הסיפור המקסים הבא התפרסם השבוע בספורט "ידיעות אחרונות", מאת יאיר קטן: קבוצת הכדורגל האנגלית סאותהמפטון החליטה לאסור כניסת צלמי עיתונות למשחקיה, ותחת זאת להפקיד את מלאכת הצילום באופן בלעדי בידי סוכנות מקומית. זו תמכור את הצילומים לעיתונים ולאתרים, תוך מתן תמלוגים למועדון. בכך, טוענת הקבוצה, היא תגן על ההכנסות המסחריות שלה כתוצאה מהשימוש בתמונות. סוכנות הצילום סירבה בטענה שמדובר בחרם לא הוגן.

אלא שעיתון מקומי בפליימות, הקבוצה ששיחקה מול סאותהמפטון, החליט להביא תמונות מהמשחק בכל מחיר. עורכי העיתון מצאו דרך מקורית לעקוף את האיסור: הם ביקשו ממאייר שיצפה במשחק בטלוויזיה ויצייר את האירועים המשמעותיים.

האיורים אכן צוירו על-ידי כריס רובינסון ופורסמו ב"פליימות הראלד". הקוראים התלהבו, ונמצא מי שטען שזה אפילו טוב יותר מהדבר האמיתי, כלומר צילום. רובינסון, 56, צייר בשעות הפנאי, הכותב למקומון סדרת סיפורים זה כעשרים שנה, סיפר שבילדותו נהג לצייר קומיקס, שהוא נהנה מאוד מההרפתקה הפתאומית והתנצל על רמת הביצוע: "אני קצת חלוד". זה לא הפריע לו לקבל בעקבות הפרסום כמה הצעות עבודה, ביניהן מה-BBC.

איורים הם דרך מצוינת לעקוף איסורי צילום, כמו למשל בדיונים בבית-משפט. הגחמה של הקבוצה האנגלית הולידה הברקה שכדאי לנסות להפוך אותה לקבועה. איורים או קומיקס הם דרך שונה ומחויכת לסקר אירועי ספורט, במקום הצילומים הסטנדרטיים של שחקנים המתרוממים לנגיחה או עולים לסל. צילומים הם דיווחי אמת של אירוע, בעוד שאיור מציג מצבים ויכול גם להביע דעה, בדומה לקריקטורה.

שליחת מאייר למשחק כדורגל במקום צלם היא הימור: אם יקרה משהו דרמטי, העיתון או האתר יפספסו את התמונות החמות. אבל כיוון שרוב משחקי הליגה הישראלית בכדורגל משעממים וצפויים, אפשר לקחת סיכון מחושב. אם אחד המשחקים יסוקר מדי שבוע דרך איורים הומוריסטיים שימחישו את הנעשה במגרש או בטריבונה, זו תהיה תוספת מרעננת לסיקור הסטנדרטי. במשחקים חשובים זה יכול לבוא נוסף לתצלום. רעיון שראוי לשקול ממש בימים אלה, כשעורכי הספורט שוקדים על חידושים ושיפורים לקראת פתיחת העונה.

"צילומים מערוץ 1". ספורט "מעריב"

"צילומים מערוץ 1". ספורט "מעריב"

מה שמביא אותי לאופן שבו בחרו בספורט "מעריב" לסקר בשבוע שעבר את משחקה של נבחרת ישראל בכדורסל באיטליה. כמו יתר העיתונים והאתרים, גם ב"מעריב", הנלחם על כל שקל בתקציב, לא שלחו כתב למשחק. הסיקור נעשה דרך השידור בטלוויזיה. אלא שב"מעריב" לא הסתפקו בכך ולקחו מהטלוויזיה גם את הצילומים. פשוט צילמו היישר מהמסך, אף שהאיכות בעיתון רחוקה מרמת HD. "ידיעות אחרונות" היה היחיד שהביא תצלומים מהמשחק כששכר צלם מקומי. ב"ישראל היום" וב"הארץ" העדיפו לפרסם צילומי ארכיון, דרך מבאסת לסקר משחק חשוב כל-כך.

פרסום תצלומים שלא במסגרת "שימוש הוגן" מחייב את אישור בעל הזכויות. אם זה לא נעשה, מדובר לכאורה בהפרת זכויות. הענקת קרדיט לערוץ הראשון אינה פוטרת. גם אם "מעריב" לא חטא בכך, יש טעם לפגם בכך שעורכי הספורט שלו עשו לעצמם עבודה קלה, עקפו את כולם דרך השוליים וצילמו משחק דרך מצלמה לא להם. לטעמי, זהו קרוב משפחה של פלגיאט.

מבחינת "מעריב", הקוראים קיבלו תצלומים מהמשחק וזכו למידע אמיתי. מבחינה עיתונאית, זו זילות של המקצוע. משחקי הנבחרת בקדם-אליפות אירופה מספיק חשובים ומצדיקים מאמץ כספי של הטסת כתב, ובוודאי תשלום צנוע לצלם מקומי. המשחק באיטליה לא צולם על-ידי הסוכנויות הבינלאומיות (כמו AP) של"מעריב" יש הסכם איתן. אולי בקרליבך הופתעו לגלות זאת באיחור, אבל עובדה שב"ידיעות" ידעו ונערכו בהתאם.

ההתנהלות הזו היא בעיקר תוצאה של משבר כספי, אבל היא גם מנציחה שלב נוסף בשקיעתה של העיתונות. באנגליה מצאו פתרון יצירתי לבעיית הצילום מהמשחק. ואצלנו? מאייר שנון, שהיה מתבונן מהצד בתהליך החובבני, היה יכול ליצור יופי של קומיקס מהגרוטסקה הזו.

5 קטנות

והמספרים הזוכים. ערוץ הספורט: יובל נעים, שסיים לאמן את סכנין, יפוצה בחמש משכורות. ynet: נעים יפוצה בשלוש משכורות. "ישראל היום": חמש משכורות. "הארץ": שלוש משכורות. "ידיעות אחרונות: "חמש". "מעריב": שלוש.

יש אלטרנטיבה. גלריה איכותית ומעניינת של כותבים שהתאספה באתר "דה באזר", ביוזמתו של רונן דורפן, עשויה להפוך לדבר הבא בתקשורת הספורט (גם מסחרית) ובוודאי לשאוב חלק ניכר מזמנם של צרכני הספורט, על חשבון האתרים הגדולים.


לשמאל היישר. "אני לא עוזב עם צלקת, לא עוזב את העיר". זו הכותרת בעמודים 3-2 של ספורט "הארץ" ביום חמישי. אופס, מדובר בכלל בשתי כתבות שונות, אלא שהכותרות התנגשו ויצרו תחושה שמדובר בכתבה אחת. אין זו הפעם הראשונה שזה קורה ב"הארץ". מן הסתם חוסר תשומת לב של עורכי העמודים והמעצבים. הפתרון, אם הם לא יודעים: את הכותרת שבעמ' 3 היה צריך ליישר לשמאל.


בלבול שכזה. בערוץ הספורט התהדרו בידיעה הבלעדית הזו, בעוד שבאתר ONE פיצו את עצמם בידיעה שכל כולה סותרת את שמחת יריביהם: "גרנט: 'בלבול יהיה אולי הסקאוט העשירי בווסטהם'".


אחרונה לא חביבה. ב-ynet התכוונו לשמונה האחרונות שנותרו מכל העשרות שהחלו, אבל למען הדיוק והחסד עם השחיינית היה צריך להיכתב שמונה הראשונות.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il