ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל פנה השבוע ליועצת המשפטית לממשלה וליועצת המשפטית של הכנסת בבקשה כי יפעלו להפסקת קידום הצעת חוק  "אל-ג'זירה". הצעת החוק תיתן לשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר ולשר התקשורת שלמה קרעי את הסמכות לסגור ערוצי שידור ישראלים. בארגון מבהירים כי ככל שההצעה תקודם על פי המתכונת שנוסחה בוועדה לביטחון לאומי, יעתרו לבג"ץ.

בשבוע שעבר הגיעה לוועדה לביטחון לאומי הצעת חוק ממשלתית ולפיה לשר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון ובאישור הקבינט המדיני-ביטחוני, תהא הסמכות להגביל את פעולותיהם בישראל של ערוצים זרים הפוגעים בביטחון המדינה. הצעת החוק הממשלתית היא העתק של תקנות שעת חירום שתוקנו זמן קצר לאחר ה-7.10. על אף שהתקנות נועדו במקור להתמודד עם שידורי "אל-ג'זירה" הקטארית, הן הופעלו בסופו של דבר נגד "אל-מיאדין" הלבנונית.

מוזמני הדיון בוועדה לביטחון לאומי הופתעו כשבפתח הישיבה הציג היו"ר, ח"כ צביקה פוגל מעוצמה-יהודית, נוסח משלו להצעת החוק הממשלתית. פוגל העביר את הסמכות להפעלת החוק לידי יו"ר מפלגתו בן-גביר ולידיו שלו עצמו. במקום אישור שר הביטחון נדרש אישור השר לביטחון לאומי ובמקום אישור הקבינט המדיני-ביטחוני נדרש אישור הוועדה לביטחון לאומי.

הנוסח של פוגל כלל עוד שינויים מרחיקי לכת רבים, כגון הארכת תוקף החוק מ-30 ימים לשנה. במהלך הדיון בוועדה לביטחון לאומי העלו חברי-הכנסת, ובעיקר ח"כ משה סעדה מהליכוד, הצעות להקצין עוד החוק עוד יותר: להעניק לשרים סמכויות לסגור ערוצים ולא רק להגביל את פעילותם בישראל; לסגור כלי תקשורת ישראלים, ולא רק זרים; להפעיל את החוק גם בשגרה ולא רק בעתות חירום; ולסגור כלי תקשורת לא רק בשל פגיעה בביטחון אלא גם בשל "הסתה". בנוסף נטען כי יש להשמיט את הסעיף הנוגע לפיקוח משפטי על ביצוע החוק.

שר התקשורת שלמה קרעי (משמאל), משוחח עם חבר הכנסת משה סעדה. מאחור: חבר הכנסת ניסים ואטורי; ליל העברת החוק לביטול עילת הסבירות בכנסת בקריאה ראשונה, 10.7.23 (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)

שר התקשורת שלמה קרעי (משמאל), משוחח עם חבר הכנסת משה סעדה. מאחור: חבר הכנסת ניסים ואטורי; ליל העברת החוק לביטול עילת הסבירות בכנסת בקריאה ראשונה, 10.7.23 (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה ח"כ פוגל הבטיח בסיום הדיון בשבוע שעבר כי כבר השבוע תכין הוועדה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, אך השבוע הסתיים והדבר לא אירע. לאחר שהתפרסמו פרטי השינויים שביצע פוגל, ובמחנה הממלכתי הודיעו כי יטילו עליהם וטו, לא נערך השבוע דיון המשך ואף לא נקבע נכון להיום מועד להכנת הצעת החוק לאישור הכנסת.

"נוסח הצעת החוק מטעם הוועדה לביטחון לאומי כפי שפורסמה, במה שנחזה כמחטף, נושאת בחובה ביתר שאת השלכות משמעותיות ופוטנציאל פגיעה ניכר
בשורת זכויות חוקתיות, ביניהן חופש הביטוי, העיתונות וזכות הציבור לדעת ולא ניתן להחריש בעניין ויש לפעול להפסקת הליך קידומה", כותבים באי-כוח ארגון העיתונאים, עורכי-הדין אמיר בשה ולילך לוי, במכתב שמיענו ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וליועצת המשפטית של הכנסת שגית אופק.

בארגון מבהירים כי עמדתם העקרונית היא כי "אין ליתן בידי הממשלה או בידי גוף פוליטי כלשהו את האפשרות לסגור כלי תקשורת - זר או מקומי. מתן אפשרות כזאת יביא למדרון חלקלק העלול לפגוע אנושות בחופש העיתונות, ובלעדי חופש עיתונות לא יכולה להתקיים דמוקרטיה".

לצד זאת, מתייחס הארגון לפרטי הצעת החוק שנידונה בוועדה לביטחון לאומי. לפי הארגון, הנוסח הזה "מפר באופן בוטה את האיזונים החוקתיים" שנכללו בהצעת החוק הממשלתית בהתאם לחוות הדעת שסיפקה לשכת היועצת המשפטית של משרד התקשורת. "למעשה", כותבים בארגון, "מדובר בהצעת חוק חדשה לגמרי, על דרך של מחטף - פגיעה בהליך החקיקה והדמוקרטיה - ולא בתיקון להצעת חוק".

"המנגנון המגולם בהצעת החוק מטעם הוועדה לביטחון לאומי, עשוי להפוך לחרב מתהפכת הניצבת מעל ראשם של גופי תקשורת בכלל ושל עיתונאים בפרט"

בארגון עומדים על ההבדלים הניכרים בין הצעת החוק הממשלתית לבין הנוסח שביקש לקדם יו"ר הוועדה ח"כ פוגל, וטוענים כי השינויים הפכו את "הפגיעה בזכויות החוקתיות לבלתי מידתית ובלתי סבירה".

לדברי הארגון, "המנגנון המגולם בהצעת החוק מטעם הוועדה לביטחון לאומי, עשוי להפוך לחרב מתהפכת הניצבת מעל ראשם של גופי תקשורת בכלל ושל עיתונאים בפרט". בארגון מסבירים כי "העברת סמכויות הפעלת הוראות החוק לשר לביטחון לאומי ולוועדה לביטחון לאומי וביטול מנגנון הביקורת השיפוטית שהכפיף את אפשרות הפעלת הוראות החוק לקבלת אישור על ידי בית המשפט, מייצרים מנגנון של 'מעגל סגור', הנעדר ביקורת של גורם חיצוני עצמאי על סמכויות המשרד לביטחון לאומי, אשר התעצמו באופן בלתי פרופורציונלי בהתאם לכל קנה מידה אפשרי".

בארגון מציינים כי אחד השינויים שביקש יו"ר הוועדה ח"כ פוגל להכניס בהצעת החוק הממשלתית נגע לטלפונים הניידים של עיתונאים שעובדים בערוצים המיועדים להגבלת פעילות (או סגירה, כפי שמעוניינים הח"כים מעוצמה-יהודית והליכוד). בעוד שבהצעת החוק הממשלתית מכשירי הטלפון של העיתונאים הוחרגו מצווי תפיסת והחרמת רכוש הערוץ, בהצעה של ח"כ פוגל ניתנה הסמכות  להחרים גם מכשירי טלפון אישיים. שינוי זה "מהווה פגיעה אנושה בחסיון המקורות וחסיון המידע של עיתונאים, וכן בפרטיות".

"לתשובתך המהירה נודה", מסיימים בארגון את המכתב ליועצות המשפטיות, "שאם לא כן לא תיוותר בידי ארגון העיתונאים הברירה לבחון את האמצעים העומדים לרשותו, ולרבות פנייה לערכאות".