עם פרסום תוצאות בחירות 2020 התברר כי קמפיין הליכוד, שנשען באופן בולט על הפחדה מפני ממשלה בשיתוף הרשימה-המשותפת, נשא פירות. התיקו הפוליטי אמנם נותר בעינו, אולם הליכוד הגדיל את מספר המנדטים שלו. יתכן גם שחלק מהפירות היו לא כאלה שהליכוד כיוון אליהם, והקמפיין האגרסיבי והפוגעני הביא לעליית אחוז ההצבעה בציבור הערבי ולהגדלת כוחה של הרשימה-המשותפת.
כך או כך, להצלחה אחראים רבים, בהם האסטרטגים של הליכוד שהחליטו ללכת על המסר "ביבי או טיבי" והדוברים הרשמיים והלא-רשמיים של מפלגת השלטון שהדהדו את המסר ללא הרף בכל האמצעים שעמדו לרשותם. אך גם לתקשורת הישראלית מגיע חלק מהקרדיט בהצלחת קמפיין הליכוד. היא אפשרה לדוברי הליכוד לחזור שוב ושוב על המסר המתריע מפני שותפות פוליטית עם הרשימה-המשותפת ונמנעה כמעט לחלוטין מלאתגר אותו, גם כשהתערבבו בו מסרים מסיתים של דה-לגיטימציה לכלל חברי-הכנסת של הרשימה-המשותפת ומצביעיה.
ברשת 13 אתגרו את טענת הדה-לגיטימציה ב-50% מהמקרים שבהם חבר-כנסת של הליכוד העלה אותה; בכאן ב' ובגלי-צה"ל אתגרו את הטענה רק בחלק קטן מהמקרים ואילו בקשת לא טרחו לאתגר אותה אפילו פעם אחת
בדיקה שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה עבור "נוכחים נפקדים", מיזם של "העין השביעית" בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, מעלה כי במהלך חודש פברואר הקפידו חברי הכנסת של הליכוד שהתראיינו לכלי התקשורת המרכזיים להדהד את המסר לפיו יו"ר כחול-לבן ח"כ בני גנץ יהיה תלוי ברשימה-המשותפת. בחלק ניכר מהראיונות נכללה גם דה-לגיטימציה מובהקת של הרשימה, ובמשתמע גם של מצביעיה, אך רק במספר בודד של מקרים טרחו המראיינים לאתגר את הדה-לגיטימציה.
לפי הבדיקה, במהלך חודש פברואר התראיינו חברי-כנסת של הליכוד 88 פעמים בקשת, רשת, כאן ב' וגלי-צה"ל. ב-47 מהראיונות (53%) חזרו דוברי הליכוד על המסר "גנץ תלוי במשותפת". מתוך אותם 47 ראיונות היו 27 מקרים שבהם האמירה הובעה באופן כללי בלבד, בלי לפרט מה המשמעות של התלות של גנץ ברשימה-המשותפת - כך שמסר הדה-לגיטימציה עבר רק במשתמע. ב-20 מקרים, לעומת זאת, היתה גם דה-לגיטימציה מפורשת של חברי הרשימה-המשותפת, ובמשתמע גם של מצביעיה (בעיקר בטענה כי הם מהווים איום ביטחוני וכי הם תומכי טרור, אך ובשוליים גם בטענה כי הם מתנגדים לקיומה של מדינת ישראל).
המראיינים, שהאזינו לדברי חברי-הכנסת של הליכוד, התעלמו פעמים רבות מטענותיהם כלפי גנץ והמשותפת. למעשה, ב-29 מהראיונות (62%) לא הגיבו כלל למסר הזה. ב-12 מקרים הקשו בשאלת המשך על היתכנותה של ממשלה בראשות גנץ בשיתוף הרשימה-המשותפת, לאור ההכרזות הפומביות של יו"ר כחול-לבן כי יימנע מכך, והעובדה כי רק לפני חודשים אחדים העדיף ללכת לבחירות ולא להקים ממשלה בתמיכת הרשימה-המשותפת.
רק בשישה ראיונות עם חברי-הכנסת של הליכוד התייחסו המראיינים ישירות לדה-לגיטימציה שביצעו הדוברים בחברי הרשימה-המשותפת ומצביעיה. מתוך אותם שישה מקרים נדירים, בארבעה פעמים טענו המראיינים כי מדובר בדה-לגיטימציה של הרשימה, או ביצירת שסע בין החברה היהודית לערבית בישראל, ופעמיים חידדו המראיינים את ההבדל בין החברה הערבית לנציגיה בכנסת.
רק בשש הזדמנויות בודדות חרגו המראיינים מהתלם ואיתגרו את טענות הדה-לגיטימציה של ח"כים מהליכוד כלפי נבחרי הציבור הערבים (מימין: ירון וילנסקי, אילה חסון, קלמן ליבסקינד, אסף ליברמן ואודי סגל; צילומים: יחסי ציבור)
המראיינים המצטיינים בהקשר זה הם אודי סגל, מגיש "לפני החדשות" של רשת 13, שאתגר פעמיים את מסר הדה-לגיטימציה של הרשימה-המשותפת; אילה חסון, מגישת "המטה המרכזי" ברשת 13, שאתגרה אף היא פעמיים את מסר הדה-לגיטימציה; וכן קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן, מגישי "קלמן וליברמן" בכאן ב' וירון וילנסקי מ"וילנסקי את ברדוגו" של גלי-צה"ל, שאתגרו את הטענות פעם אחת בכל תוכנית.
בחלוקה לפי כלי תקשורת עולה כי ברשת 13 אתגרו את טענת הדה-לגיטימציה של הרשימה-המשותפת ומצביעיה ב-50% מהמקרים שבהם חבר-כנסת של הליכוד העלה אותה; בכאן ב' ובגלי-צה"ל אתגרו את הטענה רק בחלק קטן מהמקרים (7% ו-6% בהתאמה); ואילו בקשת לא טרחו לאתגר אפילו פעם אחת את חברי-הכנסת של הליכוד שביצעו דה-לגיטימציה של הרשימה-המשותפת ומצביעיה.
* * *
פרויקט "נוכחים נפקדים" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויחד עם יפעת מחקרי מדיה