פרוטוקולים של שתי ישיבות ועדת הטלוויזיה ברשות השנייה משנת 2012, שהועברו לרשות עמותת "הצלחה" בעקבות עתירה מינהלית לבית-המשפט, פותחים צוהר לעבודת הרשות. זו הפעם הראשונה שפרוטוקולים מלאים של הגוף הרגולטורי נחשפים, שכן להבדיל מישיבות מליאת רשות השידור, ישיבות מועצת הרשות השנייה אינן פתוחות לציבור, בין היתר בשל העיסוק בתכנים מסחריים.
הרשות השנייה היא הגוף המפקח על הטלוויזיה והרדיו המסחריים במדינת ישראל. חברי ההנהלה והמועצה ברשות הם שליחי הציבור הישראלי לקביעת דמותם של השידורים בכלי התקשורת האלקטרוניים מהנפוצים במדינה, כך שיעלו בקנה אחד עם הוראות המחוקק ועם הדרישות השונות לתמהיל מגוון שיציע גם תכנים איכותיים ובעלי חשיבות חברתית.
מעבר לעדות על הדיון הלוקה בחסר בנסיבות הורדת המגזין "השבוע", אפשר ללמוד מהפרוטוקולים גם על סדרי העבודה ברשות, יחסי הכוחות והאווירה שבה נערכות הישיבות.
כך, לדוגמה, מקריאת פרוטוקול ישיבת הוועדה מפברואר 2012 עולה כי הרשות השנייה לעולם אינה צופה מראש בתכנים שעליהם היא מפקחת, גם אם יש חשש כי הם מפירים את התקנות או בלתי ראויים מסיבה אחרת. בישיבה הציגה אילת מצגר, כיום המשנה למנכ"ל הרשות, את החשש כי הסדרה "אלנבי" תכלול תכנים שאינם הולמים שעת שידור מוקדמת. ד"ר מירב אלוש-לברון העלתה את האפשרות לצפות מראש בכמה פרקים כדי לעמוד על תוכני הסדרה, אולם מצגר והמנכ"ל דאז מנשה סמירה הבהירו: "אנחנו אף פעם לא צופים מראש". "גם כשאתם יודעים מראש שיכולה להיות בעיה?", שאלה אלוש-לברון. "האחריות היא של הזכיין", הסבירה מצגר. "אנחנו אומרים לזכיין, יש פה סדרה שאנחנו רוצים לשאול לגביה [...] אנחנו נקבל ממנו דיווח והם מבינים שהאחריות הזו היא עליהם".
חבר מועצה: "[בערוץ 10] לא משלמים כסף, לא עוברים בזמן לירושלים, לא עושים שום דבר וכאילו, הכל בסדר. [...] למה אנחנו צריכים למחול להם על זה? הם לא עברו לירושלים כי הם [...] בתרגיל העסקי שלהם, כדי לדחות את החובות, לא לשלם, עשו תרגילים עסקיים"
אותה ישיבה הוקדשה רובה ככולה ללוח השידורים של ערוץ 10. המנכ"ל דאז סמירה (כיום מכהן שי באב"ד בתפקיד המנכ"ל) הודיע כי בחברת החדשות של ערוץ 10 החלו לשדר מירושלים ועתידים להשלים את המעבר ולשדר את מלוא המהדורה מבירת ישראל עד לסוף מרץ אותה שנה, 2012. בפועל החלה מהדורת החדשות של ערוץ 10 להיות משודרת מירושלים רק בספטמבר 2013.
חבר המועצה אייל מלובן תמה: "אנשים לא משלמים כסף, אנשים לא עוברים בזמן לירושלים, אנשים לא עושים שום דבר וכאילו, הכל בסדר. [...] למה אנחנו צריכים למחול להם על זה? הם לא עברו לירושלים כי הם [...] בתרגיל העסקי שלהם, כדי לדחות את החובות, לא לשלם, עשו תרגילים עסקיים".
בהמשך הישיבה ביקש סמירה להסביר את חומרת מצבו של ערוץ 10: "אתה מכיר מישהו שאין לו כלום בכיס ותנער? לא תוכל להוציא מהם עכשיו, אין להם מה לשים על המסך. אין אין. בחודש-חודשיים הקרובים אין להם סוגה עילית שאפשר להקרין".
יו"ר ועדת הטלוויזיה, יעקב שחם, העריך כי המצב מעט שונה. "אני מתאר לעצמי שיש להם", אמר. "אני מתאר לעצמי שטקטית, שמע לי, אני מתאר לעצמי שטקטית הם מסמנים את מועד המלחמה. מועד המלחמה הוא לא בפברואר, הוא לא במרץ והוא לא באפריל. מועד המלחמה, אני אומר לך, זה מאי-יוני-יולי, שם יהיה העימות הקשה בין ערוץ 10 לבין רשת. כאשר ערוץ 10 עולה עם 'הישרדות' ועם 'חנון', ורשת אין לו כבר שלאגרים מסוג זה, ואז הם ירצו להיות שני, ושם הם ישקיעו".
"אני מסכים איתך", אמר לו סמירה.
באותה ישיבה התנהל דיון ארוך בסוגיית תוכניות "דעת ותרבות" של ערוץ 10. כללי הרשות השנייה מחייבים כל זכיין לשדר מכסה מסוימת של שעות "דעת ותרבות" בשנה. תוכנית "דעת ותרבות" מוגדרת כ"תוכנית מהפקה מקומית המיועדת להעשיר, להרחיב ולהעמיק ידע והבנה בתחומי דעת ותרבות שונים, ואשר אינה תוכנית בידור ואינה תוכנית פנאי והדרכה". בערוץ 10 ביקשו להכיר, בין היתר, בתוכניות "לילה כלכלי" ו"נערות הפיתוי" כתוכניות "דעת ותרבות". עוד לפני שהחל הדיון בנושא התברר כי לא כל חברי המועצה הכירו את הכלל והסיווג.
יו"ר המועצה: "יש פה איזושהי זילות של, אני חושב, של הכללים של המועצה, שבאמת כוללים 'נערות פיתוי' או 'לילה כלכלי' בתוכניות של דעת ותרבות"
"שאני אבין מה זה הדעת פה?", שאלה ד"ר דליה זליקוביץ' כשהוצגה בפניהם בקשת ערוץ 10. "כן", הוסיפה ד"ר אלוש-לברון. "לא ברור לי מה זה הדעת ותרבות, כמו 'לילה כלכלי'". בהמשך הביעו כמה מחברי המועצה התנגדות לסיווג התוכניות האלה כ"דעת ותרבות".
"יש פה איזושהי זילות של, אני חושב, של הכללים של המועצה, שבאמת כוללים 'נערות פיתוי' או 'לילה כלכלי' בתוכניות של דעת ותרבות", העיר ד"ר אילן אבישר, יו"ר מועצת הרשות השנייה. "אני ממש לא מסכים עם הטרמינולוגיה שאילן נקט בה", אמר מנגד המנכ"ל סמירה. "[...] אנחנו לא יכולים לפסול על סמך דברים עתידיים, כי יכול להיות שהשם לא מוצא חן בעינייך, 'נערות הפיתוי', אבל יסתבר שזה תוכנית מהממת, ויסתבר שהיא איכותית ותרבותית וכולנו נגיד ואללה, שפתים יישקו".
"וב'קול ברמה' אפשר יהיה לשדר את זה", העירה בהומור זליקוביץ'.
"להגיד זילות על דבר שעוד לא ראינו, אילן", אמר סמירה, "זה קצת נראה לי פוגעני".
המנכ"ל סמירה על "לילה כלכלי": "מגזין שיש בו הרחבת דעת, יש לו תרומה של מעבר לסתם תוכנית חדשות. זה לא פייר להאשים את הזכיין"
"תשמע", השיב אבישר, "אני מוטרד מ'לילה כלכלי' ו'כאן גרים בכיף'. ה'נערות פיתוי' אני מוכן להסכים איתך, לא ראינו, נחכה ונראה [...] אבל 'לילה כלכלי' ו'כאן גרים בכיף', נראה לי על פניו כדבר שאפשר להסתייג ממנו. [...] הזילות היא בדיוק שאנחנו לא מוכנים אפילו לשקול את זה, כי ברור לנו ש'לילה כלכלי' [...] ברגע שאתה מעמיד את זה לדיון בוועדה ובמועצה, במסגרת כזאת, ומוכן לשקול את זה, יש לי עם זה בעיה".
אבישר טען כי אם המועצה לא תאשר את "לילה כלכלי" כתוכנית דעת ותרבות, יידרש הזכיין להקפיד שיתר התוכניות שיקבלו את אישור המועצה להיכלל בקטיגוריה זו ישמרו על רף איכות גבוה. סמירה עמד על דעתו. "'לילה כלכלי' נתן מענה, זה נותן מענה לתוכניות דעת ותרבות בהגדרתן הקיימת", אמר. שחם הסכים: "כן, זה כן".
"לא בטוח שזו העמדה של חברי המועצה", אמר אבישר. "לא, זו לא העמדה שלנו", העירה אלוש-לברון.
"'לילה כלכלי' לטעמי", התעקש סמירה, "אני אומר את זה עכשיו עם כל ה...הפרשנות המרחיבה, היא בהחלט תוכנית שמרחיבה דעת, ונותנת, תהיו איתי, למה אתם זה...".
מנגד, גם אבישר עמד על דעתו. "אולי מלה קצת חריפה, אבל אני חוזר למושג הזילות, כי אם אנחנו באמת מכירים ב'לילה כלכלי' כתוכנית של דעת ותרבות, אז זה מרוקן מתוכן את המשמעות של תוכניות דעת ותרבות, כי אז כל תוכנית היא דעת ותרבות".
מצגר תפסה את עמדת המנכ"ל. "אני מאמינה שבתוך המכלול של תוכניות 'לילה כלכלי' יש תוכניות שונות", אמרה. "ברור", השיב אבישר, "זה לא משנה, גם תוכנית חדשות היא תוכנית דעת ותרבות מהבחינה הזאת". "לא", טענה מצגר, "זה לא חדשות". "למה?", שאל אבישר, ומצגר השיבה: "זו תוכנית שמחדשת בענייני כלכלה, אבל זה לא חדשות. זה סוג של מגזין בנושא כלכלה".
"גיא פינס מחדש כמו 'לילה כלכלי' מהבחינה הזאת", העיר אבישר. "זו תוכנית דעת ותרבות והוא הרבה יותר קשור לתרבות מאשר 'לילה כלכלי', דרך אגב". מצגר ניסתה שוב. "אני לא חושבת שאני יכולה להגיד באופן מוחלט ש'לילה כלכלי' זו תוכנית שלא עונה", אמרה. "יכול להיות שמה שצריך לעשות זה לראות איזה תוכניות מתוך 'לילה כלכלי' הזכיין מבקש שיוכרו להם".
סמירה: "אם אני הייתי עכשיו סמנכ"ל הרגולציה שלהם, אני הייתי מתעקש לומר שגיא פינס זה בהחלט מרחיב דעת"
בהמשך הדיון הוסיף סמירה וטען כך על "לילה כלכלי": "לטעמי מגזין שהוא בהחלט, מגזין שיש בו הרחבת דעת, בהקשר, גם אם בהקשר אקטואלי. זה לא סוגה עילית [...] אבל מגזין שמרחיב דעת בהיבטים כלכליים, וכן יש לו תרומה של מעבר לסתם תוכנית חדשות [...] אני חושב שאפשר לראות אותו כתוכנית שמרחיבה דעת [...] לגבי גיא פינס, אני רוצה להגיד לך, אני לא יודע, למה הם לא מאתגרים אותנו, ואני אומר לך שזה נוח מאוד. אם אני הייתי עכשיו סמנכ"ל הרגולציה שלהם, אני הייתי מתעקש לומר שגיא פינס זה בהחלט מרחיב דעת".
"מרחיב דעת?", תהה שחם, ואלוש-לברון הוסיפה: "אה, כל הרכילות שלהם? על בר רפאלי... זה דעת ותרבות? אלוהים ישמור לאן הגענו". "היא תוכנית מעניינת, אבל את לא יכולה לשבץ אותה בתור דעת ותרבות", קבע שחם.
"מי אמר תרבות", השיב סמירה. "דעת".
"אז כל תוכנית יכולה להיות דעת", ענה שחם, ואלוש-לברון החרתה החזיקה אחריו: "מה זה דעת? כל דבר זה דעת, כל דבר". "גם סרט פורנו יכול להיות דעת", נתן יו"ר הוועדה שחם דוגמה משלו. "למה לא? למה לא? למה לא?".
מנשה סמירה (צילום: משה שי)
מנכ"ל הרשות השנייה סמירה ביקש בכל זאת להגן על עמדת הזכיין המסחרי. "לא להסיק מסקנות שיש כאן זילות, וכל המלים האלה שלצערי הרב, זה לא פייר להאשים את הזכיין", אמר. "זילות זה לא זלזול", ניסה אבישר לטעון, אולם סמירה טען כי "זילות זה פגיעה בערך [...] אני חושב שהגישה שלהם היתה, שאנחנו רוצים לעמוד במכסה".
חברת המועצה רונית אנטלר הסכימה כי "לילה כלכלי" ראויה להיחשב כתוכנית "דעת ותרבות" גם אם היא אינה מבטאת לחלוטין את כוונת המחוקק. "מה תרבות שם?", הקשתה זליקוביץ', ואנטלר השיבה: "[אם] 'לילה כלכלי' עם הפרשנות הכלכלית של שלמה מעוז, ושל ספורטא, היא לא דעת, אז מה זה דעת? את מדברת איתי על תוכנית כלכלית שבה שני אנשים, גם שלמה מעוז וגם ספורטא, וגם השני עם המשקפים, הזה, קורמן, בורמן, לא זוכרת איך קוראים לו, אם הפרשנות שלהם אינה דעת, אז מה זה דעת?".
המנכ"ל סמירה ביקש להחליט לחיוב. "ההמלצה שלנו, המקצועית, על סמך המצב הקיים", אמר, "[...] שתוכנית 'לילה כלכלי' כן נופלת במסגרת של הרחבת דעת, מגזין שמרחיב דעת בתחום הכלכלי שהוא תחום מקצועי חשוב [...] תוכנית שכן ראוי שישקיעו בה, אחרת בשביל מה לעשות תוכנית כזאת?".
"מה עם היושרה שלנו?", שאלה אלוש-לברון.
"היושרה שלנו אומרת שאם אישרנו את זה ואנחנו רוצים לעודד אותם להשקיע במגזין כזה שתורם", אמר סמירה. "[...] אני חושב שכאן, זה להעביר להם מסר שגוי. אנחנו לא נקבל את התוכנית הזאת, לא חבל?? מה אתם רוצים לקבל בערב, עוד איזה סדרה?".
בשלב זה ניגשו חברי ועדת הטלוויזיה להצבעה והכרעה. בהצבעה הראשונה רק חבר מועצה אחד התנגד להגדרת "לילה כלכלי" כתוכנית "דעת ותרבות", אולם אלוש-לברון העירה כי חברת המועצה זליקוביץ' לא נכחה בהצבעה. "היתה עסוקה ב-sms", הסבירה. "תן לאנשים לחזור", ביקש אבישר, אך יו"ר הוועדה שחם אמר: "מי זה אנשים? היא יכולה לדבר שעה בטלפון עכשיו. מי מצביע בעד להכיר בתוכניות האלה כדעת ותרבות? 4, 3, 2, 1".
ארבעה חברי מועצה הצביעו בעד סיווג "לילה כלכלי" כתוכנית "דעת ותרבות". "רגע, אתם בעד להכיר בזה כדעת ותרבות?", התפלא אבישר. "דעת, לא תרבות", דייק סמירה. "בשבילי היא דעת", אמרה אלוש-לברון. חברת המועצה יוכי פלר טענה: "זו אחת התוכניות המעולות בטלוויזיה. תוריד את 'היפה והחנון', אבל את זה?". בשלב זה ביקשה אלוש-לברון להבהיר לה כי הדיון כלל אינו על הורדת תוכנית מלוח שידורים, אלא על סיווג תוכניות.
יעקב שחם בביתו שבקיסריה, 12.4.13 (צילום: מתניה טאוסיג)
עם חזרתה של זליקוביץ' לישיבה פנה אליה יו"ר הוועדה שחם: "דליה, רק לשם הפרוטוקול, העלינו להצבעה הכרה בתוכניות כדעת ותרבות, את בעד או נגד?".
"מה הצביעו?", שאלה זליקוביץ'.
"לא יודע מה הצביעו", השיב שחם, ועל-פי הפרוטוקול, תשובה זו עוררה צחוק בקרב משתתפי הישיבה.
"אני רוצה לדעת מה הצביעו", התעקשה זליקוביץ', אולם שחם חזר ואמר: "לא יודע מה הצביעו".
זליקוביץ' ביקשה לפחות לדעת אם היא לשון המאזניים, ולאחר שנענתה בשלילה אמרה שהיא נגד סיווג "לילה כלכלי" כתוכנית "דעת ותרבות". בהמשך הישיבה נערכה הצבעה חוזרת שבה נוצר שוויון בין הקולות, אולם שחם ניצל את זכותו לשבור את השוויון והכריע כי התוכנית "לילה כלכלי" תסווג כתוכנית "דעת ותרבות", וכך אכן הוחלט.
"התוכנית הזאת היא לא תוכנית דעת ותרבות", אמרה אלוש-לברון לאחר שההחלטה כבר התקבלה. "היא תוכנית שיש בה הרבה מאוד אייטמים שהם יחצניים, של כתבות יחסי-ציבור, 20 אלף Press Release יש שם, כל התוכנית הזאת היא תוכנית של יחסי-ציבור, והמטרה שלה להאכיל אותנו ולקנות ולצרוך ולשמוע וזה לא נותן לנו שום דעת ותרבות". יחד עם זאת, בהמשך הדיון הוסיפה אלוש-לברון: "אני מתה על התוכנית הזאת".
נושא אחר שהעסיק את חברי הוועדה באותה ישיבה היה סיווג סרט תיעודי על גלעד שליט כ"תוכנית מורשת ותרבות יהודית".
"למה גלעד שליט זה תרבות יהודית?", שאלה אלוש-לברון, והיו"ר שחם ציין: "שאלות יפות". "אני לא חושבת שגלעד שליט קשור למורשת ולתרבות יהודית", הוסיפה אלוש-לברון בהמשך הדיון. "[...] גלעד שליט בעיני זה זהות ישראלית, זה לא זהות יהודית. זה לא תרבות יהודית, זה לא תכנים יהודיים".
המנכ"ל סמירה ביקש להבהיר: "אנחנו טענו ואנחנו עדיין טוענים שישראליות היא חלק מהזהות ומהמורשת היהודית. וגלעד שליט, וסיפורו של גלעד שליט, חידד את הסוגיה של זהות ישראלית יהודית".
אלוש-לברון: "למה גלעד שליט זה תרבות יהודית?". סמירה: "סוגיות פדיון השבויים היא עניין שבמורשת היהודית לדורותיה"
"יש הרבה יהודים שהם לא ישראלים", טענה אלוש-לברון, אולם סמירה התעקש. "גלעד שליט זה חלק מהזהות הישראלית, זהות ישראלית וישראליות זה חלק ממרכיב ביהדות", אמר. "הניתוק הזה הוא בעיני מלאכותי. הוא בא מאג'נדות".
יו"ר הוועדה שחם טען כי "שליט לא יכול להיות חלק מהמורשת היהודית", אך סמירה חזר ואמר: "הסרט עוסק בסוגיה של הישראליות, של הסולידריות הישראלית [...] סוגיות פדיון השבויים היא עניין שבמורשת היהודית לדורותיה. [...] גלעד שליט זה פדיון שבויים".
באותה הישיבה הקדישה ועדת הטלוויזיה חלק מזמנה לדיון גם בסיווג משדרים כ"תוכנית פריפריה". אחת התוכניות שהתבקשה לאשר בסיווג זה היתה המשדר "מופע החתולים הגדולים", סרט תעודה שהכין מוטי קירשנבאום על חיות באפריקה.
חברת המועצה אלוש-לברון התפלאה על סיווג תוכנית זו כפריפריה. גם אבישר טען כי "החתולים של אפריקה בטח לא קשורים" לסיווג כזה.
"למה", תהה יו"ר הוועדה שחם. "הם חתולים שחורים".
חברת המועצה רונית אנטלר תרמה את שלה לדיון. "לפי התנ"ך אנחנו מגיעים עד הפרת והחידקל", הזכירה. "אנחנו לא יכולים להגיע לאפריקה?".
יהודית לויט, שמכהנת כיום כמ"מ סמנכ"ל הטלוויזיה ברשות, ציינה כי בנוגע לחתולים, "תלוי אם הם באים כעובדים זרים לישראל, כי יש חתולים שבאים להיות חתולים זרים". פרוטוקול הדיון מציין כי הנוכחים צחקו.