יגאל סרנה ישלם 25 אלף שקל בעקבות תביעת דיבה שהגיש נגדו אהרן חי (אשי) הורוביץ, איש היישוב היהודי בחברון. כמו בתביעה המתוקשרת שהגישו נגד סרנה בני הזוג שרה ובנימין נתניהו, גם הליך משפטי זה נפתח בעקבות דברים שפרסם עיתונאי "ידיעות אחרונות" לשעבר בעמוד הפייסבוק שלו.

התביעה של הורוביץ הוגשה לבית-משפט השלום בירושלים לפני כשנתיים, בעקבות שני פוסטים שפרסם סרנה ב-1 בנובמבר 2015. בתצלום שפרסם סרנה בפייסבוק נראה גבר חובש כיפה ובידו רובה כשהוא חולף על פני גופה של מחבל פלסטיני ומניף לכיוונה טלפון סלולרי. "מישהו יודע מי החלאה החייכנית מימין, מין קוזאק פוגרומצ'יק יהודי שמתעד בחיוך זחוח גופת אדם שזה עתה נורה?", כתב סרנה בפוסט הראשון מבין השניים, שזכה עד כה ל-412 שיתופים.

בפוסט השני, שזכה עד היום ל-142 שיתופים, עדכן סרנה את עוקביו כי על-פי "מקורות בשטח", "צלם הגופה הזורח אירוטית" הוא אשי הורוביץ, התובע. בתגובה שפרסם לאחר מכן הגדיר סרנה את הורוביץ כ"חלאה. בין נאצי לקוזאק".

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד איתמר בן-גביר, טען הורוביץ כי פרסומיו של סרנה גרמו ללקוחות פוטנציאליים להימנע מלשכור את שירותיו כמפיק אירועים – וגם הובילו לפגיעה במעמדו בקרב תורמים של היישוב היהודי בחברון. כמו כן טען כי התצלום הפך ויראלי, ומנה שלל כינויים מכפישים שפרסמו עליו גולשים: "יודונאצי", "טינופת אנושית עם כיפה", "ימנונונאצי נאלח", "נבל בן נבל", "חזיר אומות העולם" ועוד. על רקע זה ביקש מבית-המשפט לפסוק לטובתו פיצויים בסך 100 אלף שקל.

התובע, אשי הורוביץ (צילום: מרים אלסטר)

התובע, אשי הורוביץ (צילום: מרים אלסטר)

לטענת הורוביץ, הוא כלל לא צילם את גופת המחבל – אלא רק חלף על פניה בעודו מעיין בעדכונים במכשיר הסלולרי שלו. לטענתו, למרות הרושם שעולה מהתצלום שפרסם סרנה – הוא גם לא חייך. "ה'חיוך' אותו הנתבע מציין בפרסומו אינו חיוך כלל וכלל!", טען בכתב התביעה. לדברי הורוביץ, מדובר ב"הבעה אינסטינקטיבית (לשון בחוץ) שיש לתובע בעת שהוא מעיין בטלפון הנייד, והיא ידועה בקרב הסובבים אותו". כמו כן טען הורוביץ כי הוא נכח במקום מתוקף היותו חבר בכיתת הכוננות של היישוב היהודי בעיר הפלסטינית – וגם "מתוקף פעילותו שבתחום הדוברות והתקשורת של היישוב".

יגאל סרנה, שיוצג על-ידי עו"ד אביגדור פלדמן, טען מנגד כי הכינויים שהצמיד להורוביץ הובנו שלא כהלכה: הוא לא התכוון לטעון שהתובע הוא "קוזאק", "נאצי" ו"פוגרומצ'יק", אלא השתמש בכינויים הללו כ"אלגוריה" שהיא "תולדה טבעית מהסיטואציה והתמונה הקשה שעלתה מהאירוע", ונועדה לגנות את מעשיו של האיש.

בכתב ההגנה טען סרנה כי בניגוד לטענת התובע – הוא דווקא כן צילם את הגופה, ואף "נהנה מכל רגע". לראיה צירף סרטון וידיאו של סוכנות הידיעות AFP שבו נראה הורוביץ מצלם את הגופה מזוויות שונות. לטענת העיתונאי, "דברי הביקורת והתיעוב" שפרסם "הינם הוגנים וראויים, ולמרבה הצער מתאימים לאירוע. אף תגובות הגולשים לפוסט המדובר, על אף שלא נכתבו על-ידי הנתבע, מקובלות עליו ומבטאות שאט נפש כללי כלפי התובע ומעשהו".

השופט שדן בתיק, גד ארנברג, לא קיבל את הטענה הזאת. בפסק דין שנתן היום (30.7) הפריד השופט בין שני סוגים של התבטאויות שהופיעו בפוסטים של סרנה: התבטאויות עובדתיות (הימצאותו של התובע בזירה, הבעת פניו ומעשיו), והתבטאויות שהן בגדר "קללות וגידופים".

השופט: "השמטת הפרט שמדובר בגופה של מי שניסה זה עתה לרצוח יהודים בשל יהדותם והשוואה בין הנתבע לבין הנאצים ומעשיהם, בנסיבות אלה, מהווים למעשה השמטה של מלוא העובדות המאפשרות לקורא הסביר להבחין בין מעשיהם של הנאצים למעשהו של התובע"

מבחינה עובדתית, כתב השופט בפסק הדין, הסרטון שהגיש סרנה "מעלה קושי רב" לקבל את הטענה שהורוביץ רק עיין במכשירו, ולא צילם את הגופה. הקביעה שהורוביץ חייך, הוסיף השופט, "סבירה בנסיבות העניין". כמו כן קיבל את טענתו של סרנה כי הורוביץ הוא דמות ציבורית. ואולם, השופט קיבל את טענתו של הורוביץ בנוגע לקללות ולגידופים שהטיח בו סרנה – וקבע כי מדובר בלשון הרע. לדבריו, לא ניתן להתייחס לביטויים הללו כאל הבעת דעה גרידא, וזאת משום שסרנה לא הציג בפני עוקביו את התמונה המלאה בנוגע לתצלום שפרסם.

"על אף ההפרדה בין העובדות לבין עמדת הנתבע", נכתב בפסק הדין, "השמטת הפרט שמדובר בגופה של מי שניסה זה עתה לרצוח יהודים בשל יהדותם והשוואה בין הנתבע לבין הנאצים ומעשיהם, בנסיבות אלה, מהווים למעשה השמטה של מלוא העובדות המאפשרות לקורא הסביר להבחין בין מעשיהם של הנאצים למעשהו של התובע. השמטת עובדות שנועדו לחזק את המסקנה שאליה ביקש הנתבע להגיע אינה מלמדת על תום לב ועל מתן בסיס לקהל הקורא להגיע למסקנות אחרות".

השופט הוסיף כי סרנה הביע את דעתו "בחריפות ותוך כוונה לפגוע במידה גדולה משהיתה סבירה", ובלי להציג את "מלוא העובדות הרלבנטיות לענייננו בפני הקורא". לפיכך, כתב, "אדם סביר לא יכול היה לבחון באופן עצמאי האם העובדות המלאות של האירוע מביאות למסקנות שאליהן הגיע הנתבע על אודות התובע, אם לא".

חרף הקביעות הללו, השופט ארנברג פסק להורוביץ פיצויים בסך חמישית מהסכום שביקש: 20 אלף שקל. לסכום זה הוסיף הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 5,000 שקל. בפסקת הסיכום של פסק הדין ציין השופט כי הפרסום העיקרי שבגינו נפסקו הפיצויים אינו הפוסטים או התצלומים שפרסם סרנה – אלא התגובה הקצרה שבה קבע כי התובע הוא "חלאה. בין נאצי לקוזאק".

8207-04-16

* * *

לעיון בפסק הדין

להורדת הקובץ (PDF, 615KB)