• מבקשת הצו: משטרת ישראל
• השופט: ארז מלמד, בית-משפט השלום בראשון-לציון
• ההחלטה: הבקשה התקבלה. בדיון שהתקיים ב-26.4.2022 ביקשה המשטרה מבית-המשפט להוציא צו איסור פרסום על חקירת איום ברצח על משפחת ראש הממשלה נפתלי בנט. על-פי הודעת המשטרה, החקירה נפתחה בעקבות קבלת מכתב איומים שאליו צורף קליע, והיא מתנהלת על-ידי יחידת להב 433 בשיתוף עם השב"כ.
• השופט נעתר לבקשה, ואסר לפרסם כל פרט מפרטי החקירה, לרבות פרטים שעלולים להביא לזיהוי החשודים. כמו כן קבע השופט שאיסור הפרסום יחול גם על "כל פרסום באמצעי התקשורת הזרים השונים, לרבות פרסומים ברשתות חברתיות שונות ולרבות ציטוטים מלאים או חלקיים של פרסומים מכלי תקשורת זרים, הפניה אליהם או לפרסומים באינטרנט וכל אמצעי מדיה אחר, לרבות כל רמז ישיר או עקיף לקיומה של כל עובדה הנוגעת לפרשה הנדונה ובכלל זה לעצם קיומו של צו זה". השופט קבע כי הצו יישאר בתוקף במשך 180 יום.
• דוברות המשטרה הפיצה תצלום של הצו לכתבים ולמערכות. למרות האיסור לפרסם את עצם קיומו של הצו, העיתונאים שדיווחו על פתיחת החקירה ציינו שרוב פרטיה אסורים בפרסום בהוראת בית-המשפט.

* * *

בשנים האחרונות אימצה לעצמה משטרת ישראל דוקטרינה חדשה להתנהלות מול התקשורת. המשטרה הגבירה באופן דרסטי את כמות צווי איסור הפרסום שהיא מבקשת – ומקבלת – מבתי-המשפט, ולצד זה החלה ללחוץ על קצינים ושוטרים להימנע ממגע ישיר עם עיתונאים. יד אחת של המשטרה הטילה הגבלות דרקוניות על מה שמותר לעיתונאים לדווח. היד השנייה ניסתה לגרום להם להסתמך אך ורק על מערך הדוברות המשטרתי.

קו פרשת המים הוא דצמבר 2015, אז הוצנח על המשטרה המפכ"ל רוני אלשיך. המפכ"ל אלשיך, יוצא שירות הביטחון הכללי, הביא עמו למשטרה נורמות ושיטות עבודה שמתאימות לגופים חשאיים. אם עד אז מותר היה לעיתונאים לדווח על הכל למעט מקרים חריגים – מאז התהפכה המגמה. כיום, בחקירות של פשעים קשים ותיקים מורכבים, המשטרה מבקשת צווי איסור פרסום באופן אוטומטי, ורק במקרים חריגים מאפשרת להסיר אותם לפני תום עבודתה.

מאז כבר סיים אלשיך את תפקידו, אבל הדוקטרינה שהנחיל נותנת את הטון גם תחת מחליפיו, המפכ"לים מוטי כהן ויעקב שבתאי. אבל לא רק המשטרה אחראית למצב הבעייתי: אחראית גם מערכת המשפט, שמאשרת את בקשות המשטרה כמעט ללא סייג, במתכונת של חותמת גומי.

במשטרה טוענים שצווי איסור הפרסום נחוצים כדי להגן על פעולות החקירה. אבל לאינפלציית צווי איסור הפרסום יש עוד השלכות. היא מייצרת חורים שחורים בידע של הציבור על הנעשה במדינה, ומעוררת חרושת של שמועות. והיא גם מאפשרת למשטרת ישראל לחמוק מביקורת ציבורית. מה שלא חשוף, כמעט בלתי אפשרי לבקר. ובכל זאת, ואולי בגלל זה, במקום למצוא איזון בין טובת החקירה לזכות הציבור לדעת, במשטרה מעדיפים לפעול במחשכים.

צווי איסור הפרסום בפרויקט "משטרת הצווים" מוצגים כפי שהופצו על-ידי המשטרה. עיתונאים וגולשים שמחזיקים בידיהם צווי איסור פרסום נוספים מוזמנים לשלוח אותם לכתובת contact@the7eye.org.il