"העם מאוחד, ועכשיו ההנהגה צריכה להתאחד", הכריז רה"מ בנימין נתניהו בהצהרה שנשא ב-9 באוקטובר, יומיים אחרי הטבח ביישובי עוטף עזה. "יחד נתגבר ויחד ננצח - רק ביחד", הוסיף לדבריו את גרסת הבוסר למה שיתעצב כעבור שבועיים לסלוגן "ביחד נילחם, ביחד ננצח" המוכר שממשיך לככב כחתימה להצהרותיו עד היום.
ה"ביחד" מהווה נרטיב מרכזי בהצהרות נתניהו מאז תחילת המלחמה. הוא מצביע על כך ששעת החירום הלאומית מצריכה את כולנו להתעלות מעל השיקולים האישיים שמפרידים בינינו בשגרה, ולהעדיף את האינטרס הציבורי גם על חשבונם.
המסר הממלכתי נועד לגייס את האזרחים למאמץ המלחמתי ולעודד את רוחם, אבל עבור נתניהו היתה לו מטרה פוליטית חשובה: בשבועות הראשונים לאחר הטבח, כשהפופולריות שלו היתה בשפל ועתידו הפוליטי שחור, נתניהו היה זקוק נואשות לשותפים פוליטיים שיטלו אחריות על ניהול המדינה ולנטרול אפשרות של מחאה אזרחית.
אל מול המרכזיות של המסר הממלכתי, ה"ביחד", בשיח שמייצר נתניהו, מעניין לבחון את יישומו בהתנהלות התקשורתית בפועל של ראש הממשלה. באופן שאולי אינו מפתיע, מה שעושה נתניהו מנוגד באופן ישיר למה שאומר נתניהו.
למרות שנרטיב ה"ביחד" הופץ על-ידי נתניהו כבר בימים הראשונים אחרי הטבח, ולמרות שחברי המחנה-הממלכתי הצטרפו לממשלה, נתניהו חיכה כמעט שלושה שבועות עד להופעה תקשורתית עם מי שתופסים בעולמו תפקיד כפול: שותפים להנהגה ויריבים פוליטיים.
רק ב-28 באוקטובר, ועם התמשכות הקריסה של הליכוד בסקרים, קיים נתניהו מסיבת עיתונאים משותפת ראשונה עם שר הביטחון יואב גלנט ממפלגתו ועם השר בני גנץ, יו"ר המחנה-הממלכתי. הפופולריות של גנץ נסקה ביחס הפוך לזו של נתניהו וגלנט הפך לאיום פוליטי מתגבר על נתניהו בתוך הליכוד.
חזות ה"ביחד" במסיבות העיתונאים החזיקה מעמד פחות מחודשיים. ב-16 בדצמבר קיימו השלושה מסיבת עיתונאים משותפת אחרונה, שישית במספר, תוך שהעיתונות מדווחת על מתח רב מאחורי הקלעים, במיוחד בין נתניהו וגלנט.
מה-30 בדצמבר ועד היום כינס נתניהו שש מסיבות עיתונאים נוספות, בכולן הופיע לבדו. מה"ביחד" נותרה רק סיסמה קבועה בסוף נאומיו, סלוגן מבריק שהפרזנטור שלו מדקלם אותו בבדידותו המזהרת מעל מסכי הטלוויזיה שלנו.
נאה דורש ולא מקיים
הניגוד בין המסר הממלכתי שמקדם נתניהו מאז פרוץ המלחמה לבין התנהלותו התקשורתית בפועל, מודגש גם בהחלטתו להמשיך בחרם הראיונות שלו על התקשורת הישראלית, שנמשך כבר מאז הבחירות לכנסת ה-24 במרץ 2021. שלושה ימים לפני מועד הבחירות התראיין נתניהו ב"פגוש את העיתונות" אצל רינה מצליח בערוץ 12, ראיון שפרשנים הגדירו כלא מוצלח עבורו.
מצליח התעקשה לשאול שאלות נוקבות על משפטיו הפליליים, על התקציב ועל הניסיונות לפגוע במשטר הדמוקרטי בישראל. שלושה ימים לאחר מכן הפסיד נתניהו בבחירות לראשונה מזה 12 שנים. מנקודת זמן זו החרים באופן מוחלט את העיתונות הישראלית, כשהוא מעניק ראיונות רק לערוץ 14, המסור לו באופן מוחלט, ולערוצי חדשות בחו"ל. את תאגיד השידור הציבורי החרים עוד קודם לכן. למעשה, מאז הקמתו העניק לו ראיון אחד בלבד, ב-2019.
רה"מ בנימין נתניהו מזמין את הציבור לצפות בראיון שהעניק לשון האניטי ברשת "פוקס ניוז" האמריקאית, 14.11.23 (צילום מסך)
עם פרוץ המלחמה, החשש מאתגר עיתונאי משמעותי ומראיונות קשים שקיומם עשוי להזיק למעמדו הציבורי המתערער, הובילו להחלטה להנגיש עצמו לערוצי החדשות המקומיים תחילה באמצעות הצהרות סגורות לשאלות, ורק אחרי לחץ ציבורי שהופעל עליו נכנע והסב אותן לפורמט מסיבת עיתונאים, בה עיתונאים יכולים לשאול רק שאלה אחת עד שתיים. מדובר בפורמט המקל על המשיב לחמוק מתשובה כיוון שבינו ובין העיתונאי לא מתקיים שיג ושיח מתמשך.
בעוד בישראל נתניהו מסכים רק לענות במשורה לשאלות בודדות במסגרת מסיבת עיתונאים הכוללת הצהרות לאומה, ראש הממשלה מוצא זמן גם תוך כדי ניהול המלחמה לראיונות בכלי תקשורת זרים: מאז פרוץ המלחמה העניק נתניהו 11 ראיונות בשפה האנגלית לערוצי חדשות בחו"ל.
נתניהו מעדיף באופן מובהק את "פוקס-ניוז" הימני-קיצוני, לו העניק ארבע ראיונות, אולם הפורמט של ראיונות בחו"ל בלבד מאפשר לו להתראיין גם בכלי תקשורת שאינם עבדים נרצעים שלו, כמו למשל הראיון אצל קריסטן וולקר ב-NBC. הידע שלה בנוגע לעשייתו ואמירותיו בעבר לאורך עשרות שנים הוא מוגבל ולא יכול להתחרות בידע של כתב תחום מקומי.
חרם הראיונות המתמשך, והזיגזוג בנוגע להרכב מסיבות העיתונאים ועצם קיומן, מדגימים כיצד נתניהו, גם אחרי ה-7 באוקטובר, מעדיף תמיד את השיקול הפוליטי על זה הממלכתי. נתניהו בהחלט מעוניין לנצח, אבל לבד.