מחקרה ההשוואתי של הדס רבין מצא דמיון בדפוסי השימוש באינטרנט של נערים יהודים וערבים, הגולשים בעיקר לאתרי בידור ופנאי לשם מילוי כל הצרכים: הקוגניטיביים, האפקטיביים, האינטגרטיביים והאסקפיסטיים. בניגוד לאסכולת השימושים והסיפוקים הקובעת שכל פרט עושה בכל אחד מאמצעי התקשורת שימושים שונים כדי לסייע בסיפוק צרכיו, במחקר זה נמצא כי כדי לספק כל אחד מסוגי הצרכים, גולשים בני נוער לאתרי בידור ופנאי בלבד.

לשני ממצאים עיקריים אלו יש כמה הסברים אפשריים. ראשית, ייתכן שהדמיון בין שני המגזרים נובע ממאפיינים פסיכולוגיים דומים של בני הנוער, היוצרים מכנה משותף בכל הנוגע לרצונות ולצרכים של הפרט.

הסבר אפשרי נוסף הוא סוציו-פוליטי ונובע מתהליך מודרניזציה מואץ שעברה האוכלוסייה הערבית, כחלק מתהליך כולל שעברו גם מגזרים אחרים בישראל, המצמצם את הפערים בין רוב למיעוט.

הסבר נוסף הוא תרבותי; בעקבות תהליך גלובליזציה כלל-עולמי נוצרת אחידות תרבותית בתכנים של אמצעי התקשורת, המושפעת מהמערב ומתכנים אמריקאיים בפרט. תהליך זה מונע בעיקר על-ידי הרצון למקסום רווחים כלכליים, מה שיוצר תכנים פופולריים עם מכנה משותף רחב למספר רב ככל הניתן של צרכנים. התהליך משקף מחד את כוחה הדורסני של הגלובליזציה כמטשטשת הבדלי לאום, ומאידך את ההתקרבות התרבותית בין מגזרים.

המחקר נערך לשם קבלת תואר מוסמך בחוג לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון, בהנחיית פרופ' דן כספי וד"ר מוסטפא כבהא