התארגנות העובדים ברדיו קול-ברמה נולדה כמעשה מרמה שיזם עובד במטרה לחלץ את עצמו מפיטורים, כך טוענת הנהלת החברה בתשובה לבקשה שהגישה ההסתדרות הלאומית לבית-הדין לעבודה.

בשבוע שעבר פנתה ההסתדרות הלאומית בבקשה כי בית-הדין יוציא צווים שיבהירו להנהלת תחנת הרדיו החרדית כי אל להם להתערב בהתארגנות העובדים. לפי טענת ההסתדרות הלאומית, הנהלת החברה פעלה בניגוד לדין בניסיון לגדוע את ההתארגנות.

השופט דורי ספיבק הוציא בתגובה צו ארעי, לפיו "נאסר על המשיבה לפנות אל עובדיה, בין במישרין ובין בעקיפין, בכל הנוגע להתארגנות העובדים החדשה בחברה" וכן נאסר עליה "להפריע או להתערב או להשפיע בכל דרך שהיא על התארגנות עובדיה".

בשבוע הבא אמור להתקיים דיון ראשון בפני השופט ספיבק, ובינתיים הגישה הנהלת הרדיו את תשובתה לבקשת ההסתדרות. קול-ברמה טוענת, באמצעות עו"ד שי רובינשטיין, כי ההתארגנות כולה אינה אלא פרי יוזמתו של טכנאי הרדיו אהרון דהאן, המוצג כעובד שאינו ממלא את הוראות ההנהלה ומרמה אותה. דהאן, בתגובה ל"העין השביעית", מכחיש את הטענות נגדו.

אריאל דרעי, מנכ"ל תחנת הרדיו קול-ברמה (צילום מסך)

אריאל דרעי, מנכ"ל תחנת הרדיו קול-ברמה (צילום מסך)

דהאן החל לעבוד בתחנה במרץ 23 כטכנאי שאמור להתחיל את עבודתו בשעה 6:45 בבוקר. לפי הנהלת קול-ברמה, דהאן נהג לאחר, לצאת להפסקות עישון ארוכות ולהתעסק במכשיר הטלפון שלו במקום בעבודה.

דהאן, כך נטען בהמשך, מסר להנהלה דיווחים כוזבים אודות שעות עבודתו, הציג להנהלת החברה אישור מחלה שקרי ואף עבד במקביל מדי יום חמישי כנהגו של שר הבריאות משה ארבל, וזאת אחרי שביקש להשתחרר מהעבודה ברדיו בימי חמישי לצורך לימודים.

כשזומן דהאן לשיחת שימוע החליט, כך לפי הנהלת קול-ברמה, להגן על עצמו באמצעות הקמת ועד פעולה להתארגנות העובדים ולשים את עצמו בראשו. "בשל כך ורק בשל כך, ותוך שהוא משתמש בסדרת מניפולציות ושקרים, פצח מר דהאן במהלך בזק של הקמת ועד עובדים באמצעות ההסתדרות", טוענת התחנה.

לטענת הנהלת קול-ברמה, היה זה "מהלך בזק, חאפ לאפ, תפור בתפרים גסים, אשר נולד בחטא". לעובדת אחת אמר שאם תצטרף להסתדרות תוכל להתייצב בעבודה בשעה 12:00 בכל יום ואילו לעובדים אחרים מסר כי הוא זקוק למספרי הזהות שלהם על מנת להצטרף למועדון הטבות. אלה ביקשו בהמשך למשוך את חתימותיהם, טוענת ההנהלה, כשגילו כי רומו.

"האם לא ייתכן", תוהה הנהלת קול-ברמה, "כי עובד כזה, לא ירתום את עובדי קול ברמה להקמת ועד פעולה, אשר תכליתו האמיתית הייתה לאפשר למר דהאן להתנהל בבטחון בקול ברמה, בה בשעה שהוא בז לה ולצרכיה ולהתחייבויותיו החוזיות, והכל על יסוד שקרים, מניפולציות ונוכלויות? האם לא ייתכן, כי מר דהאן שיקף לעובדים והניח בפניהם מצגי שווא, כגון רישומם למועדון הטבות וכיוצא באלה שקרים, ממש כפי ששיקר, רימה, התחלה וגנב מקול ברמה?".

דהאן, מצדו, טוען כי ההתארגנות נולדה ממניעים אותנטיים, מחשש להרעת תנאי הטכנאים בתחנה. עוד מסר דהאן כי רבים מעובדי התחנה עובדים בעבודה נוספת ומעולם לא שמע איש מעיר להם על כך. לדבריו, מנכ"ל התחנה אריאל דרעי רודף אותו אישית. דהאן מודה כי אכן רשם שעות עבודה שגויות, בהפרש של כמה דקות, אך טוען כי עשה זאת בתום לב ולא בכוונה תחילה. הוא מכחיש מכל וכל שהטעה את העובדים וסיפר להם כי הוא מצרף אותם למועדון הטבות וטוען כי כל העובדים ידעו היטב על מה הם חותמים.

הנהלת קול-ברמה: להסתדרות מותר הכל

עוד טוענים ברדיו קול-ברמה כי ממילא אין לוועד הפעולה חתימות של שליש מעובדי התחנה, שכן שניים מהחותמים כלל לא מועסקים בתחנה ודי בכך כדי לשמוט את טענת היציגות.

בהנהלת התחנה גם מכחישים כל התערבות של ההנהלה בהתארגנות העובדים. לפי ההנהלה, בעלי החברה הם צבי סילמן עמר ובוריס יצחק אזולאי, ושניהם לא מוזכרים אף ברמז בבקשת ההסתדרות. כך גם חבר הדירקטוריון הנוסף יואל מאדאר.

בהסתדרות טענו כי המנכ"ל אריאל דרעי ביקש אישית לחבל בהתארגנות אולם לא הציגו כל טענה קונקרטית מלבד ציטוט מפי המזכירה מירי גפן, שאמרה כביכול לאחת העובדות כי "הלך על כל מי שחתם" והצטרף להסתדרות. לפי קול-ברמה, גפן אינה מזכירתו האישית של המנכ"ל והיא מכחישה כי הדברים נאמרו.

עוזר דרוק, שפרסם בקבוצת הווטסאפ של קול-ברמה קריאה למצטרפים לוועד לבטל את הצטרפותם, הוצג בבקשת ההסתדרות כמנהל הפיתוח העסקי אולם לטענת התחנה הוא משמש בפועל כ"סוכן המכירות היחיד של תחנת הבת של קול ברמה", תחנת "קול פליי". דוד שעיו, שתמך בהודעתו, הוצג כסמנכ"ל השיווק אולם הוא בסך הכל "מסייע למר דרעי בפעילות מערך המדיה של מחלקת השיווק", וממילא מחק את הודעתו לאחר פרסומה לבקשת המנכ"ל דרעי.

"על המעסיק נאסר לעשות כל פעולה נגד ניסיון להתארגנות עובדים, וכך קול ברמה פעלה ופועלת", טוענת הנהלת קול-ברמה, "אלא שמנגד נראה, כי להסתדרות מותר הכל". בתחנה טוענים כי ההסתדרות הלאומית הציגה מצגי שווא ופעלה בחוסר תום לב הן מול העובדים והן מול בית-הדין.

19055-01-24