הפיקוח על הבנקים הטיל קנסות בסך כולל של 2.25 מיליון שקל על בנק דיסקונט ועל חברת לאומי-קארד בשל פרסומות לשיווק אשראי שלא כללו את האזהרות המחויבות לפי חוק. זו הפעם הראשונה שהפיקוח על הבנקים מטיל קנסות בגין הפרה שכזו מאז תוקן חוק הבנקאות.

בשני המקרים, הפרסומות ללקיחת ההלוואות פורסמו בערוצי היוטיוב של החברות וכללו הפניות לתנאי ההלוואה באמצעות קישור מקוון. עם זאת, המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, קבעה כי לא די בהפניה שכזו וכי יש צורך לפרסם את האזהרות לצרכנים בגוף הפרסומות.

על-פי תיקון מס' 23 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), "לא יפרסם תאגיד בנקאי פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת המעודדות נטילת הלוואה על-ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: 'אי-עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל'".

התיקון התקבל בתחילת השנה שעברה בעקבות הצעת חוק שיזמו חברי-הכנסת זהבה גלאון, משה גפני, איתן כבל, שלי יחימוביץ', רחל עזריה ומייקל אורן. "מטרת הצעת החוק היא לגרום לצרכנים, שלא כולם בעלי ידע והבנה פיננסיים, לשקול את יכולתם לפרוע את ההלוואה ולהבהיר להם כי המלווה יהיה רשאי לנקוט נגדם צעדים בשל אי-עמידה בפירעון ההלוואה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "האזהרה נועדה להגביר את המודעות להשלכות הכלכליות שעשויות להיות ללווה כתוצאה מלקיחת ההלוואה, אף שהיא כשלעצמה עשויה לקדם איתנות פיננסית של הלווים ומהווה מנוע צמיחה".

בערוץ היוטיוב של בנק דיסקונט עלו לפני חודשים אחדים שני סרטונים שהציעו הלוואות וחסרו את האזהרה. הסרטונים, "השנה אני לא קייטנה (סבתוש) – הלוואה מיידית", ו"אוהל בים זה לא חופשה מפנקת – הלוואה מיידית", כבר אינם זמינים לצפייה בעמוד היוטיוב של הבנק. על-פי החלטת הפיקוח על הבנקים, לפרסומות של דיסקונט צורף קישור לתנאי ההלוואה ולאזהרה באתר האינטרנט של הבנק, אולם "על הבנק היה לצרף את נוסח האזהרה בפרסומת עצמה". אף שמדובר בשתי פרסומות נפרדות, בפיקוח על הבנקים החליטו להטיל קנס בגין פרסומת אחת בלבד, שכן שתיהן עלו כחלק מקמפיין פרסומי אחד.

המפקחת על הבנקים מציינת בנוסח החלטתה כי בשנה שעברה התקבלה תלונה נגד דיסקונט בגין הפרת חובת האזהרה בפרסומת, ותלונה זו נמצאה מוצדקת. אז היה מדובר בפרסום סמוי שנכלל בשידור של התוכנית "מועדון ארוחת הבוקר" של תחנת הרדיו 103FM, בהגשת שי גולדשטיין ולאה לב. אולם באותו מקרה החליטה המפקחת שלמרות שהתלונה מוצדקת לא יוטל קנס על הבנק.

מהחלטת המפקחת עולה כי גם הפעם דרש הבנק לבטל את הקנס. בשימוע שנערך לדיסקונט טענו נציגי הבנק כי בתיקון לחוק אין פירוט באשר לאופן ומתכונת צירוף האזהרה. עוד טענו הנציגים כי מדובר בתיקון חדש שטרם נבחן בערכאות משפטיות או על-ידי הרגולטור. עם זאת, המפקחת לא שינתה את דעתה. "הבנק הפר את הוראות החוק", קבעה, והוסיפה כי לא תפחית את סכום הקנס, "נוכח החשיבות שאני רואה בשיווק הוגן של אשראי צרכני והסיכונים שגלומים למשקי הבית בנטילת אשראי עודף, ומהטעם שלא נמצאו נסיבות להקלה במקרה זה".

לפי החלטת הפיקוח על הבנקים, המקרה של לאומי-קארד דומה אך חמור עוד יותר. במקרה זה מדובר בארבע פרסומות שעלו לערוץ היוטיוב של החברה ללא האזהרה הנדרשת לפי חוק. ארבע הפרסומות עדיין זמינות לצפייה, אולם בגרסה הזמינה כעת מצורפת להן האזהרה.

בפיקוח על הבנקים הוחלט להטיל על לאומי-קארד קנס רק בגין שתיים מהפרסומות. מבין שלוש פרסומות שעלו יחדיו כחלק מקמפיין אחד הוחלט להטיל קנס בגין הפרסומת שצברה כמות צפיות גבוהה מהאחרות (למעלה ממיליון צפיות בטרם הוחלף הסרטון בגרסה הכוללת את האזהרה). בנוסף הוחלט להטיל קנס בגין הפרסומת הרביעית, שעלתה בנפרד.

גם במקרה זה טענה החברה כי אין מקום לקנס, וכי לכל הפחות יש להפחית את הסכום, בין היתר משום ש"בפועל, מספר הלקוחות אשר נטלו הלוואה בעקבות הפרסומות הינו זניח". עוד טענו בלאומי-קארד כי יש לבטל את הקנס משום ש"החברה חרטה על דגלה את נושא ה-conduct – התנהלות בהוגנות ובשקיפות מול לקוחותיה, לרבות בתהליך של הצעת ומכירת אשראי, כנושא בעל חשיבות עליונה, אשר נבחנת על-ידי החברה כל העת כמדיניות דינאמית ומשתנה, המיושמת בכלל פעילותה של החברה".

המפקחת על הבנקים דחתה את הטענות והשאירה את הקנסות בסכום שקבעה: על חברת לאומי-קארד הוטל קנס בסך 1.5 מיליון שקל, ואילו על בנק דיסקונט הוטל קנס בסך 750 אלף שקל. יצוין כי ברבעון השלישי של השנה רשמה לאומי-קארד רווח נקי של 54 מיליון שקל, ואילו בנק דיסקונט רשם רווח נקי של 439 מיליון שקל.