כשעלה ynet, אתר האינטרנט מבית "ידיעות אחרונות", לאוויר לפני כשנה, תלו בו רבים (ביניהם החתום מטה) תקוות. ynet נראה כאפשרות חדשה בנוף התקשורתי הישראלי. אף שהוא חלק מקונגלומרט העיתון-של-המדינה, עשו מקימי האתר כל מאמץ שלא לחסות בצלו של האח הגדול מן העיתונות הכתובה. במקום לבחור בדרך הקלה, והמוכחת, של העלאת מהדורה מקוונת של העיתון, בחרו ב"ידיעות אחרונות" לבנות אתר מן היסוד, עם קשר מערכתי לעיתון, אך בלא כל מחויבות שיווקית או תוכנית כלפיו.
בתחילת הדרך נראה ynet טוב, אפילו מצוין. הוא נראה צעיר, רענן ומושך (בייחוד מהבחינה הגרפית). האתר נראה היה כמו עיתון לכל דבר, אך מבין שורותיו בצבצו כתבים חדשים, סגנון חדש ואווירה נעימה. לא ש-ynet בישר על מהפכה, אבל לפחות הוא תרם לא מעט לשיפור הגיוון.
אך עם הזמן הידרדר המצב. מבחינה כלכלית, ynet עבר תקופה לא קלה. היו פיטורי עובדים; הכלכלה החדשה החלה לצלוע באופן גלוי לעין, ועימה ההתלהבות ממיזמי אינטרנט; העורך הראשי, זאב חספר, ממקימי האתר, התפוטר. לאחרונה אף נודע על חרם הדדי, כנראה ביוזמתו של משה ורדי, בין מערכת האתר לבין מערכת "ידיעות אחרונות". אבל, יותר מכל, ynet איבד את אופיו, ולפי שעה, לא רכש לעצמו אופי חדש. העיתון הפך לפורטל שהפך להכלאה בין ערוץ קניות לבין "עכבר העיר". נכון להיום, ynet איננו ממש עיתון ואיננו ממש שום דבר אחר. מבחינה עיתונאית הוא איננו מספק עניין מיוחד או עומק, מבחינה בידורית הוא איננו מספק בידור, והפן השיווקי-מסחרי שלו אגרסיבי מדי ויוצר רושם שהאתר הוא בגדר אכסדרת-כניסה אל הקניון המקוון של "ידיעות אחרונות".
כל זה מצער אותי מאוד. במצב העניינים הנוכחי, אולי טוב היו עושים ב"ידיעות אחרונות" לו היו מעלים מהדורה מקוונת, כמו "הארץ" ו"מעריב" (ליתר דיוק, טוב היו עושים לו היו מאפשרים לקהל להיכנס למהדורה המקוונת הקיימת). מצד שני, אולי עוד חזון למועד, וב-ynet יפתחו את ההתחלות המבטיחות, כגון ערוץ הספרייה ואתר הספורט המשוכלל. בהתחשב בגודל הפרויקט, ביכולות של בעליו ובצורך הדוחק, בעיני, באתר רב-תחומי ואיכותי בנוף המקוון שלנו, ציפיותי הראשוניות מן האתר טרם כבו, ואני מקווה, עדיין, שמישהו ב-ynet יבוא ויבעיר אותן מחדש.
גיליון 33, יולי 2001