חברת הריגול NSO הגישה הבוקר (27.2) תביעת דיבה בסך מיליון שקלים נגד "כלכליסט", מו"ל העיתון יואל אסתרון והעורכת הראשית שלו גלית חמי בעקבות סדרת הכתבות של תומר גנון על האופן שבו משטרת ישראל מרגלת אחר אזרחים תמימים באמצעות תוכנת "פגסוס" של NSO, ללא פיקוח משפטי ואף טרם החל רשמית שלב החקירה המשטרתית, וכן בגין שתי כתבות מאת הכתב עומר כביר, שבהן נטען בין היתר כי מערכת "פגסוס" בנויה כך שתוכל לא להשאיר תיעוד גם בשרתי מפעיליה. טרם הוגש כתב הגנה.

לפי חברת NSO, הטענות בתחקיר "כלכליסט" אינן נכונות "ומעולם לא היו". לפי החברה, "ענייננו בתיאוריית קונספירציה פרנואידית שמתאימה, כך נדמה, לאתרי כזבים במרשתת אשר עיתון רציני לא היה מעלה על דעתו לפרסם: רשויות האכיפה מרגלות אחר אזרחים תמימים, מנהלות רשימות חיסול כנגד עובדי ציבור בכירים ליום פקודה, והכל תוך שימוש ברוגלות סודיות שפותחו במתכוון כדי שלא להשאיר עקבות. אך ראיות - אין. ולא בכדי אין ראיות, כי לא היו דברים מעולם".

בתביעה מצביעה חברת NSO על ארבעה פרסומים שכללו נגדה לשון הרע.

בטור מאת גנון, שפורסם ב-2.2.22 תחת הכותרת "איך מרסנים את הסוס הפרוע של NSO", נכתב כי מערכות הריגול שבידי המשטרה "שואבות ללא הבחנה את כל המידע" שיש על הטלפון שהודבק. "אין סינון, והיכולות האלה לא נוונו מראש, חרף ההצהרות הרפות של המשטרה. זו המערכת, ככה היא עובדת. ניוון של חלקים שלה אינו אפשרי בלי פיתוח טכנולוגי, או רכישת כלי שונה, שאינו של NSO", לשון  הכתבה.

שער "כלכליסט" מה-2.2.22 המפנה לטור של תומר גנון לפיו מערכת NSO שבידי המשטרה לא עברה התאמה מיוחדת

"טענה זו הינה טענה כוזבת ועצם העלאתה מסב לתובעת נזקי מוניטין ונזקים מסחריים, בין היתר מהטעם שהתובעת (כמו כל חברה מתקדמת שעוסקת בפיתוח תוכנה) מחזיקה ביכולת מלאה להתאים את יכולות המוצרים פרי פיתוחה לצורכי לקוחותיה", נטען בתביעה. "כך גם נעשה עם המוצר שהותאם לצורכי משטרת ישראל, ובפועל מהווה גרסה מנוונת מאוד של אחד ממוצרי החברה".

עוד קודם לכן, ב-19.1.22, פרסם כתב הטכנולוגיה של "כלכליסט" עומר כביר טור תחת הכותרת "פגסוס צריכה להימחק, ויחד איתה גם NSO". בטור טען כביר כי "מדובר בחברה רקובה מהיסוד, שאין לה זכות קיום במתכונתה הנוכחית [...] NSO היא חברה שלא מהססת לשקר ושאי אפשר להאמין למילה אחת שמתפרסמת מפי הדוברים שלה. ויותר מכך, היא מייצרת מוצר מסוכן, כלי נשק, שאין לה שום יכולת לפקח על השימוש בו או להגביל אותו. [...] המסקנה ברורה: אין שום תרחיש סביר לשימוש ראוי בפגסוס. התוכנה צריכה להיסגר ולהימחק, ואיתה גם NSO. החברה איבדה כל אמינות, כל שמץ של הוגנות ורצון טוב, ואין לה עוד זכות קיום. בוודאי לא במתכונתה הנוכחית".

לטענת NSO, "אמירות מסוג זה רחוקות מלשקף עמדה פרשנית מקצועית בסוגיות טכנולוגיות או סטנדרט ראוי של עיתונאות מקצועית וחסרת פניות. האמירות הללו התייחסו באופן מגמתי ומוטה להיעדר מהימנות כביכול של התובעת, יכולותיה ומניעיה; ובאופן שאינו מתקבל על הדעת קראו באופן חד ונחרץ לסגירתה".

שער "כלכליסט" המפנה לכתבה של עומר כביר על מערכת הלוגים ברוגלת "פגסוס", 10.2.22

פרסום נפרד של כביר, מה-10.2.22, נשא את הכותרת "בשם ההכחשה: כך מסתירה פגסוס את עקבותיה". בידיעה זו טען כביר כי מערכת הריגול שמוכרת NSO מאפשרת מניעת תיעוד של היסטוריית השימוש בה. ב-NSO טוענים כי לא רק שהכתבה הזו כללה טענות "כוזבות לחלוטין", שגרמו לה "נזקים חמורים", אלא שהיא פורסמה מבלי שביקשו ממנה תגובה. בעקבות הכתבה שיגרו ב-NSO מכתב התראה לפני תביעה, אך לפי כתב התביעה לא נענו כלל.

לפי חברת הריגול, בשונה מהנטען בפרסום של כביר "אין למפעיל המערכת יכולת הסתרה או מחיקה של לוגים, ובכל מקרה התובעת דורשת מכל לקוחותיה במסגרת תנאי ההתקשרות, בלי יוצא מן הכלל, שהמערכת הנמכרת תכלול רכיב טכנולוגי המאפשר תיעוד פעולות מלא ושחזורן באמצעות 'לוגים', וזאת מטעמים ציותיים (עקרון הידוע כ-accountability)". המערכת שנמכרה למשטרה, מדגישים ב-NSO, "כוללת תיעוד פעולות מלא של הפעולות שבוצעו במערכות, או במינוח המקצועי Audit Trail Log".

"בניגוד לנטען בכתבה, אין ומעולם לא הוצעו ללקוחות התובעת אפשרות לבחור גרסאות 'שאין בהן בכלל לוגים'"

"הכתבה מתאפיינת בחוסר הבנה משווע, העולה כדי הטעיה של ממש, בנושאים הטכניים הרלוונטיים לעניינה, לרבות בהגדרת המינוח הרלוונטי", טוענים ב-NSO, "[...] בניגוד לנטען בכתבה, אין ומעולם לא הוצעו ללקוחות התובעת אפשרות לבחור גרסאות 'שאין בהן בכלל לוגים'. אין ולו בדל של אמת בטענות שהמערכות פרי פיתוחה של התובעת תוכננו עם 'מערכת לוגים חלשה', שהן כביכול מאפשרות למפעיל 'לכבות לוגים, וכך נוצרת מערכת שיש בה לוגים חלקיים', או 'שאפשר לבחור אם לתעד או לא, וגם מה יתועד'. מדובר בכזבים בוטים".

ב-NSO מכחישים גם טענה נוספת שעלתה בפרסום של כביר, כאילו המערכת לא פועלת ממחשב שנמצא אצל הלקוח "אלא משרת ענן מרוחק שנמצא בשליטת NSO". לפי כתב התביעה, "לא רק שהפעלת מוצרי התובעת לא נעשית באמצעות ענן, שאינו קיים, אלא שהמוצרים מותקנים 'On Premise' כלומר על חומרה ייעודית באתרי הלקוחות השונים".

חברת NSO מזכירה בתביעתה את ממצאי הביניים של צוות החקירה בראשות המשנה ליועצת המשפטי לממשלה (משפט פלילי), עו"ד עמית מררי, ולפיהם לא נמצא ביסוס לחלק נכבד מהטענות שעלו בכתבות "כלכליסט". הצוות בדק את מספרי הטלפון שלטענת "כלכליסט" נפרצו שלא כחוק, ומצא כי כמעט אף אחד מהם לא נפרץ, והפריצה שנעשתה היתה לפי צו.

שער "כלכליסט" המדווח על תוצאות בדיקת הביניים של צוות מררי, 22.2.22

בהקשר זה מציינת התובעת כי למחרת הפרסום קראה הכותרת הראשית ב"כלכליסט": "אין עדויות שהמשטרה הדביקה בפגסוס וללא צו את הניידים של רשימת האנשים שפורסמה" וכי בכותרת המשנה נכתב: "הפרקליטות מציינת כי הרוגלה 'מאפשרת למשתמש לבצע תחזוקה הכוללת מחיקה של רשומות'". לפי כתב התביעה, טענה זו סותרת את הנאמר בדו"ח מררי, ואף את המדווח בידיעה המלאה על בדו"ח בפנים העיתון, שם מובהר כי "ניתן למחוק רשומות במסגרת פעולות תחזוקה של המערכת, אך התובעת מחזיקה ביכולת טכנולוגית מוחלטת לשלוף גם נתונים שנמחקו ואין שום אפשרות להעלימם".

לפי NSO, "בפרסום זה, הנתבעים הטעו במודע את הציבור ועשו שימוש חסר תום לב בעמוד השער של העיתון כדי לצרוב בתודעת הקוראים (הרבים) 'עובדה' שגויה. כלומר, גם סיקור ממצאי ועדת הבדיקה מתאפיין באותה מטרה ברורה ועקבית לערער את ממצאי צוות הבדיקה (ששלל באופן נחרץ את הטענות חסרות הבסיס שפורסמו על ידי הנתבעים); ותוך ניסיון לתקף בדיעבד - על יסוד ציטוט חלקי, מסולף ומטעה מהדו"ח - טענה כוזבת לחלוטין שתוארה בכתבה. לכן, גם פרסום זה עולה כדי לשון הרע".

"דומה שלא מדובר בתחקיר עיתונאי אלא בפרסום חד צדדי, מוטה וכוזב, אשר קיבל פומבי בנסיבות המעלות חשש ממשי שמטרתו לשרת מטרות זרות לחלוטין למהותה של עיתונאות מקצועית, אחראית וחסרת פניות"

בהמשך כתב התביעה טוענת NSO כך: "דומה שלא מדובר בתחקיר עיתונאי אלא בפרסום חד צדדי, מוטה וכוזב, אשר קיבל פומבי בנסיבות המעלות חשש ממשי שמטרתו לשרת מטרות זרות לחלוטין למהותה של עיתונאות מקצועית, אחראית וחסרת פניות, והכל תוך זריית חול בעיני הציבור הרחב ופגיעה באמון הציבור ביכולת לקיים בדיקה אמינה של פרשה בעלת חשיבות ציבורית ראשונה במעלה.

"יש להעיר שגם עיתונאים חוקרים בעלי שם הביעו תמיהה בנוגע לאופן ביצוע ומהות סדרת התחקירים של 'כלכליסט' שזכתה לכותרת 'תחקיר NSO והמשטרה'. בראש ובראשונה, בשל העובדה שלא הוצגה שום ראיה (כלום!) שביכולתה לבסס את הטענות החמורות; דרך כשלים אינהרנטיים בייחוס התנהלויות מסוימות לגופי החקירה; עובר בחוסר הבנה טכנולוגי של אופן פעולת המוצרים מושא הפרסומים; וכלה בממצאי צוות הבדיקה שמאירים באור שלילי ביותר את סדרת 'התחקירים'".

ב-NSO מזכירים גם את הטענה שפורסמה לראשונה באתר "העין השביעית" בדבר ניסיונו של מו"ל "כלכליסט" יואל אסתרון לשכנע עיתונאים מחוץ לעיתון לפרסם כי בחברת הריגול בנו את המערכת כך שתוכל לא לשמור תיעוד של הפעלתה.

"ראויים במיוחד לציון פרסומים עיתונאיים בנושא לפיהם הנתבע 2, מו"ל 'כלכליסט' פנה לעיתונאים שאינם מועסקים ב'כלכליסט' וניסה 'לשווק' להם את הסיפור שפורסם לבסוף בכתבה שבנדון", נכתב בכתב התביעה (ההדגשה במקור). "ככל שיש גרעין של אמת בטענות אלו, אזי שהנתבעים ו/או מי מהם פעלו במודע כדי לייצר 'אליבי' חיצוני מבעוד מועד לעובדה שבדיקות מטעם הרשויות המוסמכות סתרו את הטענות שהוצגו במסגרת סדרת כתבות שנויה במחלוקת שהתסיסו מדינה שלמה, פגעו באמון הציבור ברשויות והסבו נזקי מוניטין לתובעת".

התביעה הוגשה על-ידי עורכי-הדין משה מזור וגלעד רונן ממשרד גולדפרב זליגמן ושות' וכן עו"ד רועי בלכר ממשרד קריספין רובינשטיין בלכר ושות' וכבר בפתחה מודגש כי כל פיצוי שייפסק לטובת NSO ייתרם על ידה לניצולי שואה ונפגעי תקיפה מינית, וזאת משום ש"לא הפיצוי הכספי הוא שמעניין את התובעת אלא חשיפת האמת".

עוד מצהירה החברה התובעת בכתב התביעה כי החליטה שלא לתבוע את הכתבים עצמם, תומר גנון ועומר כביר, כדי שלתביעה לא יהיה "אפקט מצנן  לחופש העיתונות. מתפקידם של הכתבים הוא להביא לידיעת הציבור ידיעות חשובות ובדוקות; אך האחריות נתונה בראש ובראשונה לעורכים האחראים שמתפקידם לרסן סוסים דוהרים ולוודא, כי הידיעות נכונות ומבטאות עמדה מקצועית והולמת, בטרם יתנו להן פומבי".

59599-02-22