פקודת העיתונות המנדטורית, החקיקה העתיקה והדרקונית שאיפשרה למשרד הפנים לסגור עיתונים, בוטלה הערב (29.5) פה אחד בהצבעה שהתקיימה בכנסת. 34 חברי-כנסת הצביעו בקריאה שנייה ושלישית בעד הצעת חוק שתכליתה ביטול הפקודה, ואף לא חבר-כנסת אחד הצביע נגד. הצעת החוק לביטול פקודת העיתונות הוגשה על-ידי הממשלה, לאחר שמוזגה עם הצעת חוק פרטית שיזם ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת.

הנוסח המקורי של פקודת העיתונות פורסם בשנת 1933 על-ידי השלטונות הבריטיים ששלטו בארץ עד הקמת מדינת ישראל, אך ממשלות ישראל עשו בה שימוש עד העת האחרונה – בדיקה של "הארץ" שתוצאותיה פורסמו בשנה שעברה העלתה כי בעשור האחרון מנע משרד הפנים את הוצאתם של למעלה משישים עיתונים, בין היתר משום שעמדו בראשם עורכים ללא השכלה מספקת (תעודת בגרות) או בעלי רישום פלילי.

ב-2015, בעקבות עתירות שהגישו האגודה לזכויות האזרח ומרכז אעלאם, הורה בג"ץ לממשלה לשקול את ביטול הסעיפים המחייבים בעלי עיתונים לקבל מהמדינה רישיון להוצאתם. בתחילת 2016 הודיע שר הפנים, אריה דרעי, כי יפעל לביטול הפקודה – וזמן לא רב לאחר מכן בוטלה תקנת חירום בריטית משנת 1945 שאיפשרה לפקידי ממשל לסגור עיתונים ללא נימוק.

"אין דמוקרטיה בעולם, זולת ישראל, שבה הופעת עיתון תלויה ברישיון שמעניק פקיד ממשלתי", כתב פרופ' משה נגבי במאמר שפורסם באתר "העין השביעית" בשנה שעברה, לאחר ביטולה של תקנת החירום. נגבי ציין כי בבריטניה, שחוקקה את התקנה (ואת פקודת העיתונות), בוטל הצורך ברישיון להוצאת עיתון כבר במאה ה-18.

ביטולה של פקודת העיתונות כעת סוגר את הגולל על יכולתם של פקידי המשרד לסגור עיתונים ולהשפיע על זהות עורכיהם, אך מדינת ישראל עדיין רשאית לסגור עיתונים ללא הליך משפטי. כפי שציין נגבי במאמרו, תקנות ההגנה לשעת חירום עדיין כוללות את סעיף 100, המאפשר לצנזורה הצבאית למנוע הדפסה של עיתון בגין הוצאה לאור של "פרסום בלתי מותר".

ח"כ חנין, שבשנים האחרונות הגיש כמה הצעות חוק פרטיות לביטול פקודת העיתונות, בירך הערב על תוצאות ההצבעה. "פקודת העיתונות היא מערכת אנטי-דמוקרטית וחסרת כל היגיון שנותרה כאן מתקופת המנדט הבריטי. עצם הקיום של הפקודה הזו הוא התנקשות מבנית בחופש העיתונות", מסר חנין בהודעה כתובה שהופצה לתקשורת.

"דווקא בימים שבהם יש מתקפה על התקשורת ונסיונות לפגוע בה, כל-כך חשוב שהכנסת מעבירה את ההחלטה ההיסטורית הזאת. זהו מסר שקובע שאנחנו רוצים ושואפים לחיות במדינה שבה יש עיתונות חופשית ותקשורת חופשית", הוסיף חנין, שהגיש את ההצעה הפרטית יחד עם ארבעת עמיתיו לסיעת חד"ש: חברי-הכנסת איימן עודה, עאידה תומא-סלימאן, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו-מערוף.