איגוד הגז הטבעי והתאחדות התעשיינים בישראל הפיקו סרטון פרסומת בשבחי הגז הטבעי. בחודש האחרון אפשר היה לצפות בו שוב ושוב בערוצים 12 ו-13, אפילו בפריים-טיים, על רקע מוזיקה נעימה ופסטורליה בכחול וירוק. הסרטון עשיר בנתונים ובאמירות נחרצות - אבל רצוף בטעויות, בהטעיות ואף בשקרים.

בלב הסרטון עומדים שני טיעונים. הראשון עובדתי כביכול: גז טבעי הוא "דלק ירוק" או "אנרגיה ירוקה", משמע, הוא ידידותי לסביבה, נקי וכיוצא בזה. הטיעון השני לוגי: הוא מבקש להוכיח, באמצעות השוואה (חלקית ומגמתית) בין גז טבעי ובין פחם ונפט, כי הגז הטבעי אינו מזהם, ולכן לא מזיק לבריאות הציבור.

מיד עם עליית הפרסומת לאוויר פניתי לנציב קבילות הציבור ברשות השנייה, ושטחתי את טענותיי, אחת לאחת.

נתחיל בטיעון הראשון. הטענה שהגז הטבעי הוא דלק "ירוק" מופיעה בפרסומת בשני אופנים. תחילה, מפי אדם שמוצג כפרופ' ת'רי ברוס מ"המכון למדעים" בפריז, שטוען כי "האיחוד האירופי הכריז על הגז הטבעי אנרגיה ירוקה". בהמשך חוזרת אותו הטענה בכותרת מאחד העיתונים, שלפיה "לראשונה: האיחוד האירופי יגדיר גז טבעי כירוק".

כפי שכתבתי כאן בעבר, הטענה שהאיחוד האירופי הגדיר את הגז הטבעי כ"דלק ירוק" או "אנרגיה ירוקה" היא לא רק שקרית, אלא גם בלתי אפשרית. מה שעשה האיחוד האירופי לאחרונה הוא לאשר - בצעד שנוי במחלוקת שלא מקובל על חלק ממדינות האיחוד - כי השקעות בגז טבעי ובאנרגיה גרעינית יסווגו כהשקעות שאינן מונעות מחברות לקבל "תג ירוק" או "תווית ירוקה", הכרה הניתנת לעסקים שמבצעים רק השקעות שנחשבות "ירוקות".

מתוך פרסומת לענף הגז הטבעי מטעם התאחדות התעשיינים ואיגוד הגז, מרץ 2022 (צילום: ערוץ היוטיוב דקהלשמונהGC)

אשר לדובר בפרסומת, ד"ר ברוס, הוא אינו פרופסור במובן המקובל בישראל, כלומר דוקטור בעל דירוג אקדמי גבוה במוסד אקדמי. ברוס הוא מרצה במוסד אקדמי בפריז, ומכונה "פרופסור" כפי שמקובל לכנות באירופה כל מרצה באקדמיה. כמו כן, אין בפריז "מכון למדעים" כפי שמצוין בפרסומת. חיפוש באינטרנט מלמד שד"ר ברוס מלמד, כמרצה מן החוץ, במכון למדעי המדינה פריז ("Sciences Po"). בנוסף ד"ר ברוס ממלא אינספור תפקידים בגופים שעיקר עיסוקם ועניינם משק הגז הטבעי. הבחירה של יוצרי הפרסומת לכתוב "מכון למדעים", אינה טעות תמימה, אלא תרגיל שנועד להטעות את הצופים כאילו מדובר במדעים מדויקים או אפילו במדעי הסביבה.

במקרה של הטיעון השני, שמוכיח כביכול שגז טבעי אינו מזהם - כאן נבנה מהלך מורכב, מתחילת הפרסומת עד סופה, כדי להוליך את הצופה שולל. בתחילת הפרסומת מצוין כי עד לפני כעשור "רוב החשמל בישראל הופק ממקורות אנרגיה מזהמים: פחם וסולר", אבל המעבר מפחם לגז טבעי הפחית את פליטות המזהמים ואת פליטות גזי החממה. בהמשך מצוין כי "במסגרת ההתחייבות להפחתת הפליטה של גזי חממה ולהפסקת השימוש בדלקים מזהמים" המליצה אירופה על מעבר לגז טבעי. דימוי גרפי על המסך מציג את הפחם, הסולר והמזוט כדלקים הפולטים מזהמי אוויר, ולכן שמותיהם צבועים באדום ומסומנים באיקס, ללמדך שהם דלקים פסולים. הגז הטבעי, לעומת זאת, צבוע בירוק ומסומן בווי ומופיע על רקע אסדת גז בים הפתוח, שהם סימונים חיוביים. בסוף הפרסומת מגיעה המסקנה: הגז הטבעי משאיר "אוויר נקי ובריא יותר".

מזהמי האוויר הם רבים ומגוונים, והעיקריים שבהם הם חומרים אורגניים נדיפים (VOCs), תחמוצות חנקן וגופרית (NO_X), המכונות "נוקסים", ו-SO_X, המכונות "סוקסים", פחמן חד-חמצני (CO), "אוזון רע" (O₃), מתכות כבדות וחלקיקים. כל אלה נפלטים בשריפה של דלקי מאובנים שונים, לרבות גז טבעי. כיוון שזיהום אינו מקשה אחת, הקביעה בפרסומת כי המעבר מפחם לגז טבעי מוביל ל"הפחתה של יותר מ-70% בזיהום מייצור חשמל" מטעה מאוד, בלי להיכנס לפרטי החישוב של ההפחתה בכל מזהם ושקלול המזהמים השונים.

מתוך פרסומת לענף הגז הטבעי מטעם התאחדות התעשיינים ואיגוד הגז, מרץ 2022 (צילום: ערוץ היוטיוב דקהלשמונהGC)

יתרה מכך, במעבר מייצור חשמל באמצעות פחם לייצור חשמל בגז טבעי, קיימים מזהמים שהפליטה שלהם גוברת, כפי שמעידים נתונים רשמיים על הפליטות מתחנות הכוח בישראל שעליהן מדווחות החברות למרשם הפליטות לסביבה, וכן דיווחים של המשרד להגנת הסביבה. לדוגמה, פליטת החומרים האורגניים הנדיפים, ובכללם חומרים מסרטנים כגון בנזן ופורמאלדהיד, דווקא גבוהה יותר בתחנות כוח המשתמשות בגז טבעי במקום בפחם.

הרמיזה כי מעבר מפחם לגז טבעי הוביל להפחתה של 24% בפליטות גזי החממה בישראל בתשע השנים האחרונות – אף שהיא מגובה בדו"חות של כמה משרדי ממשלה - גם היא אינה מדויקת וחד-משמעית, בשל חוסרים ופערים במדידה שאין להן ביטוי בפרסומת. כפי שכתבתי באתר זה לא פעם, מלבד גז החממה הנפוץ פחמן דו-חמצני, שהוא תוצר השריפה של הגז הטבעי, גם הגז הטבעי עצמו - המורכב בעיקר ממתאן - הוא גז חממה. למעשה הוא אפילו אגרסיבי בהרבה מהפחמן הדו-חמצני. עם זאת, כיום פליטות הגז הטבעי בתהליך ההפקה, ההפרדה באסדה וההולכה בצנרת לא נמדדות ואפילו לא מחושבות בידי יזמי הגז, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה.

כשהרשות השנייה מתירה למפרסמים להציג מידע שגוי, חלקי, מוטה ואף מטעה בנוגע לשימוש בגז טבעי ולהשפעותיו על פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה, הדבר עלול להטות את דעת הקהל ונבחרי הציבור

פיתוח משק הגז הטבעי בישראל הוא סוגיה שנויה במחלוקת, הן מבחינה ציבורית והן מבחינה פוליטית. עם הצטברות המידע והידע על השפעת השימוש בדלקי מאובנים, ובהם גז טבעי, על משבר האקלים, ועל שינויי האקלים שמכים בכל פינה בגלובוס, לרבות במדינת ישראל - הוויכוח בתחום רק הולך ומתחדד. כשהרשות השנייה מתירה למפרסמים להציג מידע שגוי, חלקי, מוטה ואף מטעה בנוגע לשימוש בגז טבעי ולהשפעותיו על פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה, הדבר עלול להטות את דעת הקהל ונבחרי הציבור. חברות הגז הטבעי - שהן חברות עסקיות פרטיות - נהנות מהשיווק המוסווה הזה, שמכשיר את הלבבות ומחליש את ההתנגדות הציבורית להפקת הגז הטבעי, תוך הפצת הטעיות באשר לתרומת הגז הטבעי להתחממות הגלובלית ולזיהום האוויר.

ואם אתם תוהים איך הגיב לפנייתי נציב תלונות הציבור ברשות השנייה: עד עתה, בחלוף כשבועיים, לא קיבלתי תשובה. גם פניות של אזרחים נוספים, פנייה של ארגון "שומרי הבית", ואפילו ערר שהגיש הארגון ושאליו הצטרפתי, לא זכו למענה. נדמה כי זכייניות הטלוויזיה המסחרית מעדיפות לספור את הכסף בדרך לבנק, והרשות השנייה מאפשרת להן למכור לנו שקרים.

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)