בכיר בשב"כ ביקש באופן אישי מראשי מערכות עיתונאיות להגביל את עבודתו של עיתונאי העובד עבור המערכת, ואף כלל בפנייתו איום מרומז על חייו של העיתונאי. הבכיר, ירון ג', ראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, שלח מכתב בנוגע לעיתונאי ניר גונטז' לעורך "הארץ" אלוף בן ולמנכ"ל רשת 13 יוסי ורשבסקי.

המכתב, שנשלח בסוף החודש שעבר, כולל תלונה שלפיה עבודתו של גונטז', במסגרת מדורו ב"הארץ" ובתוכנית "הצינור" של רשת 13, "גורמת להפרעה לעבודתם המבצעית של מאבטחי היחידה", בכך ש"הסיטה את הקשב האבטחתי והפיקודי". ג' מבקש מוורשבסקי ובן כי יאסרו על גונטז', המתמחה בעיתונות מסוגת הדוקו-אקטיביזם, להמשיך בעבודתו העיתונאית.

ג' אף אינו מהסס לכלול במכתבו איום מרומז על חייו של העיתונאי: "מצאתי לנכון לפנות אליכם באופן אישי ולהבהיר כי התנהלותו של מר גונטז' כלפי מערך האבטחה אינה במקומה ואינה מקובלת, ואף עלולה להוביל לסיכון לבטחונו האישי, ככל שהסיטואציה תתפרש ברגע נתון על-ידי אנשי האבטחה בשטח כאיום ממשי כלפי האישיות המאובטחת" (ההדגשה במקור).

בכיר השב"כ ג' מיען את מכתבו גם לנשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר. המועצה זיכתה את ג' בתגובה: "אין לפרש התנהלות העיתונאי ניר גונטז' כאיום על בטחון אישים", לשון התגובה, "מועצת העיתונות מציינת בהערכה את המסר שקיבלה נשיאת המועצה, השופטת בדימוס דליה דורנר, מראש היחידה לאבטחת אישים, ירון ג', שלפיו היחידה מכירה בערכו וחשיבותו של חופש העיתונות בישראל.

"עם זאת, דוחה המועצה על פניו את המסר הנוסף, שלפיו התנהלותו של העיתונאי ניר גונטז' ('הארץ') מול מערך האבטחה – שהיא נושא הפנייה שקיבלה – עלולה להוביל לסיכון בטחונו האישי שלו, בשל תגובת מאבטחים שעלולים לפרשה כאיום על אישיות מאובטחת. גם אם יש ליחידה, שפעילותה מובנת ומבורכת, הסתייגות מהתנהלות עיתונאי – אין לפרש התנהלות זאת כאיום על בטחון אישים. יתרה מכך – יש לוודא את הטמעת המסר הקובע כי לא תיגרם לעיתונאי זה או אחר כל פגיעה במהלך סיקור".

גונטז' עצמו ענה למכתבו של בכיר השב"כ. בין השאר כתב כך: "האם אדם, אזרח ישראלי, בעל גוף ממוצע, בן לאזרחים ישראלים, אב לבן המשרת בצה"ל, הנושא תעודת זיהוי, ותעודת לע"מ (המצריכה אישור שב"כ) ללא כל עבר בטחוני, לאחר שהוא עובר דרך מכלול אמצעי האבטחה והבדיקה של יחידתך, לא חמוש, ולצורך העניין מופשט ומולבש בחזרה, ואשר מחזיק בידו מצלמה בלבד, אשר גם היא נבדקה, מהווה איזה סכנה בטחונית כלפי מי מהדמויות אשר אתה אחראי לבטחונן, כאשר מסביבה ממילא, ובכל זמן נתון, נמצאת חגורת מאבטחים שלא מאפשרת מגע פיזי?".

גונטז' מציין כי האירועים עליהם התלונן ג' אירעו במקומות פתוחים לציבור, כאלה ששהו בהם אזרחים, וכי השב"כ ניסה למנוע ממנו את השהות במקום רק משהתברר כי הוא עיתונאי. אירועים אחרים היו בתוך לשכה מאובטחת, אחרי בדיקה בטחונית ותיאום מראש. למעשה, כותב גונטז', ראש היחידה לאבטחת אישים, כמו גם המאבטחים בשטח, אינם מוטרדים כלל מהחשש לבטחונן של הדמויות המאובטחות על-ידו, אלא מכך שתיגרם להן מבוכה בשל הסיקור העיתונאי.

"המאבטחים לא ראו בי סכנה לבטחונו הגופני של המאובטח, אלא חששו מאי-נעימות ציבורית שעשויה להיגרם למאובטח לו אפנה אליו בשאלות שאינן לרוחו ואפרסם את התיעוד לכך בהמשך", לשונו של גונטז', המספר בין השאר מה קרה לאחר שניסה להציג לח"כ אביגדור ליברמן שאלה ביקורתית באירוע ציבורי פתוח: "לאחר שיצאתי מהאולם ושהיתי באוויר הצח כעשר דקות הגיעו לפתע שני מאבטחים (אם הייתי רוצה, בשלב זה כבר יכולתי להיות בביתי) ודרשו ממני להזדהות. עשיתי כן, ואז הודיע לי הגבוה מבינם שאני מעוכב. ומדוע? רק כדי לאפשר למר ליברמן לחמוק מאולם האירועים מבלי שיצטרך לעבור דרכי ולשמוע את שאלותי אליו הנוגעות לשחיתות השלטונית שבו יש לו חלק מכובד מאוד".

גונטז' הוסיף כי "העובדה שעיתונאי אחד, לא מסוכן, כמובן לא חמוש, בעל תעודה, שמזוהה בשטח ככזה, 'מסיטה את הקשב האבטחתי והפיקודי' של פקודיך היא לחלוטין בעיה חמורה שאתה צריך לפתור. הגיעה השעה, בהקשר הזה, להכיר בכך שעיתונאים 'מסתובבים בין הרגליים' של דמויות פוליטיות גם ללא הזמנה מראש, ושזה דבר שאתה צריך ללמוד להתמודד איתו, ולא במחיר של הרחקת העיתונאי".