כ-450 מדעניות ומדענים חתמו על קריאה למשרדי פרסום ויחסי ציבור לחדול מייצוג גופים המקדמים דלקי מאובנים, כגון חברות נפט וגז. החותמים גויסו בידי "פוסיל פרי מדיה" (Fossil Free Media) - ארגון אמריקאי הפועל ללחוץ על השחקנים החזקים בענף הפרסום והיח"צ לנתק את הקשרים עם תאגידים התורמים להתחממות הגלובלית. עצומות דומות שיזם הארגון בשנה החולפת הניעו כמה סוכנויות להיעתר לדרישה, אבל בינתיים לא השפיעו על הפירמות המובילות בענף.
הקמפיין של "פוסיל פרי מדיה", שקיבל את השם Clean Creatives, מבוסס על אסטרטגיה שנוסתה כבר בענפים כמו פיננסים ועריכת הדין: הוקעה ציבורית של חברות המספקות שירותים עסקיים לתאגידים התורמים למשבר האקלים.
באתר האינטרנט של היוזמה מתפרסמת רשימה של יותר מ-90 חברות פרסום ויח"צ מובילות שמקבלות מיליוני דולרים מתאגידי פחם, נפט וגז תמורת מסעות פרסום, שירותי תדמית וקידום חקיקה נוחה. לכמה מהסוכנויות החשובות יש שלוחות או נציגויות בישראל.
כך למשל אדלמן תקשורת - סוכנות יח"צ בינלאומית שמשרתת את אקסון-מוביל, של ושברון - מיוצגת בישראל בידי "דבי תקשורת" של משה דבי. משרדו של דבי מייצג בארץ בין השאר את איגוד יבואני הרכב. מקאן - סוכנות פרסום בינלאומית שגם היא מספקת שירותים לאקסון - מפעילה שלוחה בתל אביב שהפיקה קמפיינים לחברת פז ולדלק של יצחק תשובה. אוגילבי - סוכנות פרסום שבין לקוחותיה בעולם נמנית BP (בריטיש פטרוליום) - מיוצגת בארץ בידי LEAD, זרוע של משרד אדלר-חומסקי שמקדם את החברות הגדולות בישראל.
"גרינווש היא הגדרה עדינה מדי"
בעצומת המדענים, שפורסמה ביום רביעי (27.1), נכתב כי "אם סוכנויות יח"צ ופרסום מבקשות להיות שותפות לפתרונות אקלימיים, במקום להמשיך להחריף את מצב החירום האקלימי, עליהן להתנער מכל לקוח בתחום דלקי המאובנים המתכנן להרחיב את הפקת הנפט או הגז; להפסיק לעבוד עם חברות דלקי מאובנים ועם ארגונים ענפיים הפועלים לשמר תמונה שקרית של שינויי האקלים; לחדול מכל פעילות לסיכול חקיקה בנושאי אקלים; ולהתמקד בשיפור התדמית של פתרונות אקלים אמיתיים".
הלחץ של "פרי פוסיל מדיה" מתבסס על מקלות וגזרים. המקל מתבטא בשיימינג ציבורי לסוכנויות שיסרבו להתנתק מלקוחות רעילים - טקטיקה מביכה במיוחד במקצוע שמתיימר לעמוד תמיד "בצד של הטובים".
מודעה שיצר משרד הפרסום דרורי-שלומי לנובל אנרג'י עם כניסתה לישראל ב-2011
היעד הראשון היתה אדלמן תקשורת. בחודשים האחרונים עמלו אנשי הקמפיין לחשוף את קשריה עם חברות הנפט. "גרינווש היא הגדרה עדינה מדי", הם אמרו על שיטות העבודה של חברת היח"צ, "הפעילות השיווקית של אדלמן תורמת הלכה למעשה לפליטות של דלקי מאובנים".
הגזר שמציע הקמפיין הוא תג מיוחד לסוכנויות שיחתמו על התחייבות פומבית להתנער מלקוחות התורמים למשבר האקלים. אבל אין מדובר בדרישה פשוטה: מלבד תאגידים המפיקים דלקי מאובנים בעצמם, הקריטריונים אוסרים על החותמים לייצג יצרני חשמל שנשענים בעיקר על דלקים כאלה, וגם קבוצות ועמותות שמשמשות ארגוני חזית לאינטרסים של תעשיית הדלקים. במאגר הלקוחות האסורים שבאתר היוזמה רשומים יותר מ-14 אלף גופים מוקצים.
בינתיים משכנעים את המשוכנעים
מה הסיכוי שהלחץ הציבורי יכופף את השחקנים החזקים בענף הפרסום והיח"צ, שתעשיית הדלקים היא מהלקוחות המשתלמים שלה? "פרי פוסיל מדיה" הוא ארגון אקטיביסטי מקצועי ומיומן. מנהל אותו ג'יימי הן (Henn), קמפיינר ותיק בתחום האקלים שהקים את הארגון org.350. לפני עצומת המדענים הוא ארגן ושיווק עצומות דומות שהופנו לסוכנויות הפרסום והיח"צ, למשל מטעם "70+ אנשי יח"צ ופרסום צעירים" ומטעם "100+ יוצרים, מומחים ולוביסטים חברתיים".
אף על פי כן, המארגנים נמנעים בינתיים מלפרסם את שמות הסוכנויות שהצטרפו ליוזמה. מרשימה שהעביר ל"עין השביעית" מנהל קמפיין Clean Creatives דנקן מייזל עולה שכמה מאות גופים העוסקים בפרסום, מיתוג ויחסי ציבור הצהירו שלא יעבדו עם הלקוחות האסורים. אבל רבים מהחותמים על ההתחייבות הם משרדים המתמחים ממילא בקמפיינים חברתיים ואקולוגיים. נושאי הכלים העיקריים של ענף הדלקים - פירמות גדולות כמו מקאן וכמו אדלמן - לא עלו על העגלה.
איש היח"צ משה דבי, נציגה בישראל של אדלמן תקשורת המתמחה בקידום ענקיות נפט וגז (צילום: אסנת רום יחסי ציבור)
אדלמן, כדי לסבר את האוזן, קיבלה בראשית העשור הקודם כמעט 70 מיליון דולר בשנה רק ממכון הנפט האמריקאי, גוף הלובי הגדול של תעשיית הדלקים, כך להערכת אנליסטים המצוטטים ב"וושינגטון פוסט". למרות מסע ההשחרה נגדה סוכנות היח"צ לא התנערה מקשריה עם תאגידי הנפט והגז.
סוכנויות כמו אדלמן נוהגות לטעון להגנתן שכלכלת העולם עדיין לא מוכנה לוותר לחלוטין על צריכת דלקי מאובנים, ושהן מלוות את התאגידים בתהליך הארוך של צמצום הייצור. מייקל מאן, מבכירי מדעני האקלים ואחד החותמים על העצומה שפורסמה השבוע, מלגלג על ההסבר הזה.
"זאת 'מלחמת האקלים החדשה'", הוא אמר ל"וושינגטון פוסט", ואני לא מוצא בדיווחים האחרונים של אדלמן שום סיבה לחשוב שהם לא ממשיכים לעסוק באותו גרינווש, ממשיכים לפתח טיעונים ואוצר מילים שהם אולי נחמדים ונעימים לאוזן, אבל לא מתמודדים בשום צורה עם שורש הבעיה".
מצד שני, קמפיינים קודמים שנקטו בשיטה דומה השיגו לכאורה הישגים. פורום כסף נקי בישראל, למשל, המאגד שורה של עמותות וארגונים מקומיים, קורא לבנקים ולגופים פיננסיים לעצור את המימון לפרויקטים חדשים של אנרגיה לא-מתחדשת. אנשי הקמפיין מספרים שגופים מוסדיים גדולים כמו מגדל ואלטשולר-שחם כבר התחייבו לחדול מהשקעות כאלה.
אדלמן עצמה, לפי וה"ושינגטון פוסט", המחישה בעבר שהלחץ עובד. ב-1997 היא הפסיקה לייצג חברות טבק; ב-2012 התחייבה, ולא בפעם הראשונה, לא לעבוד עם גופים המקדמים כלי ירייה; ב-2015 היא הודיעה שתפסיק לייצג חברות בענף הפחם וחברות המכחישות את תרומת האדם לשינוי האקלים. אם הקמפיין הנוכחי יתרום לשינוי האקלים הציבורי, ייתכן ששברון, של ואקסון-מובייל ייאלצו לחפש יחצ"ן אחר.