מזבח עקרונות הצדק

"ידיעות אחרונות" בוחר למקם הבוקר בראש סדר העדיפויות את מצוקת עובדי הקבלן לקראת השבתת המשק על-ידי ההסתדרות, שצפויה לצאת אל הפועל מחר. בשער העיתון תצלום [חיים צח] של אשה וגבר. לצד האשה כתוב "5,000 שקל" ולצד הגבר "10,000 שקל". "אירנה וסמי עובדים באותו תפקיד ברשות המסים", נכתב בכותרת המשנה. "היא עובדת קבלן, הוא עובד מהמניין". הכותרת הראשית בעיתון שואלת כמו מפיה של אירנה: "למה מגיע לי חצי?".

מובן שלא מגיע לה חצי תמורה על אותה העבודה, ומכאן השביתה. הכפולה הפותחת בעיתון מוקדשת להשבתה הצפויה, עם דגש על הסיבות ולא על "המחיר למשק". זה האחרון (שני מיליארד שקל ליום) מוזכר בשורה אחת קצרה בעומק הידיעה. בעמ' 2 מתפרסם טור מאת רונה קופרבוים, הקוראת לציבור "לדלג בשמחה מעל ערימות הזבל ברחוב. לפזם בדרך לאוטובוס כי הרכבת לא במשחק, לשחק דג מלוח ברחבה של הבנק הסגור. אפילו לדחות טיסה". לדבריה, "המאבק על ביטול מעמד עובדי הקבלן שווה את זה". אין בכפולת העמודים מאמר נגד השביתה, אלא ידיעה על הצפוי מחר (בתפקיד הגיבור הטוב – יו"ר ההסתדרות עופר עיני; בתפקיד הנבל – שר האוצר יובל שטייניץ), וידיעה נוספת על מאבטחי שרים שאף הם מועסקים כעובדי קבלן ושוקלים לשבות.

במדור הדעות של העיתון גרסה שונה, כבדת ראש יותר מהמאמר שכתבה קופרבוים, מאת פרופ' יוסי יונה, הכותב: "אין ספק שהשבתת המשק כרוכה בפגיעה ממשית בשגרת החיים של רבים ובאי-נוחות רבה [...] אך אם מעייניו של הציבור הרחב אמנם נתונים לקורבנותיה הרבים של השיטה הניאו-ליברלית הנהוגה בישראל, עליו לעמוד איתן מול הנסיונות של פקידי האוצר וחסידיהם לזרוע פירוד בתוכו". אין במדור מאמר בגנות השביתה.

הרוח הגבית לשביתה למען עובדי הקבלן נמשכת במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". כתבת השער, המתפרסמת בכפולה הפותחת [נעם ברקן], נוגעת לאירנה לשצנקי וסמי פקר, שני עובדי רשות המסים, העובדים כתף אל כתף בתפקיד זהה, אך בתנאים שונים לחלוטין. הידיעה מביאה בהרחבה את פערי השכר והזכויות בין שני העובדים, וכוללת תצלום של עופר עיני וציטוט מפיו על כך שגם בבית ראש הממשלה יש שני עובדים המועסקים כתף אל כתף בתנאים שונים בתכלית. במדורו הקבוע "כלכלה שחורה", המתפרסם בעומק מוסף "ממון", תוקף גדעון עשת את נשיאת בית-הדין הארצי לעבודה נילי ארד ומשווה אותה למרי אנטואנט. אפילו במדור התגובות שבפתח מוסף "24 שעות" מתפרסמים שני מכתבים למען עובדי קבלן בכלל ומורי קבלן בפרט.

העמדה של "ידיעות אחרונות" ביחס לשביתה חריגה. בדרך כלל, העיתונות המסחרית בישראל נוהגת לנגח ולגנות שביתות במשק, להדגיש את המחיר שהאזרחים משלמים בגלל השבתת שירותים ולהבליט בכותרות את קריאות פקידי האוצר להביא לסיום מהיר של ההשבתה. בדרך כלל, העיתונות המסחרית מבצעת דה-לגיטימציה של השביתה עוד לפני שזו פורצת, והנה הבוקר "ידיעות אחרונות" מבצע ההפך הגמור: הוא מעניק לקוראים הסבר מדוע ההשבתה נחוצה, הוא פונה אליהם בקריאה – נרגשת, כמובן – שייקחו לתשומת לבם את תנאי ההעסקה של מאות אלפי עובדי הקבלן בישראל, שיגלו סולידריות.

אפשר שהסיבה לכך נובעת משינויים בזרמי העומק של התודעה המעמדית בישראל, כפי שטוענים בעלי הטורים קופרבוים ויונה, שינויים שמצאו את דרכם גם למערכת העיתון. אפשר שהסיבה אחרת, ונוגעת לגילויי סולידריות עם עופר עיני (על שביתת מורי הקבלן שהתקיימה אתמול, בחסות ארגון כוח-לעובדים, אין מלה). מכל מקום, גליון "ידיעות אחרונות" של בוקר זה הוא דוגמה מבורכת לגישה שלכאורה היתה אמורה להיות טבעית עבור עיתונות ההמונים: לייצג את ההמונים (400 אלף עובדים נטולי זכויות במקרה הזה), ולא את האינטרסים של הממסד הפוליטי והעסקי. משימה זו תהיה כמובן קשה יותר החל ממחר, אם השביתה אכן תפרוץ.

רוח הסולידריות החדשה נושבת בעוצמה פחותה יותר בדפי העיתונים האחרים. ב"מעריב" תופס סיקור נרחב של השביתה הצפויה את כפולת העמודים השלישית. לצד ידיעה אינפורמטיבית מביא יובל גורן שני מקרים מייצגים של עובדי קבלן, מאבטחים, המספרים על תנאי העסקתם ומביעים דעתם על השביתה (אחד מהם, המאבטח אשר קליין, בן 65, דווקא מתנגד להשבתה וקורא רק לחיזוק אמצעי האכיפה על מעסיקים שאינם נוהגים על-פי דין). עוד בכפולת העמודים, עמדתה של פרופ' רות בן-ישראל למען השביתה ("נלחמים למען כולנו") ועמדת פרופ' עומר מואב נגד השביתה ("לא צודקת ומסוכנת"). מואב מדגיש את הצביעות של ההסתדרות ומתריע מפני "סופה של כלכלת ישראל".

ב"הארץ" מלווה ידיעה על השביתה מחר בדיווח קצרצר [טלילה נשר] על שביתת 250 מורי קבלן שהתקיימה אתמול. חבל מאוד שאין לעיתונים נכונות להשקיע משאבים בסיקור קרוב יותר של שביתה זו. עיתון שיעשה זאת יזכה בסיקור בלעדי; ממילא את האחרים זה לא מעניין.

ב"דה-מרקר" מאחדת טלי חרותי-סובר ביקורת ותמיכה למאמר פרשנות אחד ("הכי מיותרת, הכי מוצדקת", היא הכותרת בעיתון המודפס), וחיים ביאור מספק דיווח קצר הנוגע לעובדי הקבלן של תעשיית העיתונות, הלא הם הפרילנסרים. לפי דיווחו, היום יתקיים בכנסת כנס שבו יכריזו הפרילנסרים על חידוש המאבק על זכויותיהם. "הכנס", כותב ביאור, "הוא המשך לפעילות 'מטה המאבק של העצמאים והפרילנסרים', שהחלה במהלך המחאה החברתית של הקיץ האחרון".

בראש שער "ישראל היום" מציגים זה לצד זה את עמדות הצדדים ("עיני: 'נחושים לצמצם את תופעת עובדי הקבלן'. באוצר תוקפים: 'השביתה מיותרת ומזיקה למשק'"). בעמ' 9 מתפרסם דיווח מאוזן למדי על העמדות העקרוניות של הצדדים, ללא פירוט תנאי ההעסקה הנחותים של עובדי קבלן. בטור פרשנות נלווה כותב חזי שטרנליכט כי "עופר עיני רוצה להפוך את הכלכלה הישראלית לטיטניק". לדבריו, "עופר עיני וחבריו החזקים והזחוחים ינסו שוב לרסק את הכלכלה הישראלית, הפעם על מזבח עקרונות הצדק". אין טור פרשנות המציג את העמדה ההפוכה. נראה שרוח הסולידריות והשינויים בזרמי העומק לא חילחלו מעלה עד לשולחן המערכת בעיתון זה.

אמני האשליות

הכותרות הראשיות של "הארץ" ו"ישראל היום" מציעות שתי תמונות מראה של אותה המציאות. "פריצת דרך: עבאס בראש ממשלת המעבר", לשון הכותרת ב"הארץ". "אבו-מאזן, ראש ממשלת חמאס", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום".

על עניין אחד אין לעיתונים ויכוח: חמאס ופת"ח הגיעו להסכמה שלפיה ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, הוא אבו-מאזן, יעמוד בראש ממשלת האחדות עד לעריכתן של בחירות. ב"הארץ" מדווחים אבי יששכרוף ואופיר בר-זהר כי ממשלת האחדות תוקם בעוד 11 יום וכי ההחלטה למנות את אבו-מאזן לתפקיד היא פריצת דרך, שכן סוגיה זו היתה סלע המחלוקת במשא-ומתן בין חמאס לפת"ח.

לפי דיווחם, ממשלת האחדות תורכב ממומחים עצמאיים ולא מפוליטיקאים ומשימתה תהיה "להתחיל בשיקום עזה ולהיערך לבחירות לנשיאות ולפרלמנט". "הבעיה הגדולה ביותר העומדת בפני ישראל בקשר לממשלה החדשה", נכתב בידיעה ומודגש ברקע תכלכל, "היא שנציגי חמאס אינם אמורים לשבת בה בפועל, ושדווקא עבאס, המקובל על הקהילה הבינלאומית, הוא שיעמוד בראשה. מכאן שלא סביר שצעדים של ישראל נגד ממשלת האחדות יזכו להצלחה רבה".

ב"ישראל היום" לא נרתעים מבעיה זו. כותרת הגג לראשית מסתמכת על "גורמים בירושלים", שמגדירים את ההסכם בין חמאס לפת"ח "יריקה בפרצוף של אירופה". מתי טוכפלד, שלמה צזנה ודניאל סיריוטי פותחים את ידיעתם על ההסכם בקביעה כי "הפלגים הפלסטיניים מחייכים, בישראל זועמים". מיד בהמשך ציטוטים נרחבים מפי בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ("הרשות הפלסטינית חייבת לבחור בין ברית עם חמאס לבין שלום עם ישראל. חמאס והשלום אינם הולכים יחד"). גם עמדותיהם של ח"כ ציפי חוטובלי ושר האוצר יובל שטייניץ מוזכרות לפני שהידיעה טורחת להגיע לסיבה לכל הזעם ומדווחת על ההתפתחות במו"מ בין חמאס לפת"ח.

לדיווח נלווה טור פרשנות מאת ד"ר ראובן ברקו, המביע ספק בהצלחת ההסכם. ברקו מזכיר כי הסכמי פיוס דומים נחתמו בעבר, וכשלו. "חמאס אינו מסוגל לספק את הסחורה שלה מצפים אבו-מאזן ואמני אשליות אחרים", הוא כותב. "בשורותיו יש הסכמה על האסטרטגיה, אך מתקיים ויכוח על הרטוריקה".

ב"מעריב" דיווח קצר מאת רימון מרג'ייה על ההסכם בין חמאס לפת"ח, בלא תגובת ראש ממשלת ישראל. ב"ידיעות אחרונות" אין מסקרים את ההסכם והתגובות לו בישראל.

רק טוב

השערים האחוריים של "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" נראים הבוקר כתאומים שהופרדו בלידתם. בשניהם ידיעות חגיגיות על שיתוף פעולה בין אריק איינשטיין לשלמה ארצי. שני הזמרים, כצפוי, נראים טוב יותר בתצלומים המתפרסמים ב"ידיעות אחרונות". כמו הבדלי התאורה בין תוכניות האולפן של הערוצים המסחריים לעומת אלה של ערוץ 1, אלה בדיוק מסוג הפרטים הטכניים הקטנים שקוראים מן המניין אולי לא שמים לב אליהם, אבל הם עשויים להצטבר למאסה קריטית שתהפוך את הדימוי של מוצר אחד לאיכותי יותר מהאחר.

שתי הידיעות, מאת  רז שכניק ב"ידיעות אחרונות" ועמי פרידמן ב"מעריב", כמעט זהות. בשניהם מדווח שאיינשטיין וארצי הקליטו שיר משותף, שייצא היום לרדיו וייכלל בסופו של דבר באלבום חדש של ארצי; בשניהם מוסבר כי איינשטיין רוצה שיתמקדו בשיר ולא בשיתוף הפעולה; בשניהם ניתן קרדיט נאה למפיק גיא בוקאטי. מובן ששני העיתונים מתעלמים מבקשתו של אינשטיין ועושים עניין גדול משיתוף הפעולה בין שני הזמרים.

ההבדל בין שתי הידיעות הוא בשי שמוענק לקורא. ב"ידיעות אחרונות" מודגש כי קוראי העיתון יוכלו החל מיום שישי להוריד את הקליפ של השיר החדש לטלפון הנייד שלהם. ב"מעריב" מודגש כי גולשי אתר nrg יוכלו כבר היום להאזין לשיר (בינתיים ניתן למצוא את הקליפ של השיר בשני האתרים). כמו כן, ב"ידיעות אחרונות" מתפרסמות מלות השיר ("תמיד האמנתי שבאמת יהיה רק טוב", לדוגמה), וארצי, בעל הטור ב"ידיעות אחרונות", מספק ציטוט מפיו רק לעיתון שלו.

בעמוד האחורי של "ישראל היום" מדווח ערן סויסה על שיתוף הפעולה כמתבונן מהצד ("ל'ישראל היום' נודע").

בעמוד האחורי של "הארץ" ידיעה [שירות "הארץ"] על תביעה בארה"ב מטעם PETA, ארגון למען זכויות בעלי חיים, הדורש מבית-המשפט הפדרלי לקבוע כי החזקתם של חמישה לווייתנים בבריכות תצוגה של פארקי מים היא הפרה של התיקון לחוקה האוסר על עבדות או העסקה בכפייה. "עבדות אינה מוגדרת לפי זן כשם שאינה מוגדרת לפי גזע, מגדר או דת", מצוטטת ג'ניפר אוקונר, פעילה בארגון PETA.

עושים לביתם

בראש עמ' 34 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת הבוקר מודעה המתחזה לידיעה [כתב "ידיעות אחרונות"] ובה מקודם גיליון חדש של המגזין "פנאי פלוס", מבית "ידיעות אחרונות". על-פי המודעה, הגיליון הקרוב ידרג זו השנה השביעית את "הרווקים הנחשקים" בישראל.

למען בטחון ילדינו

במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת מודעה המזמינה את הקוראים לוועידת ישראל הראשונה לבטיחות ילדים. על-פי תוכנית הוועידה, בין מנחי הפאנלים רן רזניק וחזי שטרנליכט מעיתון "ישראל היום", ומיקי מירו, מנהל קול-ישראל ברשות השידור.