לרגל המצב, האולפנים נכבשו שוב ללא קרב. בלי להפעיל גייסות ובלי להנחית מסוקים, הגנרלים הגיעו לשליטה מוחלטת. בחלק מהאולפנים הסתערו אלופים, תא"לים, וראשי שב"כ בדימוס על המיקרופונים בעוצמה ובנחישות. הם התחמשו בטון סמכותי, נעו מערוץ לערוץ ופשוט לא הרפו.

עד מהרה התברר שהם לא רק מומחים לניהול מלחמות, למאבק בטרור או להגנת העורף. לדעת העורכים, התו"ל שלהם מתאים פשוט לכל סוגיה. לשיטור, לחקירה, לבעיות החברתיות של הערים המעורבות, לסוגיות של ממשל ודמוקרטיה, הכל מכל כל.

מפקד חיל האוויר לשעבר, איתן בן אליהו, למשל, הפך לפתע מומחה לבניית בתי כנסת חרדיים, ומיהר להגיב על קריסת היציעים בגבעת זאב. מיד אחריו, ראש המועצה לביטחון לאומי, גיורא איילנד, הפך תוך דקה למומחה לתכנון ובנייה. ובאמת, למה להתיש את התחקירנים בחיפוש אחר מהנדס בטיחות או משפטן מוניציפלי באמצע החג, כשיש לך גנרל סמכותי שיושב כאן כדייר משנה סביב השולחן.

מו זה שמחזיק בפטיש והכל נדמה בעיניו כמסמרים, נעשו כל הפתרונות מיד לצבאיים. קונפליקט בקהילה מעורבת? נכניס אוגדה, אמר אלוף אחד. נפעיל שב"כ, אומר השני

כמו זה שמחזיק בפטיש והכל נדמה בעיניו כמסמרים, נעשו כל הפתרונות מיד לצבאיים. קונפליקט בקהילה מעורבת? נכניס אוגדה, אמר אלוף אחד. נפעיל שב"כ, אומר השני. 20 שניות ויש פתרונות. והכל פשוט. סוציולוגים, עובדות סוציאליות? זה לחלשים. היסטוריונים, גיאוגרפיות, נשות חינוך או פעילים בקהילה? אוף, מה הם מבינים. ולמה צריך להתאמץ ולחפש, אם ממילא יש כבר באולפן גברים קשוחים עם באס סמכותי, מבט נחוש ונחרצות אין קץ?

בענייני צבא הם מבינים, והרי ממילא כל המידע מגיע ממקורות ביטחוניים, אז טוב שיש מי שמחוברים אליהם היטב. בהסברה הם מומחים, אין ספק, הם הרי היו פעם ממונים על הדובר. הם מומחים במשילות, כי כידוע משילות זה עוד שוטרים, עם הרבה תקנים, עם תרגולות מהירות, פרישה מקפת והפעלת אלימות נחושה וממוקדת.

בערבים? ודאי שהם מבינים. חלקם היו מושלים בשטחים, והתנסו היטב בשליטה ב"מיעוטים". רובם ירו אישית בערבים, ראו את לובן העיניים, ומכאן שבטוח שיש להם גם ניסיון מעשי. במיוחד בפיזור מהיר של הפגנות.

אז זה הציוד המתחייב, פק"ל אולפן: נציג פיקוד העורף, אלוף משנה דוקטור משהו, שיגיד שוב שחשוב ללכת לממ"ד או לשכב לצד הכביש. נציג דובר צה"ל, שיסביר את הישגי המערכת. גנרל, שלפעמים גם יבקר את המערכת, ויגיד שצריך להפעיל את הכוח באופן אסטרטגי. איש שב"כ, שמבין ערבים. ושניים שלושה כתבים צבאיים וכתבים לענייני ערבים, שהם גם בוגרי גלי צה"ל וגם מומחים בתקן לכל הערבים כולם.

וכמובן, מזל שיש אותך, השדרנית שתשאל שאלות ובד-בבד תתלה בהם עיניים מעריצות. ותקפיד על האיזון. גנרלים משמאל וגנרלים מימין

אפשר לגוון, ולהזמין דובר צה"ל בעבר, שוטר בדימוס, או בהווה, או דוקטורית אזרחית מהמכון למחקרי צבא וביטחון. או את המומחית להסברה שהיתה פעם אלופת משנה באמ"ן או את סימה, החשאית מהמוסד, ודיפלומטית אלגנטית. ובין לבין נראיין פוליטיקאים. לא סתם פוליטיקאים, עדיף עם שלושה פלאפלים במינימום. ופסיכולוגים עם הרבה ניסיון בחירום, מהצבא כמובן. וככה הכל מגוון, אולי חוץ מנקודת המבט, שכולה מבעד לכוונות.

וכמובן, מזל שיש אותך, השדרנית שתשאל שאלות ובד-בבד תתלה בהם עיניים מעריצות. ותקפיד על האיזון. גנרלים משמאל וגנרלים מימין. מומחים לקרב יבשה מול הבקיאים בקרבות אוויר. צנחנים מול גולני. כי לערוצים הציבוריים חשוב מאד לאזן, כדי להבטיח לאזרחים דיון ציבורי חופשי ודמוקרטי.

דוקטורית אחת לחינוך, שמאחוריה 45 שנה בהנהלת בית הספר לשלום, מומחית בינלאומית בהנחיית קבוצות של יהודים וערבים, ניסתה בתמימותה להשתחל לאולפנים. חשבה שהיא מבינה משהו בעניין כמו ערים מעורבות. היא דיברה עם מספר כתבים בכירים ומוכרים, שאמרו שזה נורא חשוב שתדבר, והעבירו לעורכיהם עם המלצה חמה. אבל היא עדיין ממתינה שיזמינו אותה לאולפן.

מופתעים? אין סיבה לתמיהה. אם היתה הדוקטורית רוכשת הכשרה צבאית מתאימה, היתה מבינה שהיא מנהלת מלחמה חסרת סיכוי בכוחות עדיפים. אז מה אם כתבה שלושה ספרים מקצועיים על קונפליקטים בין קבוצות, שתמתין עם התובנות עד שנגיע לשלום עולמי, ואז תדבר.

שמוליק דוד הוא יועץ לשינוי מדיניות בשתיל - הקרן החדשה לישראל