עם סגירת הרשימות לכנסת התברר כי לראשונה מאז 2015, בבחירות הקרובות יתמודדו שלוש רשימות ערביות נפרדות. הדבר עשוי להקטין מאוד את מספר הח"כים הערבים ואולי אף להוריד אחת מהמפלגות מתחת לאחוז החסימה. במערכות בחירות קודמות בשנתיים האחרונות היתה למפלגות הערביות השפעה מכרעת על כינון הקואליציה, ואחוז ההצבעה בקרב הערבים יהיה לסוגיית מפתח שיכולה להכריע גם את הבחירות הקרובות.
איחוד הרשימות הערביות לקראת בחירות 2015, בעקבות העלאת אחוז החסימה שהוביל אביגדור ליברמן, הביא למהפך בייצוג האזרחים הערבים בכנסת ואיפשר בסופו של דבר את החלפת ממשלת נתניהו. בשיא כוחה הכניסה הרשימה המשותפת לכנסת 15 ח"כים. הפיצול של רע"מ מהרשימה-המשותפת, לקראת בחירות אפריל 2019, הקטין את ייצוג הערבים בכנסת, אך כניסתה של רע"מ לממשלה אפשרה את הקמת ממשלת בנט-לפיד וחוללה שינוי עומק בפוליטיקה בישראל. הצבעת הערבים חסמה את נתניהו, שמצא עצמו באופוזיציה אחרי תריסר שנים בכס ראש הממשלה.
כעת, לקראת סבב בחירות נוסף, חמישי במספר בתוך כשלוש שנים, ברור שתזוזות משמעותיות של מנדטים בין הגושים לא יבואו מהציבור היהודי. הימין, לכן, צפוי להשקיע מאמץ משמעותי בהקטנת אחוז ההצבעה בקרב הערבים וצמצום מספר נציגיו בכנסת, כדי להגדיל את גוש נתניהו על חשבון קואליציית מרכז-שמאל אפשרית עם הערבים.
ניתוח של מערכות בחירות קודמות, מאפייני החברה הערבית ונסיון העבר עם קמפיינים לדיכוי הצבעה, מעלים חשש כי הזירה המרכזית בה הימין ינסה לדכא השתתפות של האזרחים הערבים בבחירות הנוכחיות תהיה הרשתות החברתיות, ובעיקר פייסבוק ואינסטגרם. הצלחה בכך עשויה להיות הקלף המנצח של נתניהו, שידוע בחיבתו לשימוש ברשתות החברתיות ככלי של איסוף מידע והנעת בוחרים.
חברי הרשימה-המשותפת מחוץ לוועדת הבחירות, לאחר שהודיעו על פירוק הרשימה, 15.9.22 (צילום: יונתן זינדל)
רשתות חברתיות כמו פייסבוק כבר הוכחו בשנים האחרונות ככלי יעיל ומדויק במיוחד לדיכוי הצבעה בקרב קבוצות מיעוט במערכות בחירות שונות ברחבי העולם בעשור האחרון. דוגמה מובילה היא השימוש שעשו דונלד טראמפ והמפלגה הרפובליקאית ברשתות כדי לפגוע באחוזי הצבעה של שחורים במדינות בארה"ב בהן היתה תחרות צמודה בין המפלגות.
חוקרים ופעילים בארה"ב חשפו איך פלטפורמות של חברת מטא שימשו כדי להפיץ מידע כוזב ומטעה שנועד להניא בוחרים באזורי מגורים של שחורים מללכת לקלפי. השיטות כללו הטעיה בנוגע להליך, מועד או מקום הבחירות, עידוד התחושה בדבר חוסר הרלוונטיות של ההצבעה לסוגיות החשובות עבורם או דחיפה של מועמדים חסרי סיכוי.
ישראל כבר חווינו ניסיונות לפגוע באחוזי הצבעה באמצעות מניפולציות והרתעה
מרכז ברנאן פרסם לקראת בחירות 2020 בארה"ב דו"ח מקיף שקרא לחברות טכנולוגיה ולרשויות להיערך כדי למנוע שימוש ברשתות חברתיות ובשיחות אוטומטיות להפצת מידע ממוקד על מנת לדכא הצבעה. זאת בהתבסס על ממצאים לפיהם במהלך בחירות 2016 נעשה שימוש מסיבי בקמפיינים ברשתות חברתיות שהתמקדו באזורי מגורים של אוכלוסיות שחורות, היספניות ועניות. בבחירות במקומות אחרים כמו הודו ומיאנמר תועדו מהלכים דומים שכוונו כלפי מיעוטים אתניים.
בישראל כבר חווינו ניסיונות לפגוע באחוזי הצבעה באמצעות מניפולציות והרתעה. ב-2019 חשף אוהד חמו בחדשות 12 כי קונים אנונימיים, יהודים, רכשו ברבע מיליון שקל שלטי חוצות ביישובים ערביים, שקראו להחרים את הבחירות. באותה מערכת בחירות שלח הליכוד אלפי פעילים לקלפיות ביישובים הערבים כשהם מצויידים במצלמות נסתרות. בליכוד טענו כי המבצע נועד למנוע הצבעות מזויפות, ברע"מ הגיבו כי המטרה היא הרתעת מצביעים ערבים מלהגיע לאותן קלפיות. תנועת אם-תרצו פועלת כבר מספר מערכות בחירות כדי להמריץ ולהניע פעילים שלה להשתתף בוועדות קלפי ובספירת קולות ברחבי הארץ.
שלט חוצות לדיכוי הצבעה בחברה הערבית, מתוך כתבת חדשות 12 (צילום מסך)
נתוני ההצבעה בבחירות האחרונות וסקרים חדשים מלמדים על האפקטיביות הפוטנציאלית של ניסיון לדכא הצבעה בציבור הערבי. אחרי שהגיע לשיא בבחירות 2020, בבחירות הקודמות נמשכה ירידה באחוז ההצבעה בקרב ציבור זה, ולפי סקרים שפורסמו לאחרונה הוא עתיד להמשיך ולרדת ואולי אף יגיע לשפל. הסנטימנט השלילי והסקפטיות קיימים בשטח, במיוחד במצב הפוליטי והחברתי הנוכחי אחרי שנתיים קשות מאוד של פשיעה ואלימות בחברה הערבית ופיצול חריף בקרב הרשימות הערביות בכנסת - ויהיה קל יותר ללבות אותו באמצעות הרשתות. על פניו כל התנאים בשלים לקמפיין דיכוי הצבעה ממוקד בחברה הערבית.
בנוסף למצב החברתי והפוליטי, נדמה כי אין כלי מתאים ויעיל יותר לדיכוי הצבעה בחברה הערבית מהרשתות החברתיות בתצורתן הנוכחית. אחוז השימוש של החברה הערבית ברשתות החברתיות גבוה במיוחד, ועל אף שקיימים פערים מסוימים בשימוש באינטרנט בקרב ערבים בתוך כלל החברה הישראלית, לפי מחקרים רבים הם משתמשים בפייסבוק ובאינסטגרם יותר מיהודים, גם בגילאים המבוגרים.
עם פרופילים אנונימיים שפועלים באופן חופשי, כשאין מודרציה וסינון של תוכן פוליטי מטעה בערבית, עם ועדת בחירות שמפגינה אדישות וכשבקרב הציבור הערבי שוררים חשדנות וחוסר אמון כלפי המערכת הפוליטית, מהלך של דיכוי הצבעה יכול להיות אפקטיבי עוד יותר.
עדי סופר-תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל (צילום מסך)
בניגוד למצב בארה"ב ובמדינות אחרות, בישראל קל במיוחד למקד את הפרסום בקהל ערבי, בעיקר בגלל ההפרדה ביישובים ובמערכות החינוך. מי שקצת מכיר את הפוליטיקה הערבית יוכל די בקלות להתמקד בגולשים ערבים המתנדנדים לגבי השתתפות בבחירות או נוטים לבדלנות. מאפיינים ותחומי עניין תרבותיים, חברתיים ופוליטיים שקל לאתר באמצעות מערכת הפרסום הממוקד של פייסבוק ייתנו לכך מענה יעיל במיוחד.
ספק אם המערכת האוטומטית שמזהה מודעות פוליטיות כדי לסמן או לסנן אותן תוכל לזהות מודעות כאלה, דו"ח חדש שפורסם רק לאחרונה בברזיל גילה כי שם המערכת הזאת כשלה לחלוטין. מודעות פוליטיות כוזבות שפורסמו לקראת הבחירות הקרובות לנשיאות, כחלק מתחקיר, אושרו באופן אוטומטי.
במצב העניינים הנוכחי, כשלא ברור איזה אמצעי פיקוח מפעילות הרשתות החברתיות והאם הן מעסיקות דוברי ערבית שבוחנים את המידע המופץ ברשתות בישראל, גובר הסיכוי שכלל לא נדע על שימוש לרעה ברשתות כדי לדכא הצבעה. במיוחד כשגם במערכות התקשורת המרכזיות שאמורות לעקוב אחר ההכנות לבחירות ונסיונות לשבש אותן, יש מעט מאוד תחקירנים וכתבים דוברי ערבית.
בשבוע שעבר פנינו, באיגוד האינטרנט הישראלי, להנהלת פייסבוק, וביקשנו לדעת איזה אמצעים היא מפעילה כדי למנוע הפצה ממוקדת של מידע כוזב בבחירות הצפויות. המכתב נשלח על רקע פרסומים לפיהם החברה נערכת לשמירה על טוהר הבחירות ומניעת מידע כוזב בשורה של מערכות בחירות ברחבי העולם - אך ישראל לא הוזכרה בהם כלל. התעלמות זו מטרידה במיוחד על רקע העובדה שמערכות הפיקוח וסינון התוכן של פייסבוק ממילא יעילות פחות בשפות שאינן אנגלית.
פייסבוק טרם הגיבה למכתב. לא קיבלנו תשובה לשאלה אם היא מפעילה אמצעים כלשהם כדי לפקח על הפצת המידע בזמן מערכת הבחירות. אך כבר כעת ברור, לפי המחקר של "פייק רפורטר" עליו התבסס המכתב ששלחנו, כי לפייסבוק אין את היכולת, או הרצון, למנוע פעילות עניפה של פרופילים מזויפים ואנונימיים המפיצים מידע פוליטי.
את קמפיין דיכוי והרתעת המצביעים הערבים יהיה קשה לזהות. מי שאינו יודע ערבית לא יוכל כלל להיחשף אליו, והוא יפעל בצורה אנונימית, מניפולטיבית ומתוחכמת, מטרגט בדיוק רק את קהלי היעד שנוטים לתמוך במסריו. קולות צפים ומתנדנדים - אך לא מהסוג שאנחנו רגילים לשמוע עליו. זה מה שקרה בארה"ב בבחירות 2016. אם לא תהיה דרישה ברורה ונוקבת מרשויות החוק ומפלטפורמות המדיה החברתית לעמוד על משמר טוהר הבחירות וההליך הדמוקרטי, ולמנוע כל סוג של מניפולציה והונאה למטרות דיכוי הצבעה - זה יכול לקרות גם כאן ואפילו די בקלות. זה גם עשוי להיות מה שיכריע לבסוף את הבחירות ואת זהות הממשלה הבאה.
חשוב להדגיש: שמירה על טוהר והוגנות הבחירות אמורה להיות אינטרס של כלל הציבור ושל כל חלקי המפה הפוליטית. הציבור הערבי אולי חשוף ופגיע כעת במיוחד למניפולציה והטעיה באמצעות הרשתות החברתיות, אך הן יכולות להיות מכוונות גם כלפי כל ציבור אחר בחברה הישראלית. הדרישה למנוע אותן תשרת את כולנו.
עידן רינג הוא מנהל תחום קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי