כמעט בכל אחת מכ-250 הרשויות המקומיות בישראל יש דובר, שתפקידו הוא ניהול הקשר השוטף עם התקשורת, ייזום פעולות הסברה ומסירת מידע חיוני שוטף לתושבי העיר. במסגרת תפקידו נאלץ הדובר מצד אחד להיות נאמן לעירייה ולשרת את העומד בראשה, ומצד שני חייב לנהוג ביושרה ובאמינות כלפי ציבור התושבים ולפעול למען רווחתם. והדברים לא תמיד עולים בקנה אחד.

כך, לדוגמה, אם לדובר רשות מקומית מגיע מידע על דו"ח פנימי המגלה ליקויים בתפקוד העירייה או העומד בראשה, כיצד עליו לנהוג? האם עליו לדווח על כך לציבור ולאמצעי התקשורת ובכך לשרת את האינטרסים של ציבור התושבים, או להשתיק את הדברים כדי לא לפגוע בתדמית ראש העיר, המבקש מן הסתם להיבחר לקדנציה נוספת?

דוגמה נוספת: ראש עיר לוחץ על הדובר לנסות לפרסם בעיתונות כתבות תדמית חיוביות המפארות אותו, על חשבון תקציב הדוברות המיועד לפרסום מידע חשוב לתושבים. כיצד על דובר רשות מקומית האחראי לדוברות לנהוג במקרה זה? האם עליו להיענות לראש העיר או לשמור על האינטרסים של התושבים?

למרבה הצער, רבים מדוברי הרשויות המקומיות בישראל בוחרים להיות נאמנים יותר לראש העיר מאשר לתושבים, ורוב זמנם מוקדש לפעילות יחצנית אישית עבור ראש העיר או העירייה, על חשבון הציבור. פעילות יחצנית זו במקרים רבים מתנגשת עם האינטרסים של תושבי הרשות המקומית, שהם מי שמממנים בכספם את תשלום משכורתו של הדובר. לא מעט דוברים יסתירו מידע, כולל מידע חשוב וחיוני לתושבים, אם הוא עלול לפגוע בתדמית ראש העיר או העירייה, תוך פגיעה בזכות התושבים למידע ושקיפות. דוברים רבים גם לא יהססו לפטם את התקשורת במידע חיובי על ראש העיר והישגיו, גם אם מדובר במידע כוזב.

בחירתם של דוברי רשויות מקומיות רבים להעדיף את נאמנותם לראש הרשות על נאמנותם לתושבים יכולה להיות מוסברת בכך שאחרי הכל, ראש הרשות הוא מי שמינה אותם ומי שיכול גם לפטרם. לא רבים מהדוברים יעמידו בסכנה את משרתם, שבצדה משכורת מכובדת ועמדת השפעה, כשמגיעה שעת מבחן. דוברים שאינם מיישרים קו עם ראש העירייה ועם הנהלתה אלא מגלים עצמאות ואחריות ליידע את הציבור במידע חשוב וחיוני שפוגע בתדמית ראש העיר והעירייה – צפויים ללחצים, מידור ממידע חשוב, התנכלויות ואף פיטורים.

כדי למנוע מצב זה, יש לחזק את מעמדו של דובר הרשות, כך שיוכל למלא תפקידו ללא תלות בלחצים, וקודם כל למען האינטרסים של הציבור. הנה כמה צעדים שניתן לנקוט למטרה זו: על דובר הרשות להיות ממונה על-ידי ועדה חיצונית לעירייה, ורק היא זו שתוכל לפטרו ולא ראש העיר; הדובר יהיה מחויב בחוק לדווח לתושבים על כל מידע חשוב, שיוגדר בצורה מפורטת; כתנאי לקבלתו לתפקיד יהיה על הדובר לעבור מבחני אישיות קפדניים, שיבדקו את יושרו ואת כשירותו לשמש בתפקיד.

אין לי ספק שיישום המלצות אלה ישפר את תפקודו של דובר העירייה, יגביר את השקיפות ויאפשר לתושבים לקבל מידע אמין ומפורט יותר על הנעשה בין כותלי העירייה. יש להניח כי ראשי ערים רבים יתנגדו להמלצות אלה ויפעלו לאי-קבלתן. אפשר להבין למה.