בשנת 2023 הוגשו לבתי-המשפט בישראל 1,054 תביעות דיבה, כמעט שלוש תביעות מדי יום, כך עולה מניתוח נתוני "תולעת המשפט", מיזם להנגשת נתוני משפט.
סכום התביעה הממוצע עמד על כ-209 אלף שקלים, כשסכום התביעה הגדול ביותר שהוגש בהליך לשון הרע הוא 3 מיליון שקלים, שנדרש כפיצוי בתביעה שהגיש השר איתמר בן-גביר נגד עיתונאי "הארץ" ג'וש בריינר אחרי שהאחרון דיווח כי "בנצי גופשטיין, שנאשם בהסתה לגזענות ולטרור, מייעץ לבן גביר בענייני משטרה וביטחון".
הנתונים לשנת 2023 דומים לנתונים מהשנים האחרונות. בשנת 2022 הוגשו 942 תביעות לשון הרע, המספר הנמוך ביותר ב-7 השנים האחרונות, אך בשנת 2021 הוגשו 1,110 תביעות, מספר דומה לזה שבשנה החולפת. שנת השיא בתריסר השנים האחרונות היתה 2020, אז הוגשו 1,383 תביעות דיבה. בשנת 2019 הוגשו 1,107 תביעות, שוב מספר דומה לשנה החולפת.
הזינוק במספר תביעות הדיבה חל קודם לכן, בשנים 2015-2018. לפי נתוני תולעת המשפט, בשנת 2012 הוגשו רק 600 תביעות, ובשנים 2013-4 רק 658 ו-665 תביעות, בהתאמה. אולם בשנת 2015 גדל המספר ל-737, בשנת 2016 גדול עוד ל-884, בשנת 2017 גדל ל-960 ואילו בשנת 2018 גדל ל-1,113 תביעות דיבה, בדומה לשנה החולפת.
בשונה מהיקף הליכי לשון הרע, שראו עלייה משמעותית לפני כעשור ומאז התייצבות, השינויים בסכום התביעה הממוצע היו קלים יותר ואינם מלמדים על מגמה, גם לא בטווח של 11 שנה. מאז שנת 2012 ועד השנה החולפת נע הסכום הממוצע של תביעות הדיבה בטווח מצומצם יחסית שבין כ-197 אלף שקלים (2018) לכ-259 אלף שקלים (2016).
ההבדל עשוי להיות נעוץ במגבלות החוק והפסיקה. בעוד אין כל מגבלה על מספר הליכי לשון הרע שניתן להגיש, ישנה הגבלה על סכום הפיצויים שניתן לדרוש ללא הוכחת נזק בגין כל פרסום. גם סכום הפיצויים שמשולם בפועל בסופו של ההליך, אם וכאשר התביעה מתקבלת, בדרך כלל נמוך משמעותית מהסכום המבוקש בתביעה.
מנגד, בחישוב סכום התביעות החציוני דווקא ניכר שינוי, החל משנת 2018. מ-2012 ועד אותה שנה סכום התביעות החציוני עמד על בין 100 אלף ל-כ-108 אלף שקלים. בשנת 2018 זינק סכום התביעות החציוני ל-140 אלף שקלים ומאז לא ירד מתחת ל-120 אלף שקלים. גם בשנה החולפת, 2023, הגיע סכום התביעות החציוני ל-140 אלף שקלים.