מעבר של עיתונים מקומיים לידי תאגידים ארציים לא רק מדלדל את מערכות החדשות, אלא גם משפיע על הייחוד המקומי של הסיקור. אלה, מכל מקום, הממצאים במחקר חדש שהתמקד ב-31 עיתונים אמריקאיים שנרכשו בשנים האחרונות בידי חברות ענק, ובראשן קרן הגידור האגרסיבית "אלדן גלובל קפיטל".

ניתוח תוכן ממוחשב שערכו חוקרים מאוניברסיטת מקגיל במונטריאול מספק ביסוס כמותי לרושם רווח על הידרדרות התקשורת המקומית בארצות הברית - ענף ותיק ומפואר שעובר תהליכי ריכוזיות מהירים. העיתונים המקומיים בישראל מעולם לא נהנו ממעמד דומה למקביליהם האמריקאים, אבל נראה שחלק מהמגמות עליהן מצביע המחקר מתרחשות גם בהם.

כמחצית מהעיתונים היומיים בארצות הברית, לפי ניתוח של "פייננשל טיימס", כבר נמצאים בידי תאגידים פיננסיים, ועם החרפת משבר העיתונות המגמה צפויה להתרחב. "אלדן" (Alden), קרן גידור פרטית שמסרבת לחשוף את זהות משקיעיה, התחילה לפני כעשור במסע רכישות של עיתונים בקשיים כלכליים, והפכה תוך זמן קצר לענקית העיתונות השנייה בארצות הברית מבחינת מספר העותקים המודפסים. הקרן מחזיקה היום כ-200 כותרים, אבל התקוות שנתלו בה כחבל ההצלה של הענף התבדו, כפי שמדגימה הרכישה של "שיקגו טריביון" במאי 2021.

מיד אחרי הרכישה ערכו אנשי הקרן סבב קיצוצים אכזרי בסגל העיתון, מוסד עתיר הישגים שרואה אור מאז 1847. הם פיטרו רבע מאנשי המערכת - עורכים, כתבים, תחקירנים וצלמים - ריכזו את הנותרים בחלל תעשייתי צפוף, והותירו אותם חסרי אונים לסקר מערכות בחירות מקומיות ואירועי פשיעה בשיקגו. מחקר הראה כי הקיצוצים בכוח האדם בעיתונים של "אלדן" היו מהירים כפליים מאשר אצל המתחרים.

גורל דומה נגזר עשר שנים קודם על "דנבר פוסט", עיתון יומי גדול בקולורדו שעבר לידי "אלדן" ב-2010, והוא אחד העיתונים שנכללו במחקר החדש. לצדו נבדקו במחקר גם "ניו יורק דיילי ניוז", "לוס אנג'לס ויקלי", ו-28 עיתונים מקליפורניה המופעלים בידי רשת "דיגיטל פירסט מדיה" שבבעלות "אלדן" - כולם נרכשו בשנים האחרונות בידי תאגידים גדולים.

בלי שורשים ובלי סנטימנטים

כדי לבדוק אם החלפת הבעלים השפיעה על התוצרת העיתונאית, החוקרים נעזרו במאגר של 130 אלף כתבות ומאמרים שפרסמו העיתונים הנבדקים בשנים שקדמו לרכישה ואחריה. ההבחנה בין דיווחים מקומיים לארציים התבססה על אזכורים של שמות מקומות בטקסט: כל מקום קיבל ציון לפי מרחקו מהעיר שבה נערך העיתון. באחד העיתונים נבדקו גם אזכורים של אישים מקומיים, בהתאם לרשימה של בעלי תפקידים ברשויות השלטון.

שער העיתון "דנבר פוסט" מקולורדו (צילום מסך)

השינוי הפשוט ביותר שהתגלה היה כמותי: בשנים שאחרי הרכישה התפרסמו בעיתונים הרבה פחות כתבות מקומיות. ב"דנבר פוסט", לדוגמה, אחרי עלייה קלה בשנתיים הראשונות תחת הבעלים החדשים, נרשמה צניחה של 68% במספר הכתבות בנושאים מקומיים.

אבל הירידה לא נבעה מהסטה של הקו המערכתי לאירועים ארציים ובינלאומיים. בכל העיתונים נשמר היחס בין ידיעות מקומיות וארציות, אלא שהסיקור של כלל התחומים הידלדל. "העובדים שנשארו במערכות עדיין מחלקים את הקשב בין הרמה המקומית, הארצית והאזורית" אמר למעבדת העיתונאות ע"ש נימן אחד החוקרים, אנדרו פייפר, "מה שאומר שמי שנשאר ממשיך לסחוב את האלונקה".

הבעיה היא שתחת ההנהלות החדשות, הרבה פחות עיתונאים מתחלקים בסחיבה. "מה שהדהים אותי הוא שכל הרכישות היו מלוות כמעט מיד בשינויים בכוח האדם, ובצניחה מיידית בתכנים", אמר חוקר אחר, בנג'מין לברון. כך למשל ב"לוס אנג'לס ויקלי", עיתון קטן יחסית שהצוות העיתונאי שלו מנה 13 עובדים ערב מכירתו ל"סמנל מדיה", פוטרו חמישה עורכים וארבעה מחמשת הכתבים שעות אחרי השלמת העסקה ב-2017.

השינוי במספר חברי המערכת ב"לוס אנג'לס ויקלי" (מימין) וב"דנבר פוסט" בעקבות מכירתם לתאגיד ארצי, מתוך המחקר Buying the news מאת בנג'מין לברון ואחרים, 24.3.2022

אף שהדגש על חדשות מקומיות נותר בעינו, חל שינוי בתמהיל הסיקור המקומי של המערכות המקוצצות. ניתוח האתרים המקומיים שנזכרו בכתבות מלמד שהעיתונים עברו בדרך כלל להתמקד במעגל הקרוב ביותר למרכז העיר, על חשבון מעגלי הביניים - המחוז והמדינה (למשל קולורדו או קליפורניה). סיקור האזורים האלה נפגע יותר מאשר העיסוק ברמה הארצית, שממילא מבוסס ברוב העיתונים המקומיים על דיווחים מכלי תקשורת אחרים.

המחקר לא מאפשר לדעת אם עיתוני הערים הגדולות זנחו את הפריפריה הקרובה בכל תחומי הסיקור. ייתכן שהמגמה נעוצה בחיסול ז'אנרים עיתונאיים ספציפיים כגון כתבות תחקיר, בהשפעת הדרישה של הבעלים החדשים להפיק יותר תוכן בפחות ידיים עובדות, שמותירה זמן לסיקור עצמאי רק של אירועים קרובים לבית.

במקרה של "דנבר פוסט" נבדק במחקר גם השינוי במספר האזכורים של פוליטיקאים מקומיים, בהשוואה לפוליטיקאים בזירה הארצית. התברר שעם המעבר לבעלות קרן הגידור, אישים מקומיים נעלמו מדפי העיתון בשיעור חד יותר: האזכורים של שמותיהם פחתו ב-55% לעומת 33% במקרה של דמויות ארציות.

מצא את ההבדלים

העיתונים המקומיים המובילים בארצות הברית נטו להשתייך גם בעבר לבעלי הון דומיננטיים, שפעלו למטרות רווח ולפעמים רתמו את העיתון לקידום אינטרסים פוליטיים. אף על פי כן, הבעלים השתייכו לעתים קרובות לאצולת הכסף המקומית. האם המכירה לתאגידים ארציים, ללא שורשים במקום, משנה את נקודת המבט הייחודית של העיתונים על חדשות ארציות?

כדי לטפל בשאלה בכלים כמותיים, החוקרים השתמשו בשיטות של למידת מכונה כדי למדוד את הדמיון הסגנוני בין ידיעות ארציות שהתפרסמו בעיתונים המקומיים, ובין ידיעות מקבילות בכלי תקשורת ארציים כגון Fox ו-CNN. המדידה נסמכה על איתור רצפים מילוליים דומים בכתבות. ככל שהרצפים בכתבות בעיתונים המקומיים דומים יותר לאלה שבכלי התקשורת הארציים, כך מיטשטש כביכול אופיים המקומי המיוחד.

המסקנות היו מעורבות. ב"דנבר פוסט", לשון הכתבות התקרבה עם הזמן לזו של התקשורת הארצית. ב"לוס אנג'לס ויקלי", לעומת זאת, התגלתה דווקא מגמה הפוכה.

אובדן הזהות המקומית ניכר במיוחד בטקסטים שמתפרסמים בסינדיקציה, כלומר נדפסים במקביל בשורה של עיתונים מקומיים ששייכים לאותה רשת או מקיימים שיתוף פעולה. שיתוף תכנים בין כלי תקשורת הוא אחד הדרכים העיקריות שבהן רוכשים סדרתיים של עיתונים מסוגלים למלא את העמודים בתוכן חרף הפיטורים ההמוניים של כתבים במערכות. ואכן, ניתוח הפרסומים ב-28 עיתוני רשת "דיגיטל פירסט" בקליפורניה הראה שהטקסטים שהתפרסמו במקביל בכמה מזרועות הרשת נטו להיות דומים יותר לידיעות בכלי תקשורת כלל-אמריקאיים.

שערי מקומונים של ידיעות תקשורת באיזור השרון, ערב הבחירות המקומיות 2013

שוק המקומונים הישראלי התאפיין במשך שנים בשליטה של העיתונים הארציים: "ידיעות אחרונות", "מעריב", ו"הארץ". במהלך שנות האלפיים דעכו רשתות המקומונים והמו"לים קיצצו את כוח האדם במערכות עוד ועוד, והגבירו את השימוש בכתבות סינדיקציה, תוכן גנרי המנויד ממקומון למקומון. עמוס שוקן מכר לפני כחצי שנה את שיירי רשת המקומונים של משפחתו; קבוצת "ידיעות אחרונות" של נוני מוזס ממשיכה להחזיק ברשת מדולדלת של מקומוני mynet; ואלי עזור, שהוא בין השאר בעלי "מעריב", "ג'רוזלם פוסט", "וואלה" וכמה תחנות רדיו, שולט במקביל ברשת מקומונים בשם "המקומון". ברשתות שנותרו נגזרו דיאטות חריפות על הצוותים העיתונאיים, והן מתמחות במיחזור חומרים תוך התאמות קלות בלבד לבמה המקומית.

"ידיעות תקשורת", החברה המפעילה את מקומוני mynet, פיטרה עשרות עובדים תוך כדי מגפת הקורונה ב-2020, וצמצמה מאוד את מצבת העובדים המקומיים. רבות מהמערכות הועתקו לחלל עבודה אחד בבניין החדש של "ידיעות אחרונות" ברחוב מוזס בראשון לציון; העיתונים קיבלו אריזה גרפית אחידה שחוסכת בהוצאות עיצוב; ולעתים קרובות הם מפרסמים כתבות זהות.

מה יעלה בגורלה של העיתונות המקומית במדינות שבהן היא נכבשת בידי תאגידים גדולים? פייפר, בראיון למעבדת העיתונאות ע"ש נימן, מציג תחזית קודרת. "לא תהיה ברירה אלא למצוא מודל אחר. לרכישות האלה יש נטייה מובהקת לרוקן את מערכות החדשות, ולכן אי-אפשר להישען עליהן כמודל של בעלות ומתן שירות של חדשות מקומיות".