העיתון "כלכליסט", מו"ל העיתון יואל אסתרון והעורכת הראשית גלית חמי דוחים מכל וכל את הטענות בתביעת הדיבה שהגישה נגדם חברת הריגול NSO בגין חלק מפרסומי העיתון על החברה, מוצר "פגסוס" והשימוש שעשתה בו משטרת ישראל.

"כל אשר פורסם - הוא אמת, אין בו לשון הרע, היה בו עניין ציבורי רב והוא נכתב בתום לב", נכתב בפתח כתב ההגנה של "כלכליסט". "מדובר בתביעה מופרכת, צינית ומסוכנת המוגשת תוך ניסיון להשתיק את הנתבעים בפרט ואת העיתונות החוקרת בכלל".

בחודש פברואר האחרון תבעה NSO מיליון שקלים מהעיתון. התביעה הוגשה בעקבות חלק מסדרת הפרסומים של תומר גנון, בהם נטען כי משטרת ישראל מרגלת אחר אזרחים תמימים באמצעות תוכנת "פגסוס", ללא פיקוח משפטי ואף טרם החל רשמית שלב החקירה המשטרתית; וכן בגין שתי כתבות מאת הכתב עומר כביר, שבהן נטען בין היתר כי מערכת "פגסוס" בנויה כך שתוכל לא להשאיר תיעוד.

ב-NSO ציינו, באמצעות עורכי-הדין משה מזור, גלעד רונן ורועי בלכר, ארבעה פרסומים ב"כלכליסט" שכללו לדבריה לשון הרע כלפיה: טור מאת גנון, שפורסם ב-2.2.22 תחת הכותרת "איך מרסנים את הסוס הפרוע של NSO"; טור מאת כביר מה-19.1.22 שפורסם תחת הכותרת "פגסוס צריכה להימחק, ויחד איתה גם NSO"; שער העיתון למחרת פרסום דו"ח הביניים של צוות החקירה בראשות המשנה ליועצת המשפטי לממשלה (משפט פלילי), עו"ד עמית מררי, לבדיקת השימוש שעשתה משטרת ישראל בתוכנית "פגסוס"; ופרסום נפרד של כביר, מה-10.2.22, שנשא את הכותרת "בשם ההכחשה: כך מסתירה פגסוס את עקבותיה".

עיקר התביעה נסוב על הפרסום האחרון הזה של כביר, שבו נטען כי מערכת הריגול שמוכרת NSO מאפשרת מניעת תיעוד של היסטוריית השימוש בה וכי היא מופעלת מעל גבי שרת מרוחק. NSO טענה כי המידע שפרסם כביר כוזב לחלוטין, מסב לה "נזקים חמורים" ופורסם ללא תגובה. ב-NSO גם הזכירו בהקשר זה את הטענה שפורסמה לראשונה באתר "העין השביעית" בדבר ניסיונו של מו"ל "כלכליסט" יואל אסתרון לשכנע עיתונאים מחוץ לעיתון לפרסם תחילה את הטענות, שפורסמו בסופו של דבר ע"י כביר.

כתב ההגנה, שהוגש על-ידי עורכי-הדין טל ליבליך ומיה כץ, נפתח בהטחת ביקורת על חברת הריגול, תוך הפניית בית-המשפט לכך שהיא פועלת באופן אסור ולא מפוקח ברחבי העולם וכי נכנסה בארה"ב ל"רשימה שחורה" ונאסר לקיים איתה קשרי מסחר. בנוסף, כך מוזכר, NSO מקיימת קשרים עסקיים עם "מדינות חשוכות" ושמה אף נקשר ברצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י. "מוטב היה לתובעת כי תרכין ראשה ותתרכז בעובדות המטרידות שמועלות נגדה ולא תפנה להליך משפטי בטענה כי נפגע שמה (הטוב!) כאשר ידוע גם לה כי אין לטענותיה כל בסיס, לא משפטי ולא עובדתי", נטען בכתב ההגנה.

לגופה של התביעה טוענים ב"כלכליסט" כי מכתב התביעה לא ניתן להבין מהם הפרסומים שהקימו לשיטת NSO את עילת התביעה ועל כן מתמקדים בארבע "טענות מהותיות" שחילצו מהתביעה.

לגבי הטענה כי "מערכת פגסוס שואבת ללא הבחנה וללא סינון, ומבלי שנעשה ניוון על ידי התובעת", ב"כלכליסט" טוענים כי טענה זו היא אמת. המערכת אכן מסוגלת לאסוף מידע מהמכשיר שבו היא מופעלת ללא הבחנה וסינון. ההוכחה לכך, לפי כתב ההגנה, היא מהודעת הפרקליטות במשפט המו"לים כי מכשירו של עד המדינה שלמה פילבר הודבק בתוכנה, וכי זו שאבה "מידע עודף מעבר למידע שהתבקש על ידי המשטרה", כולל רשימת אנשי קשר ופרטי מידע נוספים.

את הטענה כי התוכנה בנויה כך שניתן יהיה להפעילה ללא יצירת תיעוד, מנסחים בכתב ההגנה כך: "תוכנת פגסוס שנמכרה למשטרה מאפשרת מחיקה של רשומות (לוגים)", ומפנים לדו"ח הביניים של צוות מררי שבו נכתב כי "המערכת מאפשרת למשתמש לבצע תחזוקה הכוללת מחיקה של רשומות".

"אין נפקא מינא אם לתובעת יש גישה לרבדים עמוקים יותר במערכת בהם נשמר תיעוד הרשומות גם אם המפעיל מוחק אותן", טוענים ב"כלכליסט", "הלוגים אליהם מכוונת התובעת נשמרים בבסיס נתונים פנימי אשר הגישה אליו נתונה לתובעת ולה בלבד, והם אינם מהווים גורמי פיקוח ובקרה ציותיים על המפעיל. לוגים אלו משמשים את התובעת לבקרה על השימוש שעושה המפעיל, לרבות השאלה האם הוא תואם את תנאי הרישיון - קרי, למימוש אינטרסים כלכליים פנימיים שלה".

בהקשר זה יצוין כי מאמרו של כביר לא הסתפק בטענה כי התוכנה של NSO "מאפשרת מחיקה של רשומות (לוגים)". לפי הפרסום ב"כלכליסט", "המערכת של NSO בנויה על עקרון ה־Deniability (התכחשות), ובין השאר מאפשרת למפעיליה למנוע תיעוד מקומי של הפעולות שהיא מבצעת. המשמעות היא שלאחר מעשה אין כל אפשרות לדעת נגד מי הופעלה המערכת ומתי". כלומר, לא רק מחיקה של רשומות לאחר היווצרותן אלא מניעה כליל של יצירת הרשומות. בכתב ההגנה של "כלכליסט" אין התייחסות לכך.

לגבי הטענה כי "ללקוחות התובעת הוצעו מספר גרסאות לבחירה בכל הנוגע לתחזוקה וניהול הרשומות", ב"כלכליסט" טוענים כי NSO מודה בכך במסגרת חוזי ההתקשרות שלה עם לקוחותיה.

ולגבי הטענה כי "המערכת פועלת מענן מרוחק שנמצא בשליטת NSO", ב"כלכליסט" טוענים כי בפסק-דין שניתן בבית-המשפט הגבוה לדיני משפחה באנגליה בחודש מאי 2021 נקבע כי "הרוגלה עושה שימוש במרחב הוירטואלי על מנת ליצור מסלול סבוך של נקודות עגינה בדמות שרתים מאובטחים (ענן) ובכך לטשטש את העקבות חזרה למפעיל".

בנוסף טוענים בעיתון כי מחקר פורנזי שפורסם בשנה שעברה על ידי ארגון אמנסטי מצא כי "תוכנת פגסוס עושה שימוש בשכבות רבות של שרתים בהם עובר המידע מרגע שליחת ההוראה על ידי המפעיל ועד רגע ההדבקה (והפוך לצורך שידור המידע שנאסף חזרה למפעיל)". ארגון סיטיזן-לאב, המתמחה בחקר פעילות NSO, אישר את ממצאי אמנסטי.

בהקשר זה יצוין כי בכותרת המשנה לפרסום של "כלכליסט" נכתב כי "המערכת לא מותקנת במחשבי התוקף אלא בענן של NSO". בכתב ההגנה של העיתון נכתב כי "אין בין העובדה שהמערכת מותקנת on premise אצל המפעיל לבין הטענה כי לתובעת יש שליטה על המידע באמצעות ענן מרוחק - דבר וחצי דבר".

אשר לאי-פניית "כלכליסט" לבקשת תגובה טרם הפרסומים, בעיתון טוענים כי "בשיחות שקיימו הנתבעים עם דובר התובעת התגלו שקרים בוטים אשר מלמדים על חוסר מהימנות תגובותיה של התובעת". לפי "כלכליסט", "דובר התובעת מסר באופן אישי לנתבעים כי רוגלת פגסוס לא הופעלה מעולם על מכשירים של אזרחים ישראליים. והנה - באופן מובהק ושלא ניתן להכחשה, כפי שגם נקבע בוועדת מררי, לא סתם נעשה שימוש על מכשירים של אזרחיים ישראליים, אלא נעשה שימוש ממוסד על ידי המשטרה! בנסיבות אלו, אין כל משמעות בפנייה לקבלת תגובה" (ב-NSO טוענים כי התוכנה שנמכרה למשטרה אינה "פגסוס" אלא גרסה מנוונת שלה בשם "סייפן").

בעיתן מסבירים כי "מטרת פנייה למושא כתבה לקבלת תגובתו היא לצורך בחינה מעמיקה של הטענות שיועלו על ידי המגיב ועל מנת לוודא שהפרסום עומד בפרמטרים העיתונאיים המקובלים. כאשר ברור כי מה שיימסר ממושא הכתבה הוא נעדר נאמנות ושקרי, כפי שכבר נוכחו לדעת הנתבעים בעבר, אין בתגובה סיבה שתצדיק בדיקות נוספות".

אשר לאזכור הטענה שפורסמה ב"העין השביעית" בדבר הניסיון של מו"ל "כלכליסט" אסתרון לשכנע עיתונאים מחוץ לעיתון לפרסם כי בחברת הריגול בנו את המערכת כך שתוכל לא לשמור תיעוד של הפעלתה, בכתב ההגנה נטען כי מדובר בטענות ה"מבזות את הטוען להן וממילא אינן מצביעות על עילת תביעה ודינן להימחק מכתב התביעה" משום שהתובעת "לא הביאה ולו בדל ראיה כי ההשמצות המופנות כלפי הנתבעים בסעיפים אלו הם אמת ונדמה כי כל מטרתן היא להשחיר את שמם של הנתבעים על ידי שימוש ציני בהליך משפטי".

59599-02-22