הכל יודעים למה כלה נכנסת לחופה (כי היא בהריון) והכל יודעים למה בהסכם הקואליציוני המתגבש בין הליכוד לכחול-לבן נקבע כי למעון הרשמי של ראש הממשלה יתווסף מעון זהה לממלא-מקומו (בגלל ששרה רוצה). השוויון המוחלט הזה מנומק בטעמים פוליטיים (הענקת חזות של ראש ממשלה מכהן לנתניהו גם לאחר ביצוע הרוטציה כדי שיחסן אותו מפני העמדה לדין, כפי שלכאורה משתמע מהחוק הנוכחי לגבי חסינותו של ראש הממשלה), אבל זה טבעם של מעשי נבלה שלטוניים – הם נעשים ברשות ובסמכות.

הנשיא רובי ריבלין זיהה כבר בספטמבר 2019 את תשוקתה של רעיית ראש הממשלה להישאר בבלפור ולכן עיצב את מתווה ממשלת האחדות באופן שמותיר לזוג נתניהו את המגורים במעון הרשמי גם בתקופת הנבצרות. נראה שהתאווה הזו לא שככה (ענין מוזר בפני עצמו בהתחשב בטרוניות התכופות של הגברת נתניהו על מצב התחזוקה במעון ועל רמת השירות של עובדיו) והיא מתורגמת עתה לסעיף מפורש בהסכם הנדון עתה בין שתי המפלגות.

מאלף להיווכח שהנושאים-ונותנים אינם מגלים מבוכה של ממש למראה חשיפת פריט המידע הזה על ידי רביב דרוקר (ערוץ 13) ועמית סגל (ערוץ 12): קצת ציחקוקים, הדלפות מרומזות מכל צד על הגורם האמיתי כביכול להכללת התנאי הזה בהסכם (הליכוד: גנץ דרש זאת; כחול-לבן: הוא בכלל מעדיף להוסיף להתגורר בראש העין) – וחזרה לסדר היום. השוואת תנאי המגורים בין ראש הממשלה למשנה לראש הממשלה נמהלת בשאון התקשורתי שמחוללת הקורונה ונבלעת בדיווחים היובשנים-משהו על התקדמות המו"מ.

העובדה שהתקשורת מתייחסת לסעיף המעון המשווה כאל קוריוז בלבד, מעידה עד כמה הצליחה הפוליטיקה הישראלית להקהות את חושיה

והרי בסעיף המעון המשווה טמון פוטנציאל הרה תוצאות: לא זו בלבד שמימושו כרוך בעלויות חד פעמיות ניכרות (רכישת בית או שכירתו, התאמתו לצרכי כל אחת משתי המשפחות בבוא שעתן להתגורר בו, התקנתו לתנאי האבטחה הדרושים) אלא שהוא עשוי להוביל (וגם יוביל בפועל, בהכירנו את הנפשות הפועלות) להחלת כלל תנאי המחייה של ראש הממשלה ומשפחתו לסירוגין גם על כל אחד מהמשנים. הווה אומר: כאשר נתניהו יישא בתואר ראש הממשלה תמשיך המדינה לממן את צרכיו וצרכי משפחתו כפי שנהגה  עד כה.

פירושו של דבר, בין השאר: החזקת המעון בבלפור ובקיסריה בעלות שנתית של למעלה מ-4 מיליון שקל (דו"ח מבקר המדינה 2015), הספקת מארזי גלידה משפחתיים במחיר של 10 אלפים שקל לשנה, מימון אבטחתם של ילדי ראש הממשלה (כולל כאשר הם טסים לחו"ל לטיולים פרטיים), ועוד הוצאות שונות ומשונות.

עיקרון המעון המשווה נועד להבטיח את רמת החיים שלה הורגלה משפחת נתניהו גם כאשר יירד ראש המשפחה למעמד של משנה לראש הממשלה. מהצד השני, תנאי השוויון המלא אמורים להבטיח לבני גנץ ומשפחתו תנאי מחייה זהים לא רק כשיגיע תורו לשבת  על כסא ראש הממשלה אלא גם במחצית הראשונה של הכהונה, כשהוא ממלא-מקום בלבד. פתוחה עדיין השאלה האם הסעיף האמור בהסכם מוביל ליישום הרגלם של נתניהו ובני ביתו לקבל מתנות והטבות, כדי לקיים את רמת החיים המקובלת עליהם, גם בתקופה השניה של הסכם הרוטציה והאם למשפחת גנץ תהייה לפיכך עילה לדרוש להחיל את הנוהג הזה גם עליה בכל אחת משתי התקופות.

ועוד לא הזכרנו את השוויון המתבקש בתנאי התעבורה האווירית של שני האישים ובני משפחותיהם: על פניה, נדרשת עתה החלטה ממשלתית דחופה להקצות את הסכום הדרוש (עד כה 580 מיליון  שקל) להכשרת מטוס נוסעים נוסף להטסת ראש הממשלה ו/או משנהו, וכן להקצות לתחזוקת והפעלת כל אחד מהמטוסים תקן של מנכ"ל (שכרו המשוער: מאות אלפי שקלים בשנה) כפי שנקבע לגבי המטוס הראשון. שהרי ברור שכדי להבטיח את יציבות הקואליציה יש להימנע בכל מחיר ממצב שבו ראש הממשלה גנץ נמצא במסע מדיני בחו"ל ומשנהו (יד ביד עם רעייתו) זקוק למטוס ממלכתי כדי לערוך ביקור רשמי אצל ידידו ראש ממשלת הודו, או ידידו הקרוב ראש ממשלת הונגריה, או אצל עמיתו ראש ממשלת איטליה.

העובדה שהתקשורת מתייחסת לסעיף המעון המשווה כאל קוריוז בלבד מעידה עד כמה הצליחה הפוליטיקה הישראלית להקהות את חושיה: מספר המובטלים מתקרב למיליון.