המועד הראוי להגשת בקשת סילוק תביעת לשון הרע על הסף בטענה כי מדובר בתביעת השתקה הוא לאחר הגשת כתב ההגנה בהליך, כך קבע בשבוע שעבר (23.2) שופט בית-משפט המחוזי בירושלים ארנון דראל. לפי השופט דראל, כדי להכריע האם תביעת לשון הרע מציגה מאפיינים של תביעת השתקה (SLAPP), יש להסתמך על תשתית עובדתית ראויה.
יו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי (מכלוף) זוהר, הגיש בחודש דצמבר האחרון תביעת דיבה בסך 840 אלף שקל נגד שלל גורמים ובהם התנועה לאיכות השלטון. היה זה לאחר שהתנועה פרסמה בפייסבוק כרזה שבמרכזה מתנוססת דמותו של ח"כ זוהר, עם הכיתוב "מאפיונר צריך להיחקר". בגין פרסום זה תבע זוהר מהתנועה, באמצעות עו"ד שחר אגמון, 140 אלף שקל.
בתגובה הגישה התנועה לאיכות השלטון הגישה בקשה לסילוק על הסף של התביעה, בטענה כי מדובר בתביעת השתקה. התביעה נגדה, "הוגשה במטרה אחת ויחידה והיא הפעלת לחץ על מנת להשתיק את המבקשת, ולמנוע ממנה להשמיע ביקורת עניינית על התנהלותו של התובע", טען מטעמה עו"ד תומר נאור . "תביעה זו עונה בדיוק לכל מאפייני תביעת SLAPP, שכן עצם ניהולה מהווה הרתעה מפני התבטאות חופשית. הדבר נכון שבעתיים לאור העובדה כי לא רק שלתובע יש כוח פוליטי בהיותו יושב ראש הקואליציה ואחד מהפוליטיקאים החזקים במפלגת השלטון, אלא כי מהותה של המבקשת הוא להעביר ביקורת על כוח שלטוני לא מבוקר".
השופטת מרים קסלסי מבית-משפט השלום בירושלים דחתה את בקשת התנועה לאיכות השלטון אף מבלי לקבל את תגובתו של ח"כ זוהר. התנועה לאיכות השלטון, כתבה בהחלטתה השופטת קסלסי, "היא האחרונה מבין הנתבעים שיכולה לטעון לפערי כוחות ולתביעת השתקה כלפיה. אין לי ספק שמשאביה הכספיים וניסיונה רב השנים יסייעו לה לעמוד בפרץ".
התנועה ערערה על החלטה זו למחוזי. "עצם העובדה שבית המשפט קמא לא דן בטענות המבקשת לגופה, גרמה לכך שכבר תביעת ההשתקה הצליחה להגשים את תכליתה הפסולה", טענה התנועה, באמצעות עורכי-הדין אריאל ברזילי ודן שבל. ההחלטה של השופטת קסלסי לדחות על הסף את הבקשה לדחיית התביעה של ח"כ זוהר על הסף התבססה באופן פסול על "ידיעה אישית" ולא על הראיות שהובאו בפניה, נטען בערעור.
הטענה בדבר "משאביה הכספיים" שגויה ואינה יכולה להוות בסיס להחלטה שכן המידע היחיד שעמד בפני השופטת הינו שח"כ זוהר הוא יו"ר הקואליציה והתנועה היא עמותה רשומה. "די בכך כדי להבהיר את פערי הכוחות בין הצדדים", טענה התנועה. גם הטענה לגבי "ניסיונה רב השנים" של התנועה שגויה ואינה מצדיקה דחיית הבקשה על הסף. עיקר הניסיון המשפטי של התנועה בשדה המשפט הציבורי ולא בתביעות לשון הרע וממילא, גם אם היה לתנועה לאיכות השלטון ניסיון רב שנים בתחום תביעות דיבה אזרחיות "אין זה אומר שיש להתיר תביעות סרק ותביעות השתקה נגדה".
הפוסטר בגינו תבע ח"כ מיקי זוהר את התנועה לאיכות השלטון (צילום מסך)
ח"כ זוהר הגיב לערעור התנועה וטען כי התביעה שהגיש נגד התנועה לאיכות השלטון "כלל אינה 'תביעת השתקה'". סכום התביעה אינו בלתי-מידתי, טען ח"כ זוהר. גם "אין ומעולם לא היתה [לח"כ זוהר] כל כוונה להרתיע או להפחיד איש ממתיחת ביקורת נגדו וזוהי בתכלית אינה מטרת התביעה", טען.
אשר לבחינת פערי הכוחות בין הצדדים, ח"כ זוהר טען כי הללו נוטים דווקא לטובת התנועה לאיכות השלטון. יו"ר הקואליציה ציין בתגובתו לבקשת הערעור כי לעמותה כ-50 אלף חברים רשומים ובדף הפייסבוק שלה רשומים למעלה מ-200 אלף איש, "היא נטועה היטב בציבוריות הישראלית מזה כשלושה עשורים תמימים אשר במהלכן זוכה היא לבולטות ציבורית גבוהה ביותר בערוצי התקשורת השונים" והכנסותיה לשנת 2019 הסתכמו בכ-7.4 מיליון שקל. "כלום יעלה על הדעת, נוכח מכלול עובדות בלתי שנוי במחלוקת זה, כי המערערת תטען באמת ובתמים ל'פערי כוחות' מול חבר כנסת בודד המכהן בכנסת מזה כ-6 שנים בלבד?", תהה ח"כ זוהר.
שופט המחוזי ארנון דראל קבע כי לא היה מקום לבית-משפט השלום לדחות את בקשת התנועה לדחיית התביעה על הסף "בנקודת הזמן הנוכחית".
"אף מבלי להידרש לשאלה, האם יש בהיותה של תביעה, תביעת השתקה, כדי לשמש נימוק מספיק למחיקתה", כתב השופט דראל, "[...] הרי שהשלב להגשת
בקשה כזו, הוא לאחר הגשתו של כתב ההגנה". לדבריו, "אף שיתכן ויש ממש בעמדה העקרונית של המבקשת [התנועה לאיכות השלטון] כי ניהול ההליך עד תום, עלול להביא במקרים המתאימים ל'השתקה'; ואף שייתכן כי ניתן לראות בכך נימוק למחיקת תביעה כזו או אחרת בשלב מוקדם של ההליך – אין משמעות הדבר, כי הדרך הנכונה היא לדון בשאלה זו טרם הגשת כתב ההגנה, ולפני שהובררה המחלוקת המדויקת בין בעלי הדין".
לקביעת השופטת קסלסי כי אין כל פערי כוחות בין הצדדים לא היה כל בסיס ראייתי, הוסיף שופט המחוזי דראל, ועל כן יש לדחותה. "לסיכום, אף שתוצאת החלטתו של בית משפט קמא, ולפיה יש לדחות את הבקשה לסילוק התביעה היא תוצאה נכונה, אלא שהיא נכונה לנקודת הזמן הנוכחית, ובית המשפט יוכל להידרש לבקשה כזו בהמשך ההליך, תוך התבססות על מסד עובדתי", כתב השופט דראל.
"אירוע בעל חשיבות ציבורית"
בנוסף לתנועה למען איכות השלטון בישראל, התביעה של ח"כ זוהר הוגשה בין היתר גם נגד הפעילות החברתיות יעל גאון ולירי שביט. גאון כינתה את ח"כ זוהר "עבריין" בטוויטר ושיתפה סרטון שבו נראה סדי בן-שטרית מגדף אותו בהפגנה שנערכה מול ביתו. ח"כ זוהר תובע ממנה 140 אלף שקל. שביט נתבעת בסכום זהה בגין שיתוף הסרטון בלבד.
גאון ושביט, באמצעות עו"ד יהונתן קלינגר, הגישו בקשה למחיקת התביעה על הסף, בין היתר בטענה כי מדובר בתביעת השתקה. הפעם החליטה השופטת שמונתה לדון בתיק, אורנה סנלדר-איתן, לבקש את תגובת ח"כ זוהר. הוא, כמו במקרה של התנועה לאיכות השלטון, טען כי גם התביעה נגד שתי הפעילות החברתיות כלל אינה תביעת השתקה.
אין כל מקום לטענה בדבר פערי כוחות בין יו"ר הקואליציה זוהר לשתי הפעילות החברתיות, גרס ח"כ זוהר, שכן הללו "שכרו את שירותיו של עורך-דין וניכר כי בכוונתן וביכולתן לנהל את הגנתן בתיק". ח"כ זוהר גם מפנה את בית-המשפט לקמפיין גיוס המונים שהקימה לדבריו תנועת "קריים מיניסטר" למימון ההגנה של שתי הנתבעות, שבו נאספו נכון להיום למעלה מ-200 אלף שקלים.
טענה נוספת של ח"כ זוהר שנועדה לשכנע את בית-המשפט שאין כל פער כוחות לטובתו בינו לבין הפעילות החברתיות היא שאחת מהן, שביט, "התראיינה לחדשות ערוץ 12 בקשר עם התביעה", שם "שטחה את טענותיה וגרסתה בקשר עם התביעה". יו"ר הקואליציה אף מפנה לציוץ שפרסמה ובו הראיון.
בתגובה הודיע עו"ד קלינגר כי גאון ושביט כלל אינן משלמות עבור הייצוג המשפטי שלהן אלא מקבלות אותו פרו-בונו מהקליניקה להגנה על נתבעי תביעות השתקה של התנועה לזכויות דיגיטליות והקריה האקדמית אונו. בנוסף, ציין עו"ד קלינגר, קמפיין הגיוס שאליו מפנה ח"כ זוהר אינו קשור כלל לתביעה הנוכחית (ככל הנראה הקמפיין נועד לממן הגנה לתנועת "קריים מיניסטר" בתביעה אחרת שהגיש ח"כ זוהר).
נכון להיום טרם התקבלה החלטה בבקשת גאון ושביט למחוק על הסף את התביעה נגדן, ובינתיים הן הגישו כתב הגנה ולפיו גם אם ייקבע כי התביעה נגדן אינן תביעת השתקה, יש לדחות אותה "בשל היותה תביעה לא כנה, שמטרתה פסולה וחוץ משפטית". גאון ושביט טוענות כי הפרסומים בגינן נתבעו הן "דיווחו על אירוע בעל חשיבות ציבורית". שביט טוענת כי במסגרת ההפגנה שהתרחשה מחוץ לביתו של יו"ר הקואליציה אכן התבטא סדי בן-שטרית בחריפות בגנותו של ח"כ זוהר וטען כי מדובר בחבר בארגון פשיעה ועבריין, אולם דברים אלו סוקרו בהרחבה על ידי שלל כלי תקשורת, למרות זאת ח"כ זוהר בחר לתבוע דווקא את שתי הפעילות החברתיות.
מעבר לכך, גאון ושביט טוענות כי "התיעוד של אסיפה פומבית, ציבורית, מחוץ לביתו של נבחר ציבור, היא מליבה של חופש העיתונות וחופש הביטוי". לטענתן, הפרסומים שלהם היו "דין וחשבון נכון והוגן על אסיפה פומבית" ועל כן הם מוגנים מפני תביעת לשון הרע. בנוסף הן טוענות כי עומדת להן הגנת אמת דיברתי, שכן ח"כ זוהר עבר על החוק פעם אחר פעם וניצל את חסינותו כחבר-כנסת לרעה. השתיים אף מספקות בכתב ההגנה שלל דוגמאות לכך.
18851-02-21
27065-12-20