התביעה של יו"ר מפלגת ש"ס אריה דרעי נגד העיתונאי גור מגידו נסובה על טענות שכלל לא הופיעו בפרסום המקורי, כך טוען מגידו במענה לתביעת דיבה שהגיש נגדו העבריין המורשע והשר לשעבר.
בחודש אוגוסט האחרון פורסמה ב"דה מרקר" כתבה פרי עטו של מגידו תחת הכותרת "השכונה של ש"ס: הבחישה של דרעי באשדוד והקרב על פרויקט הנדל"ן הענק של מקורבו". בכותרת המשנה נכתב: "השר לשעבר אריאל אטיאס ניהל עבור ש"ס את המו"מ הקואליציוני האחרון והשיג עבורה מינוי ייחודי: משרת השגריר במרוקו. עד מהרה הוצע הג'וב לראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי, שהתנגד לפרויקט נדל"ן בעיר, שבו שותף אטיאס. כשלסרי סירב, הוא מצא מולו את דרעי, נחוש להחליפו. דרעי: 'טענות שקריות'".
דרעי טען, באמצעות עורכי-הדין אוהד רוזן, חגי קלעי וגל בריר, כי הכתבה מהווה פרסום לשון הרע נגדו ודרש פיצוי בסך 630 אלף שקלים ממגידו ומ"הארץ" בשל הכתבה המודפסת, גרסתה המקוונת, ציוץ של מגידו שקידם את הכתבה וסדרת ציוצים שפרסם מגידו לאחר הופעת הכתבה.
"כל הפרסומים, שתמציתם הובאה לעיל, הם דיבה מוחלטת", נכתב בכתב התביעה. "מדובר בדברי הבל שקריים וכוזבים, שנכתבו בידיעה כי הם כוזבים, ואין בהם מאום פרט לניסיון לפגוע בדרעי, ביושרתו, ובתדמיתו בקרב קהל בוחריו. האמת היא, כי דרעי לא ידע, לא שמע, ולא הכיר את פרויקט רותם-פלדות, או את הקשר בינו לבין אטיאס, עד שפנה אליו מגידו וביקש את תגובתו, זמן קצר לפני פרסום הכתבה".
בכתב ההגנה, שהגישו מגידו ו"הארץ" באמצעות עורכות הדין טל ליבליך ומיה כץ, נטען כי בכתבה כלל לא נטען שדרעי היה מודע לפרוייקט הנדל"ן של מקורבו אטיאס באשדוד. "התובע מלין ביחס לאמיתות הפרסום ולמקצועיות הנתבעים בנוגע לאמירות בפרסום שכלל אינן נוגעות לו", נטען בכתב ההגנה. "הנתבעים פרסמו דברי אמת ואינם אחראים ל'פרשנות' שמעניק התובע מליבו מקריאה של הפרסום". לפיכך, כך נטען, יש למחוק את התביעה.
שער "דה מרקר", 11.8.23
טענה נפרדת של מגידו ו"הארץ" היא כי לדרעי אין שם טוב, כיוון שהוא "עבריין מורשע ורצידיביסט שבין הרשעותיו נכללות עבירות הנושאות קלון (הפרת אמונים ושוחד), ומעידות יותר מכל על מיהותו ואופיו".
לגופן של טענות התביעה מציינים מגידו ו"הארץ" כי דרעי עצמו לא מכחיש כי שאף להחליף את ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי וכי אכן התנהל מאבק בין העירייה בראשות לסרי לבין יזמי פרוייקט הנדל"ן. דרעי גם לא חולק על כך שאטיאס שותף בפרוייקט הנדל"ן וכי הוא מקורבו.
"התובע מלין על דבר אחד - לטענתו הוא לא ידע על הפרוייקט ועל התנגדותו של לסרי להוצאתו לפועל", נכתב בכתב ההגנה. "אלא, שידיעתו ו/או אי-ידיעתו של התובע בדבר הפרוייקט איננה רלוונטית, אינה מעלה ואינה מורידה מאמיתות הפרסום, היא אינה לשון הרע, היא אינה מובאת בפרסום כלל ועיקר, והתובע אף לא מצביע על ביטוי אחד (!) המלמד אחרת. קרי - התובע הגיש תביעתו, כאמור לעיל, בגין פרשנות שהוא נתן לפרסום, שמקורה, ככל הנראה, בתחושת האשם הפנימית שלו".
דרעי טען בתביעתו בין היתר כי המליץ לתמוך ברב אבי אמסלם לראשות העיר אשדוד ארבעה חודשים אחרי שהוסדרה כבר המחלוקת בין ראשות העירייה ליזמי הנדל"ן, ולכן כל התזה שבבסיס הכתבה מופרכת. בכתב ההגנה נטען כי "התזה שלה טוען התובע, אף שאינה מופרכת כלל, היא תזה שלא נכללה בכתבה והנתבע לא טען ואיננו טוען לה". אך ממילא, מוסיפים הנתבעים, "לוח הזמנים איננו מפריך את האמור בפרסום כטענת התובע, אלא ההיפך הוא הנכון". לטענת מגידו ו"הארץ", התוכנית הנדל"נית אמנם אושרה בעירייה אולם "לאחר אישורה היא לא קודמה במוסדות העיריה, זאת על רקע התנגדות ראש העיר, ועל כך יצא קיצפם של היזמים".
הנתבעים מכחישים כי פרסמו לשון הרע על דרעי וטוענים כי ממילא שמורות להן ההגנות בחוק איסור לשון הרע כולל פרסום אמת ותום הלב.
43565-08-23
