על רקע מספר מקרים בימים האחרונים שבהם עיתונאים סבלו מאלימות ומעצרים אגרסיביים במחאות נגד ההפיכה המשטרית, ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום (16.7) דיון בנושא "תופעת האלימות הגוברת נגד עיתונאים וגופי תקשורת". הדיון התקיים בהמשך לדיון קודם, לבקשת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום (העבודה) ועידן רול (יש-עתיד). בהוראת יו"ר הכנסת נקבע כי ועדת הכלכלה תטפל בנושא. היו"ר ביטן דרש בסיום הדיון מהמשטרה לגבש נוהל הנוגע ליחס לעיתונאים ביחד עם מועצת העיתונות.
כבר לפני חמישה חודשים, ציין יו"ר הוועדה דוד ביטן (ליכוד), המשטרה התבקשה לגבש, בהתייעצות עם מועצת העיתונות, "נוהל לאבטחת עיתונאים במקרים בעלי רגישות גבוהה", כמו הפגנות. אך לדברי חברת ח"כ רייטן-מרום, מאז לא חלה התקדמות מעבר לנוהל משנת 2019, שנציג המשטרה הציג בדיון הקודם.
רייטן-מרום הפנתה אצבע מאשימה כלפי המשרד לביטחון לאומי בראשות איתמר בן גביר, שם הייתה לדבריה "התנערות וחוסר יחס, ומאז נפצעו לא מעט עיתונאים, בעקבות תקיפות אזרחים ושוטרים". גם ביטן אמר כי לא ברור מדוע לא נעשה כל מהלך מול מועצת העיתונות מאז הדיון הקודם.
השר בן-גביר דווקא כן הביע עניין בשלומם של עיתונאים בהפגנות נגד המהפכה המשטרית, אולם לא לאלימות מצד המשטרה - אלא מצד המפגינים. בתגובה למקרה שבו מפגינים ניסו להפריע לכתב עכשיו 14 הוא צייץ: "אני מגנה בכל תוקף אירועי אלימות של מפגינים. יש לי אפס סובלנות באירועים מסוג אלו. ביקשתי כעת מהמשטרה לבדוק את המקרה ולטפל בכך במיידי. מחאה חוקית כן. אלימות לא".
ראש חטיבת הדוברות במשטרה תנ"צ שלומי שגיא התייחס בדיון לנושא וטען כי הנוהל הקיים, שאותו מבקשת הוועדה לרענן, דווקא נותן מענה מפורש לכל התנהלות המשטרה מול העיתונאים בזירות אירוע. היו"ר ביטן הזכיר כי נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, טען שהנוהל אינו מספק ושב וקרא למשטרה להגיע איתו לסיכום. ח"כ רול הוסיף כי הנוהל צריך לדאוג לכך שהתקשורת תרגיש בטוחה לבצע את עבודתה.
לדברי שגיא, "אנחנו לא יכולים לאבטח כל עיתונאי ועיתונאי. כשמדובר בפיגוע או אירוע רצח, התקשורת נמצאת באזור מתוחם ויש שמירה ואבטחה – באירועים האלה אני לא מכיר תקיפות". אך במחאות, האירוע שעליו דנו בוועדה, לדבריו "העיתונאים מתפזרים ויש קושי לזהות אותם. בחו"ל עיתונאים הולכים עם וסט שמזהה אותם, פה בארץ הם מתנגדים לווסטים. ועדיין כששוטר מזהה עיתונאי במצוקה הוא מיד מסייע לו. לכל עיתונאי יש את הטלפון שלי ושל הדובר בשטח ואם הם מתקשרים אנחנו מיד שולחים שוטר לידם".
תיעוד מעצרו של רמי שלוש בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית בחיפה, 11.7 (צילום: יואב איתיאל, "וואלה")
עם זאת, לדברי שגיא "הפרעה לעיתונאי במהלך שידור זו לא עבירה פלילית. אבל אם מדובר בתקיפה, אז אנחנו רואים זאת בחומרה, ואם שוטר רואה את זה בשטח מיד מתבצע מעצר, ואני לא מדבר על אותו צלם ynet שנתן אגרוף לשוטר ונעצר – זה חריג".
מנכ"ל ארגון העיתונאים, אלי גרשנקרוין, אמר כי מאז הישיבה הקודמת התרחשו עוד 30 מקרי תקיפה נגד עיתונאים, ומתחילת השנה 38 מקרים, לעומת 15 בתקופה המקבילה בשנה שעברה. הוא אף תיאר מקרים שבהם שוטרים עיכבו או פגעו בעיתונאים כשידעו שהם עיתונאים.
ביחס לדברי שגיא כי בחו"ל יש סימון עבור עיתונאים בשטח, ציין גרשנקרוין כי זה לא נכון לחייב עיתונאים לסמן את עצמם כי הם רוצים להיטמע בקהל ולעיתים זה מעמיד אותם בסיכון מסוים. "יש תקיפות מתועדות, כמו מה שקרה לעיתונאי יוסי אלי, ועד היום לא הוגשו כתבי אישום", הוסיף גרשנקרוין, "במקרים האלה אנחנו מצפים שתקיפות ייחקרו וכתבי אישום יוגשו. בשנתיים האחרונות הוגשו רק 3 כתבי אישום". היו"ר ביטן התייחס לכך ואמר, כי בלי קשר לנוהל, המפכ"ל וראש חטיבת הדוברות צריכים לבקש משוטרים להתייחס לעיתונאים בשטח בצורה שונה, ולחקור תקיפות בצורה יסודית.
ח"כ דוד ביטן בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, 16.7 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נציגת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, עו"ד מיכל גרוס, התייחסה לאתגר נוסף ביחס לטיפול באלימות כלפי עיתונאים, והיא שהם אינם נחשבים לעובדי ציבור. "צריך להיות מובן שתופעה של אלימות כלפי כתבים מייצרת סוג של סתימת פיות והיעדר סיקור הולם, שהוא בסיס האינטרס של זכות הציבור לדעת", אמרה גרוס בדיון, "אנחנו דורשים שיינתן טיפול הולם יותר והגנה על עיתונאים שעושים עבודה בשטח".
לדברי עו"ד גרוס, "כשעיתונאי לא יכול לסקר מהשטח נוצרת בעיה כפולה, גם פגיעה בעבודתו ובו כאדם ופגיעה בציבור שנמנע ממנו הסיקור. השיבוש הזה צריך להיפסק". רייטן-מרום הוסיפה כי פרקליט המדינה הוציא נוהל לפיו צריך להתייחס לתקיפת עיתונאים כאל תקיפת עובד ציבור, וקראה ליישם אותו.
בסיום הדיון ביקש היו"ר ביטן שוב לקבל נוהל שמקובל גם על נשיא מועצת העיתונות מלצר ומשרד המשפטים תוך שבוע. בנוסף ביקש דיווח על כל החקירות שמתנהלות בעניין תקיפת עיתונאים בשנה האחרונה, בכמה מקרים הוגשו כתבי אישום וכמה עוד צפויים. בנוסף הוא ביקש מהמשטרה להעביר הסברה לשוטרים ואמר כי הוא לא פוסל חיוב סימן מזהה לעיתונאים, וכן קרא ליועצת המשפטית לממשלה להוציא נוהל מחייב לרשויות החקירה והאכיפה בעניין הטיפול בתלונות עיתונאים.
"התנהלות לא מידתית"
בתוך כך, בארגון העיתונאים והעיתונאיות דרשו ממפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי לפתו בתחקיר אירוע שבו הופעלה מכת"זית באופן מכוון כלפי קבוצת עיתונאים שסיקרו את המחאה נגד ההפיכה המשפטית באיילון ביום שלישי האחרון. באירוע נפצע צלם רשת זרה.
בפנייה נכתב כי המשטרה ביצעה ירי "ממוקד וחוזר של סילוני מים לעבר קבוצת עיתונאים בעת שעמדה בצד, הרחק מדבוקת המפגינים. לדברי המנכ"ל גרשנקרוין, "לא היתה מחלוקת כי מדובר בעיתונאים ואף כמה דקות קודם לכן, ולבקשת השוטרים במקום, העיתונאים זזו הצידה לאותה נקודת סיקור".
"מדובר בהתנהלות לא מידתית ואף ענישתית מצד גורמי האכיפה שהביאו לפגיעה ברכוש ואף לפגיעה פיזית ופציעתם של עיתונאים ולפגיעה בחופש העיתונות ובזכות הציבור לקבל מידע על הנעשה בזירה", אמר גרשנקרוין, "ההתנהלות מנוגדת לדין ומדובר בפגיעה מכוונת בעיתונאים והדרתם מאזורי סיקור. השוטרים במקום אף הפרו את נוהל משטרת ישראל בעצמה המעגן את אופן התנהלות המשטרה אל מול גורמי התקשורת במהלך אירועים המתרחשים במרחב הציבורי, ובכלל זה שמירה על חופש העיתונות והזכות לסקר אירועים במרחב הציבורי, למימוש חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת".