כולנו המומים ודואבים ומרכינים ראשים, מיקרופונים, פונטים – גם מצלמות! בוודאי! – מול הרצח הנתעב, רצח של ילדים חפים מפשע שעלינו, על כולנו, לגנות, ולהזדעזע מהאקט האלים הזה, החשוך, חשוך אפילו עוד יותר מן הארון שנפתח כך, בלי התראה, והקיא מתוכו אותם ילדים גאים מסכנים שלא הספיקו לספר להוריהם, ארבעה מהם עדיין מאושפזים בבית-החולים איכילוב, ועכשיו כו-לם יודעים עליהם שהם כאלה, עושים את מה שהם עושים, או לא עושים? עושים או לא עושים? אומרים שהם כולה שיחקו שם טאקי...

ילדים כמו כל הילדים, היום הילדים נכנסים מוקדם לארון, כבר בגיל 13–14, שיבושם להם, זה לא ענייננו, כל עוד הם שומרים על דיסקרטיות ופעם בשנה יוצאים עם דגל למצעד הגאווה ומנפנפים קצת ולא גדלים ומפתים את מיטב בנינו ובנותינו להמיר את מינם, עלינו כחברה לקבל אותם בחיבוק, להסתגל לצרימה הזאת, להבין שזאת לא מחלה, זה גנטי, עכשיו זה בדוק, מגובה במחקרים עדכניים, נשוחח על כך, בעוד רגעים אחדים, עם הפרופסור הנכבד, סטרייט בעל שם, גם הוא כמובן מצטרף לגינוי של מעשה העוולה, גם הוא היה מעדיף בן הומו על פני בן רוצח, גנב, מסומם ושאר חלאות, ולא שיש מקום להשוואה –

הומו הוא אזרח ככל אזרח, הומו יכול להיות חייל צה"ל, צבאנו הקטן והחזק נאור ומקבל אל שורותיו גם הומואים, שיתחשלו, שיתרמו, שייהרגו ויהרגו כמו כולם למען המולדת, פשוט נורא, לחשוב שחייל עשה את זה, לקח ליד תמ"ק עוזי וריסס ילדים קטנים, אומרים שהוא מש"ס, או הומו לשעבר שחזר בתשובה, איזה רוע, איך אפשר לשנוא ככה את האחר, ולא תגידו עובד זר, בשר מבשרנו, יהודים! ועוד – איזה צירוף מקרים – יומיים אחרי תשעה באב!

ככה נחרב בית-המקדש, ולכן הזמנו לאולפן אורח שהוא גם חובש כיפה וגם הומו, סליחה, הומוסקסואל, כדי לשמוע ממנו מה אומרת ההלכה לגבי העניין הזה של משכב זכר וגם לשמוע ממנו איך הוא מתמודד עם הצער והכאב והחרדה, אבל גם, אם יורשה לנו, לתקוע את אפנו אל מתחת לציציות ולשאול איך הוא נוהג בביתו, יש לו בן זוג? יש לו או אין לו בן-זוג? והם עושים את זה? את-זה-את-זה, או את זה בלי הזה ? נכון, זוהי סוגיה עדינה מעט, ואין כמונו מכבדי צנעת הפרט, ובכל זאת, מתוקף שליחותנו העיתונאית אנו חשים מחויבים, מקצועית, לנסות שוב, לקבל תשובה לשאלה שנשאלה, ואשר עליה המרואיין, עיקש שכמותו, מסרב לענות, לכן, מיד לאחר מבזק החדשות, נציג אותה גם לאורחת הבאה שלנו, לסבית מן המחנה הדתי – על זה ההלכה אפילו לא חשבה!

משכב נקבה! איזה נושא עסיסי, מעורר את הפנטזיות של כולנו, הישארו איתנו והתלוו אלינו למסע אנתרופולוגי אל ערוגות החשק החד-מיני, אל מעוזי הנהנתנות של הקהילה, בואו בואו, כנסו עכשיו לבר הלסביות, שבו על הבר, שטפו את העיניים, ועכשיו בואו נפנה שאלה עניינית, מהוגנת, טכנית, לבעלת המקום – מה עם אמצעי – לא, לא אמצעי מניעה, בסוג הזה של יחסים אין צורך – אמצעי אבטחה, מאבטח שבודק את הנשים בפתח, גופנית, ברור שגופנית! בנגיעה! במישוש! אחרת איך נוודא שלא מכניסים למקום חשק, סליחה, נשק, כלי זין – איך איך הן מסתדרות בלי –

מצד שני, גם לאבטחה מוגברת עשויה להיות השפעה שלילית, הקהילה עלולה להיות מוצגת כסיכון בטחוני, לא ייתנו לה לקיים הפגנות, מצעדי גאווה, איזו מין עיר זאת תהיה בלי מצעדי הגאווה?