האם רינה מצליח ו"פגוש את העיתונות" (חדשות 12, קשת) פונים לבנימין נתניהו מראש כדי שיספק תגובה לראיונות שהם עורכים עם יריביו הפוליטיים - עוד לפני שהראיונות התקיימו?
האם מצליח ו"פגוש את העיתונות" מאפשרים לראש הממשלה להדהד קונספירציות שקריות, שלא היו ולא נבראו, משל היו חשבון הפייסבוק הפרטי שלו ולא תוכנית עיתונאית?
אם לשפוט לפי האפיזודה המביכה שהתרחשה בתוכנית אמש (22.8), במסגרתה הקריאה מצליח תגובה של נתניהו למשהו שכלל לא נאמר, ושכללה שקר קונספירטיבי שמעולם לא התקיים, התשובות לשתי השאלות הללו הן, בהתאמה: כן, וכן..
זו התגובה שהקריאה מצליח והופיעה גם על המסך, בסוף הדקה ה-43 לתוכנית: "אשכנזי מסרב להתייחס לשאלה: איך יכול להיות שסגירת התיק נגד שר משפטים ממפלגתו נעשתה במחשכים? האם מנדלבליט סגר בסתר את הבדיקה נגד ניסנקורן כדי שניסנקורן יסגור את הבדיקה בעניין מנדלבליט ואשכנזי?".
ההתרחשות הזו מבישה מכמה וכמה בחינות. נתחיל מהמובן מאליו: היא מתייחסת לדבר שלא היה ולא נברא. במשך 16 דקות ו-57 שניות של ראיון שניהלה מצליח עם שר החוץ גבי אשכנזי, הוא לא נשאל ולו פעם אחת על "סגירת תיק נגד ניסנקורן", וממילא גם לא סירב להתייחס לשאלה שהוא לא נשאל. צפיתי מספר פעמים בראיון הארוך הזה, כדי לוודא שאני לא טועה - אשכנזי גם לא העלה את הנושא מיוזמתו. למעשה - אף אחד מהשניים לא דיבר ולו ברמז על הספין שהליכוד ושופרותיו מנסים להנחיל מאז יום שישי.
מנכ"ל חברת החדשות אבי וייס (צילום: אורן פרסיקו)
ואכן, מיד לאחר שסיימה מצליח להקריא את התגובה לא הצליח אשכנזי להתאפק. ואז התנהל הדיאלוג הקצר הבא:
אשכנזי בקול מהוסס: "סליחה, את שאלת אותי בכלל על זה? אפילו לא דיברתי על זה..".
מצליח: "לא שאלתי. אבל זו תגובה שהם מכינים לפני…".
אשכנזי, מנסה לקטוע את מצליח: "אבל מה זה משנה, אז את רואה..?".
מצליח מסבירה: "זו תגובה שהם מכינים לפני הראיון...".
אשכנזי: "אז את רואה? מה זה קשור בכלל?".
מצליח פונה לקונטרול ומבררת: "יש לנו זמן שגבי יגיב על זה?".
מצליח מקבלת מיד תשובה ועונה: "אין לנו זמן".
ומתפנה לסגור את התוכנית.
כמה דברים מרתקים ניתן ללמוד מהדיאלוג הזה: הראשון הוא, שנראה שהמערכת של "פגוש את העיתונות" פנתה לבקש תגובה מנתניהו עוד לפני התוכנית, עוד לפני שהיה ידוע מה יגיד אשכנזי. בקשת תגובה על משהו שעדיין לא קרה, רק על סמך זה שפרסונה מסוימת צפויה להתראיין בתוכנית - זו התנהלות מוזרה, בלשון המעטה. איך ידעו על מה בכלל לבקש את התגובה?
האם גם לנבחרי ציבור אחרים, כמו למשל יאיר לפיד, נפתלי בנט או איימן עודה, ניתנת אפשרות דומה? האם מערכת "פגוש את העיתונות" מעדכנת גם את יריביו הפוליטיים של נתניהו בליין-אפ של התוכנית עוד לפני ששודרה, ומציעה להם לשלוח תגובה מראש?
זה כנראה לא המצב. הנה למשל, בשבוע הקודם ב"פגוש את העיתונות" (15.8) התראיין שר האוצר ישראל כ"ץ, שהתבטא גם בנוגע ליחסים עם השותפה של הליכוד לממשלה - כחול לבן. בתום הראיון לא הוקראה תגובה של בני גנץ, גבי אשכנזי או כחול לבן שהוכנה מראש.
אגב, תזכורת קצרה: מי שמתלונן בוקר, צהרים וערב על התקשורת המוטה נגדו הוא נתניהו, שנהנה במיוחד לחבוט בחדשות 12 בתור גוף תקשורת בולשביקי מטונף שלא בוחל בשום טריק כדי להביא להדחתו.
אדיוטים שימושיים של שקרנים חסרי עכבות
ואולי מצליח התכוונה שיועצי התקשורת של נתניהו הכינו את התגובה מראש, אך היא לא נתבקשה מראש ואולי לא נתבקשה כלל? אולי, ממילא לא זה הדבר החמור באמת בהתנהלות של "פגוש את העיתונות", אלא העובדה שאף אחד במערכת - החל בעורך וכלה במגישה - לא סבור שאסור להקריא תגובה שאין לה שום בסיס במציאות. כלומר - לתת במה להפצת שקרים ביודעין.
למרות שהתגובה של הליכוד אינה מתייחסת לדברים שאשכנזי באמת אמר במהלך הראיון, אף אחד במערכת לא חשב לגנוז אותה. וגם כשהעירו להם על כך בזמן אמת, לא נרשמה שום חרטה או הכאה על חטא. רק בדקו אם יש גם אפשרות ש"גבי יגיב" (כאמור, לא היתה).
כל זה חמור מספיק, אבל בפועל חמור הרבה יותר. כי התגובה לא רק שהתייחסה למה שלא קרה, אלא גם כללה בעצמה דברים שלא קרו. רקע: "פרשת ניסנקורן-מנדלבליט" נולדה לה כמה שעות לפני כניסת השבת בטוויטר של אראל סג"ל, ומשם פשטה בבעירה לא ספונטנית דרך שורה של אנשי וגופי תקשורת המזוהים עם נתניהו.
מה בפרשה? במהלך הבחירות להסתדרות ב-2017, אז התמודד ניסנקורן לראשות ארגון העובדים מול שלי יחימוביץ', הועלו חשדות בקשר לטוהר הבחירות. המשטרה ערכה בדיקה והתיק נסגר ע"י מנדלבליט ממש לפני כניסתו של ניסנקורן לתפקיד שר המשפטים בחודש מאי האחרון, כדי שניסנקורן יעזור למנדלבליט לעצור חקירות נגד מנדלבליט עצמו. עד כאן הקונספירציה.
הבעיה: זה לא נכון. לא התקיימה חקירה, והבדיקה שכן נערכה הסתיימה בלא כלום - הרבה לפני שמישהו היה יכול לדעת שניסנקורן יתמנה אי-שם בעתיד לשר משפטים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מזהיר מפני תעמולה בתקשורת (צילום מסך)
הפרקליטות פירסמה הודעה מפורטת לפיה ב-2017 אכן התקיימה בדיקה בעקבות פרסומים בתקשורת, אולם זמן קצר אחר כך העניין נגנז מאחר ולא נמצא בסיס לפתוח בחקירה. "למען הסר ספק, ועל מנת למנוע פרסומים שגויים, נדגיש כי השר ניסנקורן אינו חשוד בעבירה כלשהי, ולא התקיימה בעניינו חקירה", לשון ההודעה.
ב-2017 יחימוביץ' אכן העלתה טענות לגניבת קולות והטייה של הבחירות לראשות ההסתדרות. היא אף הגישה עתירה לבית המשפט לפסול את הבחירות ולקיים הליך חוזר - עתירה שבית המשפט דחה. אולם עם צאת השבת כתבה יחימוביץ': "בקשר לאבי ניסנקורן, חיפשתי כל השבת ומצאתי בבית את הראיה הכי נוקבת לכך שהבדיות שהומצאו עליו ועל מנדלבליט בבלפוריה ובזרועותיה הן שקר והמצאה זדונית מוחלטת".
"התלונה מעולם לא היתה נגד ניסנקורן אישית ולא היה בה בדל ראיה נגדו", כתבה יחימוביץ', ופרסמה את ההודעה שקיבלה מהמשטרה על כך שהבדיקה הסתיימה והתיק נסגר. את התאריך הקיפה בעיגול: ה-31 לינואר 2019. כשנה וחצי לפני שניסנקורן התמנה לשר משפטים. "לא בא לי להיות אידיוטית שימושית של שקרנים חסרי עכבות", חתמה.
כל זה לא מנע מהליכוד ועוזריו בתקשורת להפיץ את השקר. ולמה לא? הנה, גם ב"פגוש את העיתונות מתגייסים בשמחה.
חילול מוסד התגובה
מוסד התגובה הוא מוסד עיתונאי חשוב, חובה מקצועית ואתית ויסוד בהלכת ה"עיתונות האחראית" שקבע בית המשפט העליון (כמבחן לטענת "תום לב" כהגנה מתביעות דיבה). החובה לבקש תגובה נועדה לסייע לעיתונאי לברר את האמת, ע"י מתן הזדמנות למושא הסיקור לספק את גרסתו - כדי שניתן יהיה לבדוק אותה.
לרוע המזל, עיתונאים רבים, ו"פגוש את העיתונות" ומצליח כנראה ביניהם, טועים לחשוב שתגובה היא פשוט מתן זכות למושא הסיקור לומר כל דבר שיחפוץ, ומתן פטור לעיתונאי מלבדוק את הדברים (מה אתם רוצים, הרי ביקשתי תגובה!). אלא שבשביל זה לא צריך עיתונאים, רק טכנאי תמונה וקול.
נתניהו יודע מצוין לנצל עיתונות גרועה כזו. למעשה, זו טקטיקה שהליכוד נוקט בה בשנים האחרונות באופן קבוע - לשלוח תגובות ארוכות, כשפעמים רבות התוכן כלל לא קשור או רלוונטי לנושא עליו התבקשה התגובה, ולעיתים הוא שקרי ממש. התגובות מוקראות בסיום הכתבה וכך לליכוד ולנתניהו ניתנת זכות התגובה האחרונה. על הדרך גם מושמצים העיתונאים עצמם.
עצם הפרסום הופך את המידע לאמין, מאחר והציבור נוטה עדיין להאמין שמה שמפורסם בתקשורת בוודאי נבדק ונמצא כנכון. כך טענות והאשמות, לעיתים שקריות וחסרות כל בסיס כמו "פרשת ניסנקורן-מנדלבליט", מועברות לציבור בצורה חדה וישירה וללא כל ערעור, ועוד בתוכנית שמתהדרת בשם "פגוש את העיתונות".