"תלי התלים שבנתה המשיבה אינם יכולים להסתיר עובדה ברורה זו: המשיבה מפלה נשים באופן בוטה זה ארבע שנים, באופן בלתי חוקי בעליל, ואפילו לא יכולה להצביע על איסור הלכתי שיכול להצדיק זאת. קבוצת הנשים נפגעת קשות מאפליה זו, אך אינה יכולה לצאת כנגדה. המבקשת באה לתת קול לקבוצת נשים אלה, על מנת להביא לקצה אפליה זו". במלים אלו מסכמת עמותת קולך – פורום נשים דתיות – את תשובתה לתגובת רדיו קול-ברמה לבקשה לתביעה ייצוגית נגד תחנת הרדיו בשל אפליית נשים.

תחנת הרדיו קול-ברמה טענה לפני כחודש כי התביעה שהגישה העמותה, בדרישה לשילוב נשים בשידורים, נובעת מהתנשאות ופטרונות. באי-כוחה של התחנה, עו"ד מוטי ארד ועו"ד מירב אליהו ממשרד רון גזית, רוטנברג ושות', אף הצמידו לתגובתם דו"חות על מידת השתתפותן של נשים בתחנה, המוכיחים כי נשים עולות מדי פעם לשידור.

"טענת התחנה כי מושמעות בה נשים משמיטה את הקרקע מתחת לטיעון ההלכתי כנגד השמעת נשים: אם כן, יצא המרצע מהשק – אין איסור הלכתי לשמוע קול אשה בדיבור, ועל כן לא יכול להיות שהתחנה ממשיכה להדיר את הנשים משידוריה!!!", טוענים מנגד באי-כוחה של העמותה, עורכי-הדין אורלי ארז-לחובסקי, אסף פינק ונעמי מה-נעים.

לטענתם, "הכמות המזערית והמגוחכת של הנשים המועלות לשידור בתחנת המשיבה והשעות, או יותר נכון הגטאות המוקצים להן, רק ממחישים עד כמה העלאת נשים לשידור מהווה אירוע יוצא דופן בתחנה, ואת האפליה הננקטת כלפי נשים. מאידך, דוגמאות אלה מבהירות ומוכיחות שהטיעון לפיו העלאת נשים תביא לנטישה המונית של מאזינים את התחנה ולפיכך לסגירתה הוא בבחינת עורבא פרח! המסקנה העולה מהדברים הינה חדה וברורה: אין להתיר לתחנה בעלת רישיון ציבורי בשנת 2013 להמשיך ולהדיר נשים, על בית-המשפט לומר את דברו ולהורות למשיבה באופן מיידי לחדול מהאפליה החמורה".

באי-כוחה של העמותה משווים את עמדת תחנת הרדיו לעמדותיהם של גזענים בדרום ארה"ב בתקופה של הפרדה בין לבנים לשחורים ומדגישים את הנזק הנגרם לנשים עקב הדרתן מהשידורים: "אי-השמעת קול אשה יוצרת ומחזקת מוסכמה לפיה יש פסול בקולה של אשה. העובדה שאשה חרדית אינה רואה את עצמה משתקפת באמצעי התקשורת המרכזי של המגזר אליו היא משתייכת פוגעת אנושות בדימוי העצמי שלה. יש בכך כדי להעביר מסר שהקבוצה אליה היא משתייכת צריכה להיות מושתקת ונאלמת – ללא זכות לייצוג, ביטוי או קול.

"[...] המסר שמשודר על-ידי ההעלמה וההאלמה הזו הוא ברור וחד – מקומן של נשים לא שווה לזה של גברים. חוויות החיים שמושמעות ברדיו הן כמעט תמיד גבריות, והחוויה הנשית כמעט תמיד מושתקת – וכשכבר מרשים לה להיות מובאת, מדובר בדרך כלל בקול גברי שמעביר אותה, ומפרש אותה מיידית".

בהמשך התגובה כותבים באי-כוחה של העמותה כך: "המשיבה טובלת ושרץ בידה. מחד לאורך כל כתב התגובה טוענת המשיבה כי רדיו קול-ברמה הינו רדיו ייחודי בעל מאפיינים תרבותיים מיוחדים לציבור החרדי-ספרדי ועל כן חשוב להגן על חופש הביטוי שלו. מאידך באותה נשימה ממש מפנה המשיבה ברוב חוצפתה את הנשים הספרדיות להאזין ולעלות לשידור בתחנות רדיו אחרות.

"[... ] והקורא תמה, מה קרה לייחוד הספרדי של התחנה? למה ייגרע חלקן של נשים ספרדיות באותה תחנה ייחודית? מדוע הן לא תוכלנה לשמוע אשה שואלת שאלה הלכתית לפוסק הלכה ספרדי? מדוע היא לא תוכל לשמוע נשים העולות לשידור בתוכנית אקטואליה הרלבנטית לאורח חייהן ולנושאים המטרידים אותן? אין זו אלא צביעות הממחישה עד כמה מודרות הנשים הספרדיות, אותן נשים האמורות לקבל מענה בשירותה של המשיבה!!! התחנה של המשיבה מתיימרת אפוא לשרת ציבור ספרדי חרדי, אך מדירה מחצית ויותר מציבור זה, וזאת לכאורה בשם חופש הביטוי של המגזר החרדי הספרדי, אך למעשה תוך פגיעה חמורה בחופש הביטוי (וכן בשוויון ובכבוד) של הנשים החרדיות-ספרדיות!".

דיון מקדמי בתביעה אמור להתקיים ביום חמישי הקרוב.

23955-08-12