הכנסת הגבילה באופן ניכר את יכולתו של השלטון בישראל לסגור כלי תקשורת – כך עולה מנוסח "חוק המאבק בטרור" שאושר הערב (ד') בכנסת בקריאה שלישית. החוק החדש אמנם כולל סעיף מעורר מחלוקת המטיל עונש מאסר על "גילוי הזדהות עם ארגון טרור", ובכך מצמצם את חופש הביטוי בישראל – אך הוא גם כולל ביטול של סעיף בחוק קיים המאפשר לפקיד במשרד הפנים לסגור עיתון באופן שרירותי וללא הנמקה.
עם הקמתה בשנת 1948 אימצה מדינת ישראל שורה של חוקים שנכנסו לתוקף בשנות השלטון הבריטי בארץ ישראל. עד היום, כמעט שבעה עשורים לאחר מכן, נותרו בתוקף חוקים רבים שמקורם בשלטון המנדט. שניים מהחוקים הללו – "פקודת העיתונות" ותקנות ההגנה לשעת חירום משנת 1945 – קובעים כי אדם הרוצה להוציא לאור עיתון במדינת ישראל נדרש לקבל מראש רישיון מיוחד ממשרד הפנים; אם יבוטל הרישיון – תישלל זכותו של אותו אדם להוציא לאור את העיתון. על-פי תקנה 94 בתקנות ההגנה לשעת חירום, פקיד מחוזי במשרד הפנים רשאי לשלול את רישיון הוצאת העיתון "ככל אשר יישר בעיניו ומבלי לתת כל טעם לדבר".
על-פי בדיקה שתוצאותיה פורסמו השנה בעיתון "הארץ", בעשור האחרון מנע משרד הפנים את פרסומם של 62 עיתונים לפחות. בחודש ינואר השנה, בעקבות עתירה של התנועה לזכויות האזרח ומרכז אעלאם, הורה בג"ץ למשרד הפנים ולכנסת לנמק מדוע לא יבוטלו תקנה 94 בתקנות ההגנה לשעת חירום ושורה של סעיפים בפקודת העיתונות. כעת, כחצי שנה לאחר מכן, ביטלה הכנסת את תקנה 94 – ובכך צמצמה את יכולתו של משרד הפנים לאסור על הוצאה של עיתון.
"חוק המאבק בטרור", שעבר ברוב של 57 תומכים לעומת 16 מתנגדים, מבטל גם שתי תקנות אחרות שנועדו להגביל את החופש העיתונאי: תקנה 95, שהטילה מגבלות על האופן שבו ניתן לדווח על "הודעה רשמית שהוציא לידיעת הרבים פקיד המודיעין"; ותקנה 96, האוסרת על פרסום של "הודעה, אילוסטרציה, כרזה, מודעה, כרוז, חוברת או תעודה אחרת בדומה לאלה [...] המכילים חומר שיש לו משמעות מדינית, אלא אם הושגה תחילה תעודת היתר חתומה בידי הממונה על המחוז של המחוז שבו מתכוונים לבצע אותם הדפסה או פרסום".
פקודת העיתונות המנדטורית, שנותרה על כנה, עדיין מאפשרת למשרד הפנים לאסור על אזרח ישראלי להוציא עיתון, או לשלול רישיון קיים. ואולם, סעיפיה של פקודת העיתונות גורפים פחות מהתקנה שבוטלה – ודורשים מהפקיד האחראי על מתן רשיונות ושלילתם לנמק את החלטותיו.
עם זאת, בעקבות הוראת בג"ץ מינואר כבר הודיע שר הפנים אריה דרעי כי בכוונתו לפעול לביטול פקודת העיתונות. "המדינה לא צריכה להתערב במתן רשיונות לעיתונים. ביטול הליכי הרישוי יאפשר ליותר עיתונים להיפתח, יוסיף להליך הדמוקרטי והפלורליסטי ויביא למיגורו של הליך מיושן ואנכרוניסטי אשר אבד עליו הכלח", הצהיר השר דרעי בחודש מרץ השנה. "פקודת העיתונות היא נצר לשלטון המנדט, ועלינו, כמדינה דמוקרטית המקדשת את חופש הביטוי, לבטלה בהקדם".
ביטול הסמכות הדרקונית לסגירת עיתון נושאת בחובה בשורה בעיקר לכלי תקשורת קטנים או חלשים, כמו כלי תקשורת בשפה הערבית או מקומונים, שנגדם הופעלה הסמכות בעבר.
* * *
לעיון ב"חוק המאבק בטרור" כפי שעלה להצבעה
