לא ברור מדוע רשות הטבע והגנים החליטה פתאום לצאת בקמפיין בעד אנרגיה גרעינית. אבל אם כבר יוצאים בקמפיין, למה כלאחר יד ובדרך אגב? נושא מורכב כל כך ורגיש כל כך צריך לבחון באופן מסודר ואחראי.
שלשום (7.12) היה זה ד"ר יהושע שקדי, מנהל חטיבת המדע ברשות, שאמר לעיתון "הארץ" כי אמנם "צריך לפסול הקמת כורים שאינם מדור מתקדם", אבל "דור 4, לעניות דעתי, מספק אפשרויות בטוחות ויעילות". הכתב, צפריר רינת, הסביר לקוראים שכורים מדור 4 הם הכורים המתקדמים והיעילים ביותר, ושהם נחשבים בטוחים יחסית.
שקדי פירט: "בכורים מהדור הזה יש אפשרות לטפל בבטחה בפסולת גרעינית. הם פולטים גזי חממה בכמויות מזעריות וכמעט ואינם תופסים שטחים פתוחים. חלק מהכורים אפשר למקם בבטחה בשטח העירוני, כמו מתקן להסקה מרכזית בבניין. לכן חובה לבחון ברצינות את האפשרות הזו, משום שהיא כנראה העתיד הבטוח והמתחשב בסביבה".
שקדי הקפיד לציין בפתח דבריו כי "כל עמדה של רשות הטבע והגנים צריכה להיות מבוטאת בצניעות הראויה, מכיוון שאין ברשות מומחה בנושא". אבל אתמול (8.12), בלי שום צניעות, זהירות או מומחיות, שאול גולדשטיין, מנכ"ל הרשות בעשור האחרון שנמצא ממש לפני סיום תפקידו, התראיין לאילנה קוריאל ב"ידיעות אחרונות", ובעודו מונה את ההצלחות שלו ואת האתגרים הגדולים העומדים בפנינו, הטיל פצצה גרעינית: "אומרים, בואו נעשה אנרגיה ירוקה. לתחנות כוח גרעיניות יש יחסי ציבור גרועים, אבל מבחינת הטבע, אם אתה רוצה אנרגיה נקייה באמת, זה גרעין".
שאול גולדשטיין (משמאל) עם מחליפו כראש מועצת גוש עציון, יאיר וולף, עם כניסתו של גולדשטיין לתפקיד מנכ"ל רשות הטבע והגנים ב-2011 (צילום: גרשון אלינסון)
"הכורים של היום זה לא צ'רנוביל", הרגיע גולדשטיין. "הם בטוחים מאוד ומייצרים חשמל נקי. אין שום פליטות. אבל כל אחד צועק ואף אחד לא מקשיב. ועכשיו יש לנו טורבינות רוח, כשהפגיעה בחיות הבר היא בערך פי מאה ממה שחשבנו. אמרתי לפני חודשיים שטורבינות רוח יהרסו את הגולן. הכל ירושת בקווי חשמל וטורבינות שטוחנות ציפורים. פוגעים בטבע-ומשתיקים אותנו".
הטיעון של גולדשטיין ברור ומובן, ויש להתייחס אליו בכובד ראש. המעבר לאנרגיות מתחדשות אולי פותר את בעיית זיהום האוויר ופליטות גזי החממה, אבל מצריך שטחים גדולים להקמת תחנות הכוח ותשתיות ההולכה, ופוגע בחיות הבר. וגולדשטיין הרי עוסק בשטחים הפתוחים ובמגוון הביולוגי.
אף על פי כן, גם אם אנרגיה גרעינית תוכל לפתור בו-זמנית את בעיית הפליטות ואת הפגיעה במגוון הביולוגי, אסור לשכוח שגם לה יש חצר אחורית. וחשוב לזכור שהאקולוגים המומחים ברשות הטבע והגנים לא מתמחים בייצור אנרגיה - לא פוסילית, לא מתחדשת ולא גרעינית - אלא רק בהשפעת המתקנים על בעלי החיים. ראש הרשות אינו מומחה לאנרגיה, והרשות לא מופקדת על ייצורה או אספקתה.
"גדול עליי להגיד שיש משבר אקלים"
אף שהדיון באנרגיה גרעינית הוא כרגע תיאורטי לחלוטין, גולדשטיין גורס שזהו הפתרון המיטבי למנוע פליטות גזי חממה. אבל ההמלצה הזאת היא לא הפצצה היחידה בראיון עם גולדשטיין. כבר בתחילת הראיון, אחרי שהוא מדרג את השרים להגנת הסביבה שעבר עימם כ"סביבתיים" יותר ופחות, מתאר בפסימיות את מצב הסביבה ועומד על הפער בין מודעות לעשייה - גולדשטיין מצהיר לפתע, כרעם ביום בהיר, כי "משבר האקלים הוא הדת החדשה". לא רק שזו הקבלה מוזרה מפיו של אדם דתי, אלא בעיקר נודף ממנה ריח של הכחשה, או לפחות התכחשות.
"איך באמת משבר האקלים תופס אתכם?", שואלת קוריאל בהמשך הראיון, וגולדשטיין משיב: "אני לא רוצה להתעסק עם זה אישית. אם יש משבר אקלים או לא. זה קצת גדול עליי להגיד שיש משבר היסטורי בצורה שמנסים לתאר אותו. אני מבין מה המדענים אומרים. אני קורא דו"חות ושומע פודקאסטים בנושא. זה בכלל לא משנה בעיניי אם יש משבר אקלים או התחממות גלובלית. מה שבטוח הוא שהאדם צריך להפחית את הצריכה ולהפסיק להתייחס לכדור הארץ כמשאב שלא מתכלה. הרבה מדענים אומרים שהנזקים מפעולות יומיומיות של האדם הרבה יותר גדולים מאשר מה שקוראים לו התחממות גלובלית".
"אם יש משבר אקלים או לא", "זה קצת גדול עליי להגיד שיש משבר", "מה שקוראים לו ההתחממות הגלובלית" - לפי בחירת המילים גולדשטיין, נשמע שהוא קצת מכחיש אקלים. אפילו כשקוריאל מתעקשת כי "כדור הארץ מתחמם. זה לא במחלוקת. גם לא במחלוקת שאנחנו גורמים לזה", התשובה של גולדשטיין לא עניינית. היא, כאמור, גרעינית. האם ד"ר שקדי והאקולוגים ברשות מסכימים עם עמדתו של גולדשטיין בנוגע למשבר האקלים? מסופקני.
לא פעם כתבתי כאן שעיסוק במשבר האקלים לא צריך להסיט אותנו מעיסוק בבעיות המקומיות והיומיומיות, כגון בינוי, זיהום אוויר ועוד, ואף ביקרתי את הממשלה שעושה כך. אף על פי כן, הקו שמחבר בין הכחשת משבר האקלים והנכחת המשבר האקולוגי, ומציע כפתרון את האנרגיה הגרעינית, הוא לא רק מסוכן אלא בעיקר תמוה. השאלה היא לא רק מה האג'נדה של גולדשטיין, אלא מדוע הוא הפך אותה לקמפיין.
עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)