בנק ישראל לא ינקוט כל צעד נגד בנק דיסקונט, על אף שמצא כי תלונה שהוגשה נגד הבנק היתה מוצדקת. התלונה הוגשה בגין הפרת סעיף בחוק הבנקאות האוסר פרסום הלוואות ללא אזהרה נלווית, שעונשו קנס בסך 750 אלף שקל. באופן אירוני, דווקא משום שמדובר בפרסום סמוי, ולא פרסומת מן המניין, החליט הרגולטור שלא לפעול.

בחודש אוקטובר האחרון שודרה בתחנת הרדיו 103FM התוכנית "מועדון ארוחת הבוקר", בהגשת שי גולדשטיין ולאה לב. "גם היום אנחנו משתפים פעולה עם דיסקונט!", אמר גולדשטיין במהלך התוכנית, ובהמשך ציין כי לדיסקונט יש "הלוואות בתנאים מצוינים!". הערה אחרונה זו לא לוותה באזהרה מפני ההשלכות האפשריות למי שנוטל מהבנק הלוואות, דבר המהווה הפרה של חוק הבנקאות.

על פי תיקון מס' 23 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), "לא יפרסם תאגיד בנקאי פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לקוח, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: 'אי-עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל'". גולדשטיין לא הוסיף את ההערה על ריבית פיגורים והוצאה לפועל, כפי שמחייב החוק.

על פי התיקון לחוק הבנקאות, אם למפקח על הבנקים קיים "יסוד סביר" להניח שתאגיד בנקאי "פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או לא צורפה להן אזהרה", הרי ש"רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך שבע מאות וחמישים אלף שקלים חדשים".

בעקבות השידור פנתה עו"ד דבי טל-שדה לפיקוח על הבנקים בתלונה. "כמי שעוסקת בעריכת-דין קהילתית ומכירה מקרוב את ההשלכות החמורות של נטילת הלוואות במצבים שבהם לווים אינם מודעים למלוא ההיבטים של נטילת הלוואות ולסיכונים הכרוכים בכך, את ההטיות הקוגניטיביות של ציבור הצרכנים שפעמים רבות מנוצלות על ידי ספקי אשראי, ואת מערכי הפרסום שפועלים כמכבש על הציבור - נחרדתי להאזין להפרה הבוטה של החוק, שנועד לתקן במעט את הפער ביחסי הכוחות בין התאגיד הבנקאי לציבור הלקוחות", כתבה עו"ד טל-שדה בתלונתה.

לאחרונה התקבלה תשובת הפיקוח על הבנקים. "לצורך בירור פנייתך נערכה בדיקה עם בנק דיסקונט", נמסר לעו"ד טל-שדה, "במסגרתה נתבקש הבנק להציג בפנינו את האופן בו הוא מיישם את הוראות החוק. בתום הבירור ולאחר שעיינו בתשובות הבנק מצאנו את הפנייה מוצדקת. עם זאת, השתכנענו כי הבנק נקט בצעדים רבים ליישום החוק וכי מדובר במקרה חד פעמי שארע במהלך התכנית בשיח של השדרנים, ולא מדובר בפרסומת רשמית של הבנק (כתובה, מוקלטת או מצולמת מראש)".

במילים אחרות, בנק ישראל מאשר כי הפרסום של בנק דיסקונט בתוכנית של 103FM היה בניגוד לכללים, אולם החליט שלא לנקוט כל סנקציה דווקא משום שהפרסום האסור היה חלק משיחה בין השדרנים, במסגרת הפרסום הלא פורמלי, הסמוי מן העין, ולא בתשדיר רשמי. לא עיצום כספי בסך 750 אלף שקל, לא חצי ולא עשירית מהסכום. אפילו אזהרה רשמית לא יוציא המפקח על הבנקים, או הוראה לריענון החוק בקרב המפרסמים.

שטרום: חקיקה שתבונתה מוטלת בספק

יואב להמן, שכיהן בעבר בעצמו כמפקח על הבנקים, מבין את ההחלטה. "זה נראה לי זוטות", הוא אומר בשיחה עם "העין השביעית". "אני מניח שבגלל הנסיבות, שזו לא פרסומת שהוכתבה על ידי דיסקונט ובגלל שזה חוק חדש והמקרה גבולי, החליטו להקל בזה".

האם לא צריך דווקא במקרה כזה, של פרסום באמצעות שיחה בין שני מגישים, שלכאורה אינה פרסומת, ולא באמצעות מודעה או פרסומת שגרתית, להקפיד על הוראות החוק?

"אני מסכים, אבל אני לא מאמין שהבנק אמר להם לדבר על אשראי והכתיב להם את הנוסח. זה רק מקרה אחד, הבנקים מצפצפים על ההוראות בכל כך הרבה מקרים הרבה יותר מהותיים, זה נראה לי לעסוק בזוטות. הקשיים שהם מערימים על התחרות ועל האפשרות לגופים חוץ בנקאיים לתת הלוואות והדורסנות שלהם במעבר לקוחות מבנק לבנק או מתן גילוי נאות לעובדה שאפשר לשלם פחות, זה נראה לי יותר מהותי. אלה דברים שבאופן רוחבי פוגעים בציבור הרחב".

טל-שדה: הרשות המחוקקת הבינה שיש סכנה גדולה בצריכת אשראי בלתי מבוקרת, והטילה מגבלה על אופן הפרסום. אבל נראה שהפיקוח על הבנקים לא פועל כדי לאכוף

דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, מחרה מחזיק אחר להמן. "כל ההוראה היא מטומטמת מהתחלה", הוא אומר בתשובה לפניית "העין השביעית". "אדם שלוקח הלוואה לא יודע שאם הוא לא יחזיר אותה הוא צפוי לסנקציות? בתור מי שחוקר הרבה שנים את הלך הנפש של הצרכן הבנקאי, אף צרכן בנקאי במדינת ישראל, גם מישהו עם אפס שנות לימוד, לא חושב לרגע שבנק יעבור לסדר היום על אי החזרת הלוואה. להיפך, כל האנשים האלה, דווקא צרכנים מהעשירונים היותר נמוכים, יודעים שבנקים מפעילים הליכי הוצאה לפועל בלי חשבון על חייבים, מעקלים להם את החשבון ואת הנכסים וכו'. הטענה הרווחת בציבור היא שמחמירים מאוד עם אותם הדיוטות וכאלה שלא מבינים ודווקא עם אלה שנפתחה לגביהם לאחרונה ועדת חקירה לא מחמירים איתה. אז בעולם כזה באמת יש נפקא מינה להוראה הזו? החלטה של המפקח לא נראית לי משהו מוזר לאור העובדה שהחקיקה עצמה היא חקיקה שתבונתה מוטלת בספק".

עורכת-הדין טל-שדה, לעומתם, חוששת מהמסר שמעביר הפיקוח על הבנקים בהחלטתו זו. "אנחנו, הציבור, חשופים כל הזמן לפרסומות של בנקים ותאגידים פיננסיים שדוחפים לנו עוד ועוד הלוואות", היא אומרת ל"העין השביעית". "הרשות המחוקקת הבינה שיש סכנה גדולה בצריכת אשראי בלתי מבוקרת, והטילה מגבלה על אופן הפרסום. אבל נראה שהפיקוח על הבנקים - שהוא הרגולטור שאמור להגן על הציבור מפני כוחם העודף של הבנקים - לא פועל כדי לאכוף את המגבלה שנועדה להגן על הציבור".

לדברי עו"ד טל-שדה, ישנן השלכות להחלטת הפיקוח על הבנקים דווקא מפני שבמקרה הזה לא מדובר בפרסומת גלויה ורשמית, אלא בדיון בין השדרנים. "המסר הבעייתי שמשתמע", היא אומרת, "הוא שהבנקים חופשיים להמשיך ולהפר את הוראות החוק, כל עוד הם עושים זאת בדרכים מתוחכמות כגון בפרסום סמוי".

בבנק דיסקונט מסרו : "בוחרים לא להגיב".