חבר-הכנסת לשעבר רועי פולקמן, העומד בראש הוועדה שהקים שר התקשורת לבחינת רפורמה ברגולציה על שוק השידורים בישראל, מנוע מלעסוק בענייני קבוצת "ידיעות אחרונות", כך עולה מהסדר ניגוד העניינים שעליו חתם. ההסדר נחשף בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה עמותת הצלחה באמצעות עו"ד אלעד מן, המשמש גם כיו"ר עמותת "העין השביעית".
לפי הסדר ניגוד העניינים שהגיש פולקמן לשר יועז הנדל, בקיץ שעבר חתם עם הוצאת "ידיעות ספרים", השייכת לקבוצת "ידיעות אחרונות" על חוזה לפרסום ספר. "כתב היד הועבר להוצאה אולם הספר עוד לא פורסם", מציין פולקמן.
הוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות", אותה הם מחזיקים בשותפות עם דובי איכנוולד, היא רק זרוע אחת באימפריה התקשורתית שבראשה עומד ארנון (נוני) מוזס, העומד לדין בימים אלה באשמת מתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו. כפי שפולקמן עצמו מציין, מלבד העיתון היומי הקבוצה כוללת מספר אתרי אינטרנט כולל אתר ynet הפופולרי, את היומון הכלכלי "כלכליסט", מספר שבועונים וירחונים ורשת מקומונים.
בפרשה המכונה "תיק 2000", נזכיר, נאשם מוזס כי הציע להטות את הסיקור של נתניהו ב"ידיעות אחרונות" ובאתר ynet בתמורה לסיוע של ראש הממשלה לפגוע במתחרה העסקי "ישראל היום". גם את השימוש שעושה מוזס בהוצאת "ידיעות ספרים" לאורך השנים אפשר לראות כניסיון להשפיע על מקבלי ההחלטות כדי שיפעלו למען האינטרסים של המו"ל מוזס. לעתים ביוזמת מוזס ולעתים ביוזמת המסוקרים.
הנה כך כתב מייסד "העין השביעית" עוזי בנזימן לפני כשנתיים: "הרוח הנושבת מהעסקה הגסה שתכננו לתפור בנימין נתניהו ונוני מוזס, כפי שהיא גלומה ב'תיק 2000', ניבטת גם מהתנהלותה של הוצאת ידיעות-ספרים. כשם שעמדת המוצא של מו"ל 'ידיעות אחרונות' היתה שביכולתו לכפות על המערכת העיתונאית הכפופה לו את האינטרסים העסקיים שלו ולאלץ אותה להתעלם מערכים מוסריים ומשיקולים מקצועיים, כך מוכיחה התנהלותה של הוצאת הספרים של 'ידיעות אחרונות' ששיקוליו העסקיים והפוליטיים של המו"ל מכתיבים את החלטותיה והודפים ערכים אחרים, כמו אתיקה עיתונאית ומוסר ציבורי".
פולקמן, מכל מקום, מבהיר בהסדר ניגוד העניינים שלו כי ההסכם עליו חתם מול הוצאת "ידיעות ספרים" הוא "הסכם מקיף שלא משאיר נקודות פתוחות עליהן יש להסכים בעתיד. [...] ההסכם הוא סופי ואין כוונה לערוך בו תיקונים". ואולם, לפי פולקמן, "ככל שתהיה כוונה כזו בעתיד - אפנה ליועצת המשפטית של משרד התקשורת ואפעל לפי הנחיותיה".
באופן כללי מתחייב פולקמן, לאור ההסכם שלו עם הוצאת "ידיעות ספרים", "להימנע מלטפל בעניינים הנוגעים באופן ישיר לקבוצת ידיעות אחרונות". בהקשר זה הוא מסייג כך: "הובהר לי כי אין מניעה שאטפל בעניינים הנוגעים לעיתונות הכתובה באופן כללי, ואולם אם יעמוד על הפרק עניין כללי שיש לו השפעה מיוחדת על קבוצת ידיעות אחרונות, להבדיל מההשפעה שיש לו על כלל הגופים בתחום, אתייעץ עם היועצת המשפטית של המשרד ואפעל לפי הנחיותיה".
קבוצת "ידיעות אחרונות", בניגוד למשתמע מהצהרת ניגוד העניינים, אינה פועלת רק בשדה העיתונות המודפסת ואפילו לא רק בתחום העיתונות הכתובה. כך שאכן עניינים כללים שבהם תעסוק הוועדה, ולמעשה עומדים במרכז הצהרות הכוונות שלה, הם בעלי השפעה משמעותית ביותר על הקבוצה.
בין האחזקות של קבוצת "ידיעות אחרונות" נמצאות חברת סיטינט, שבבעלותה אתר הספורט one; וחברת "וואן ספורט שירותי טלוויזיה" שבבעלותה מספר ערוצי טלוויזיה המשדרים שידורי ספורט תחת המותג one. אסדרת שידורי ספורט היא מהנושאים המוצהרים בהם תעסוק הוועדה. סביב אסדרה זו מתרחש מאבק עז מזה שנים, בין כלי התקשורת המעוניינים לשמור על רווחיהם הנוכחיים לבין המחוקק המעוניין להוזיל את שידורי הספורט ולהנגישם.
נושא נוסף שיכולה להיות לו השפעה מיוחדת על קבוצת "ידיעות אחרונות" הוא כוונת הוועדה להחיל רגולציה גם על כלי תקשורת הפועלים באינטרנט. גופי הרגולציה הפועלים כעת במשרד התקשורת מפקחים רק על הטלוויזיה והרדיו המסחריים. הוועדה "שוקלת להמליץ על מתווה רגולטורי שאינו מבחין בין גופי שידור על בסיס הטכנולוגיה שבאמצעותה מועברים השידורים".
הוועדה שמה על הכוונת את אתרי הסטרימינג, אולם רגולציה "אדישה טכנולוגית", כהגדרת הוועדה, יכולה להביא גם להחלת רגולציה על אתרי החדשות. האחזקה אולי המשמעותית ביותר של קבוצת "ידיעות אחרונות" היא אתר ynet, שחלק מרכזי מהכנסותיו מגיע מפרסום סמוי, המשגשג באתרי האינטרנט בין השאר בשל היעדר רגולציה. למעשה, סמנכ"ל המכירות של האתר הצהיר בעבר כי פיקוח שכזה יכול להביא לסגירת האתר במתכונתו הנוכחית.
מלבד נושאים אלו, הוועדה הצהירה כי תטפל בנושאים נוספים שתהיה להם השלכה על נוני מוזס, המו"ל והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות", ועל משפחתו. המלצות הוועדה בנושא ההגבלות על בעלויות יכולות להיות בעלות השלכות על מוזס, ואילו המלצות הוועדה בנושאי רגולציית תוכן, כגון חובת הפקות מקור, יכולות להיות בעלות השלכות משמעותיות על חברת ההפקות של סוכנות ADD, שבבעלות בתו וחתנו של מוזס, הדס וירון ליכטנשטיין.
"לאור הנחת המוצא של הוועדה המאמצת את עיקרון האדישות הטכנולוגית ומכיוון שבעיקרם, המוצרים הניתנים על גבי רשתות הכבלים והלווין ועל גבי רשת האינטרנט הינם זהים, הוועדה בוחנת האם וכיצד יש להטיל חיוב השקעה בהפקות מקור גם על שחקניות ה-OTT", נכתב בקול הקורא של הוועדה, "זאת על מנת ליצור מגרש משחקים מאוזן עבור השחקניות הפועלות בשוק, אך תוך הגנה על התחרות המתפתחת בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית. בנוסף, נדרשת הוועדה לבחינת האחריות של שחקניות שידורים בינלאומיות הפועלות בשוק הישראלי בתחום היצירה המקומית".