קשה מאוד להתפעל מההחלטה של תאגידי הרשתות החברתיות לנעול את חשבונותיו של דונלד טראמפ, שהגיעה רק לאחר יום שייחקק בהיסטוריה כנקודת השפל של הדמוקרטיה האמריקאית בעת החדשה, עת תומכיו של הנשיא היוצא הסתערו על הקונגרס כדי לסכל את טקס אשרור תוצאות הבחירות וזכייתו של ג'ו ביידן.
במשך שבועות ארוכים סירב טראמפ לקבל את תוצאות הבחירות והשתמש בחשבונות המדיה החברתית הפופולריים שלו כדי לשכנע את עשרות מיליוני עוקביו (88 מיליון בטוויטר, 35 מיליון בפייסבוק) כי תוצאות הבחירות זויפו והוא למעשה ניצח. אך נדרשו תמונות של חברי קונגרס מפונים מהבניין ע"י שוטרים באקדחים שלופים וזעזוע חובק עולם, כדי שתאגידי הרשתות החברתיות יחליטו לפעול בתקיפות מול ההסתה הבוטה שהם עצמם הפיצו.
בטוויטר תחילה חסמו לתגובות ושיתופים את הסרטון ששיגר טראמפ בתגובה למתקפה על הקונגרס, ובו קרא לתומכיו "לחזור הביתה" אך גם חזר על הטענה השקרית כי הבחירות "נגנבו". לאחר מכן נמחק הציוץ הזה וציוצים דומים, שפימפמו את שקר "הונאת הבחירות", ולבסוף השעתה טוויטר את החשבון של טראמפ ל-12 שעות והודיעה כי אם הציוצים לא יימחקו - הוא יינעל לצמיתות.
פייסבוק ואינסטגרם (שבבעלות פייסבוק) השעו את חשבונותיו של טראמפ ל-24 שעות ומאוחר יותר (בחמישי בערב שעון ישראל), לאחר שהתקיים טקס האשרור שסוכל, הודיעו כי הם מאריכים את ההשעיה "עד להודעה חדשה" ולפחות עד אחרי ההשבעה של ביידן בעוד שבועיים. בהודעה שפרסם מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג הוא כתב כי "הסיכונים במתן האפשרות לנשיא טראמפ להשתמש בשירותים שלנו בתקופה הזאת פשוט גדולים מדי" מאחר וטראמפ "השתמש ברשת כדי לקבל את המתקפה במקום לגנות אותה".
מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, בשימוע בסנאט האמריקאי (צילום מסך)
בוקר טוב מארק, ודאי חשבו לעצמם מאות מיליוני משתמשי הרשתות החברתיות ברחבי העולם. התבשיל הרעיל שרתח וגלש בדמות התקפה על בית הנבחרים האמריקאי, חומם במשך שבועות ושנים ברשתות, ולתאגידים המפעילים אותן יהיה קשה מאוד לטעון "לא ידענו". הרי ההכנות למתקפה הנוכחית נעשו באופן גלוי באותן רשתות ממש, ותקדימים דומים כבר אירעו שוב ושוב בארה"ב. זה אולי מסעיר, מזעזע ובלתי נתפס לראות את זה קורה בתוך אולמות הקונגרס, אבל בשנתיים האחרונות קבוצות פעילים, לעיתים חמושים, הגיעו לבתי נבחרים במדינות שונות בארה"ב כדי לחבל בעבודתם.
רק לאחר שנים של ביקורות על השימוש המסוכן ברשתות לצורך הפצת ידיעות כוזבות, מסולפות, ולאחר שהאיום הזה הומחש וחודד בגלל מגפת הקורונה, החלו בפייסבוק ובטוויטר לנקוט באמצעים שונים כדי להזהיר מפני הפצה מסוכנת של מידע שקרי ומסית ("שנוי במחלוקת", בז'רגון של תאגידי הרשתות). לקראת הבחירות בארה"ב בנובמבר הצעדים האלה הואצו, כאשר בטוויטר סימנו מספר ציוצים של טראמפ כ"שנויים במחלוקת", הגבילו שיתוף מחדש של מידע בעייתי או הסתירו ציוצים שהכילו מידע כזה. גם בפייסבוק החלו לסמן פוסטים של טראמפ שטענו כי ביידן והדמוקרטים מנסים להטות את תוצאות הבחירות, אך לא הסתירו או מחקו אותם.
המאמצים הללו התרכזו בעיקר בשבועות שלפני הבחירות עצמן והותירו לגולשים עצמם את שיקול הדעת בנוגע לצפייה או שיתוף של המידע, אך כבר היו שפע של תקדימים שהוכיחו עד כמה מסוכנת וויראלית ההסתה ברשתות ובאיזו קלות היא גולשת לעולם האמיתי.
דוגמה מפורסמת כזו אירעה במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, כשאדם חמוש הגיע לפיצריה בוושינגטון בעקבות שמועות על רשת פדופילית של המפלגה הדמוקרטית המנוהלת במקום. שמועות שתומכי טראמפ הפיצו באמצעות הרשתות החברתיות. דוגמה מפורסמת אחרת היא זו של כינוס הענק של תנועות הימין הקיצוני בשארלוטסוויל ב-2017, שאורגן בעיקר באמצעות פייסבוק והסתיים בדריסת קבוצת מפגיני שמאל נגד העצרת. מפגינה אחת נהרגה ועשרות נפצעו.
במשך תקופה ארוכה הרשתות החברתיות – בעיקר פייסבוק וטוויטר - אפשרו לארגונים ולתאים קיצוניים בארה"ב ובמדינות אחרות בעולם, לשגשג ולפרוח תחת חסותן. מחקרים ודו"חות רבים שפורסמו בשנתיים האחרונות הצביעו שוב ושוב על כך שתנועות ימין קיצוני שונות משתמשות בפייסבוק כדי לארגן צעדות, הפגנות ומפגשים ברוח הרטוריקה של טראמפ נגד הדמוקרטים ובעיקר נגד תנועת BLM.
כמו ההפגנה הגדולה בקפיטול, מחאות אלימות רבות שהתרחשו בשנה האחרונה ברחבי ארה"ב תוכננו והוצאו אל הפועל באמצעות הרשתות החברתיות. עשרות ומאות של קבוצות ציבוריות וסודיות נפתחו באמצעות פייסבוק והתנהלו בהן דיונים שהובילו לאירועים אלימים שונים, חלקם הסתיימו בפציעות או בהצתה והרס של רכוש פרטי.
החיבור הזה בין מנהיג נואש וחסר רסן, כלי תקשורת מגוייסים וכח ההדהוד של רטוריקה פופוליסטית שהרשתות החברתיות מאפשרות, צריך להדאיג לא רק את האמריקאים אלא כל מדינה בה המשטר לא יציב. כן, גם ישראל
ב-2019 אדם חמוש פרץ למסגד בקרייסטצ'רץ' בניו-זילנד, רצח ביריות מנשק אוטומטי 51 מתפללים ופצע 47. הרוצח שידר את הטבח בשידור חי בפייסבוק. סרטונים ומניפסט שהשאיר אחריו הופצו ברשתות החברתיות. דו"ח ממשלתי שפורסם לאחרונה בניו-זילנד קבע כי תהליך ההקצנה שלו ומרבית המידע והתכנונים לקראת הטבח התבססו על גלישה ביוטיוב ופייסבוק, באמצעות "ההמלצה האוטומטית" שהאתרים מספקים באופן מותאם למשתמש.
תיבות ההדהוד המפורסמות של הרשתות החברתיות, שמבליטות ומציגות בפיד האישי בעיקר את מי שחושב כמוך ודומה לך, מקטבות את החברה ומקצינות את הפערים בין הצדדים. הן פעלו בצורה רעילה במיוחד בחודשים שלפני ומאז הבחירות בארה"ב. בעוד שטראמפ ממשיך להסית נגד התקשורת ונגד יריביו ומלעיט את עוקביו מדי יום ברעיון שהבחירות "נגנבו" וחייבים "להציל את האמריקה", אשליית העולם הסגור של הרשת אפשרה לתומכיו הרבים להמשיך ולצלול מטה לתהום של הקצנה וניתוק טוטאלי מהמציאות של העולם החיצוני.
בסיוע כלי התקשורת, התומכים הקולניים והדוברים שמסייעים לו, טראמפ השתמש ברשתות כדי ליצור עבור תומכיו אשליית ודאות מוחלטת לגבי שעת החירום בה אמריקה נמצאת: אליטות ותקשורת שמאלניים קיצוניים יעשו הכל כדי להדיח אותו כנגד החוק. במצב הקיצוני הזה, סימון ציוצים והצמדת הערות מנומסות על מידע "שנוי במחלוקת", היו חסרי משמעות. והחיבור הזה בין מנהיג נואש וחסר רסן, כלי תקשורת מגוייסים וכח ההדהוד של רטוריקה פופוליסטית שהרשתות החברתיות מאפשרות, צריך להדאיג לא רק את האמריקאים אלא כל מדינה בה המשטר לא יציב. כן, גם ישראל.
המחדל בשערי הכניסה
נקודת הרתיחה האלימה של העברת הממשל בארה"ב היא גם נקודת הרתיחה של הדילמה של הרשתות החברתיות והתפקיד שלהן בזירה הפוליטית. הדיון על התפקיד הפעיל שהרשתות החברתיות צריכות לקחת במאבק בדיסאינפורמציה ושקרים שמופצים על גביהן, נמשך כבר שנים ועוד אין לו פתרון ברור. האירועים בארה"ב רק יחריפו את הלחץ על תאגידי הרשתות ואת הדילמה של מנהלי התאגידים ושל ראשי המדינות שהם פועלים בתחומן. בסופו של דבר, האינטרס הציבורי הוא לאו דווקא שתאגידי טכנולוגיית מידע מסחריים יהפכו לצנזורים או למחליטים מהי אמת ומהו שקר.
אבל למנהלי התאגידים, ובראשם ג'ק דורסי ומארק צוקרברג, יש מניע נוסף לא לקחת אחריות על התוכן המופץ ברשתות שבבעלותם או לשמש כשומרי הסף של האמת.
דמויות כמו טראמפ בנו את כוחם והפופולריות שלהם באמצעות הרשתות. טראמפ הגיע לשלטון במידה רבה באמצעות חשבון הטוויטר שלו, הוא גם מתגאה בכך פעמים רבות ומכנה אותו ערוץ התקשורת הישיר שלו לבוחרים. אך טראמפ גם הפך את טוויטר לזירה התוססת, הרלוונטית והמעניינת ביותר בפוליטיקה העולמית בשנים האחרונות. מזירה ברנז'אית ודי סגורה של עיתונאים ואקטיביסטים, הפכה טוויטר מאז עלייתו של טראמפ לצינור המרכזי בו מנהיגי ציבור ופוליטיקאים מדברים עם הקהל שלהם, לא רק בארה"ב.
כלפי חוץ תאגידי הטכנולוגיה מעקמים פרצוף ומגנים את השיח המקצין, המסית, והמקטב של הטראמפיסטים ודומיהם – אך בסופו של יום ברור שהוא גם מייצר להם מעורבות ותנועת גולשים מוגברת. בסופו של דבר - זהו חלק חשוב מן המודל העסקי שלהם.
המתקפה על הקפיטול חייבת לגדוע את היד החופשית שארגונים ופעילים קיצוניים מקבלים ברשתות החברתיות, אך גם להביא לסיומו את התפקיד הפעיל והחסוי של התאגידים והאלגוריתמים שלהם בתהליכי הרדיקליזציה של אותם פעילים וארגונים. הפעם, הסוגייה אינה ויכוח על העובדות או הפרשנות שלהן, אלא ההסתה והקריאות לאלימות שהתקבלו באדישות. הרבה לפני המחדל המשטרתי בשערי הכניסה של הקפיטול התחולל מחדל גדול וארוך שנים בשערי הכניסה של הרשתות החברתיות, שנותרו פרוצות עבור מחוללי השנאה וההסתה אך נעולות עבור מי שדורש שקיפות ואחריות.
אנחנו לא רוצים שהתאגידים יכריעו בדבר אמת או שקר של הצהרות שונות, אך הסתה, המרדה, קריאה לאלימות או קידום של גזענות ושנאת מיעוטים הם בהחלט יכולים למנוע ולצמצם, ובאחריותן גם להסביר לנו בדיוק איך הן עושות את זה.
בשנים האחרונות חוקרי רשתות חברתיות כבר הבינו שלצד הקודים האתיים הפנימיים וספרי החוקים באמצעותם הרשתות החברתיות מנטרות ומסירות מידע שנוגד את הנהלים, ישנם גם אלגוריתמים ומנועי המלצות שיש להם תפקיד מרכזי ובעייתי מאוד בתהליכים של הקצנה והפצה של פעילות אלימה ומסוכנת.
במשך שנים קבוצות כאלה פעלו בגלוי ברשתות, גם עכשיו לקראת המתקפה על הקפיטול. ההאשטג stormthecapitol# היה אחד הפופולריים בפיד הימני בימים האחרונים וקבוצות רבות הוקמו תחת הכותרת stop the steal. הן פעלו ללא הפרעה ואפילו לא ניסו להסוות את שמן ומטרותיהן. קבוצות כאלה ורבות אחרות שהוקמו בשנים האחרונות היה אפשר לעצור ולסגור. במקום זה, מנועי ההמלצה והאלגוריתמים של פייסבוק רק סייעו להן בהפצה ורתימת חברים. במקרים מסוימים האלגוריתמים אפילו הקימו באופן אוטומטי קבוצות חדשות עבור אירועים של ימין קיצוני.
הגיע הזמן שהאלגוריתם של פייסבוק, והחוקים הפנימיים של הרשת בדבר זיהוי, צמצום וחסימה של פעילויות כאלה, יהיו שקופים, ידועים וחד משמעיים. זה לא עניין של שקר או אמת, זה עניין של חיים ומוות.