ארגון העיתונאים פנה למשטרת ישראל בדרישה להחזיר ליוצרת דוקומנטרית את הטלפון הנייד שלה. העיתונאית, שני חזיזה, ביימה סרט תיעודי על קהילת "שובו בנים" של עבריין המין הרב אליעזר ברלנד. המשטרה מסרבת להחזיר לחזיזה את הטלפון שלה, ומעוניינת להשתמש בחומרים שבו לצורך חקירה משטרתית.
סרטה של חזיזה שודר בכאן 11 בפברואר 2020, ובמהלך העבודה על הסרט אבד הטלפון הנייד שלה ובו חומרים המוגדרים "רגישים" במכתב הדרישה של ארגון העיתונאים. לפי המכתב, שנשלח לסגן ניצב שמוליק בן עמוס, ראש ענף חקירות במחוז ירושלים של המשטרה, חזיזה הגישה תלונה במשטרה על מה שמוגדר "אובדן" הטלפון, ואף פנתה למשטרה לאחר שקיבלה פנייה ברשת חברתית מאדם שטען כי הטלפון ברשותו.
המשטרה הצליחה לאתר את המכשיר, אלא שלהפתעתה של חזיזה, "המשטרה הודיעה לה כי היא מסרבת להשיב לה את הטלפון שלה ובתוך כך אף ביקשה ממנה את הסכמתה לפרוץ לטלפון וזאת על מנת להוציא ממנו מידע בקשר לפרשיות הפליליות שנחשפו בסרטה". "מיותר לציין", מוסיף המכתב, "כי תפיסת הטלפון על ידי המשטרה היא אסורה וקל וחומר הפריצה למכשיר על ידי המשטרה".
עורכי הדין ד"ר מורן סבוראי ואמיר בשה, שכתבו את המכתב בשם ארגון העיתונאים, טוענים כי המשטרה פוגעת בפעולותיה הן בחופש העיתונות והן בחיסיון העיתונאי: "תפיסת טלפון אישי של עיתונאית המכיל מידע של העיתונאית במסגרת עבודתה העיתונאית מהווה פגיעה קשה ביותר בחופש העיתונות, המדובר בפגיעה בוטה, אסורה ובלתי מידתית [...] חיטוט בטלפון הנייד של עיתונאית הוא אסור, ונראה כאילו נעשה בענייננו כלאחר יד, וללא כל הנמקה או הצדקה כלשהי".
באם הפנייה לא תיענה, ארגון העיתונאים מתכוון לעתור לביהמ"ש נגד המשטרה.
מהמשטרה נמסרה התגובה דלת המשמעות הבאה: "מכשיר הפלאפון נתפס כדין בידי המשטרה שתפעל על פי לשון החוק במקרה זה".