תוכנית הבוקר של קשת, בהגשת יואב לימור וגלית גוטמן, התכבדה לאחרונה במרואיין מיוחד, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. לרגל יום הולדתו עלה ראש הממשלה לשידור וניהל שיחה קלה עם גוטמן ולימור. "אני הרגשתי צורך להתקלח", אומר העיתונאי דן שילון כשהוא נשאל בתוכנית "קול העין" מה חשב על אותו ראיון עם נתניהו. להלן גרסה ערוכה של הראיון שערכו עמו עו"ד אלעד מן ונמרוד הלברטל.

"אין לי בעיה אם ראש הממשלה נעתר להתראיין ביום ההולדת שלו בתוכנית הבוקר ראיון טלפוני. אין לי בעיה עם זה. אבל יש בעיה עם הראיון עצמו", מסביר שילון את עמדתו. "אפשר לראיין אותו על העניינים שעומדים על הפרק, כמו השידור הציבורי ונושאים אחרים שכל-כך מעסיקים אותו, ולקראת הסיום לומר 'היום יום הולדת לראש הממשלה. איך אתה מבלה, מה אתה עושה ביום ההולדת?'. זה פחות או יותר מה שצריך היה לעשות".

ומה היה בפועל?

"היה שם מופע ליקוק לראש הממשלה. כשהייתי מנהל החדשות בערוץ הראשון, זה היה בעיניי 'אביב חופש המידע והדעה' בערוץ ממלכתי-ציבורי-ממשלתי. ארנון צוקרמן היה מנהל הטלוויזיה, מוטי קירשנבאום מנהל התוכניות ואני הייתי מנהל החדשות, ופעלנו בחופשיות, עשינו את העבודה שלנו. לא להיות 'מאוזן', לא להיות 'אובייקטיבי', אלא לחשוף פינות חשוכות במעשי השלטון.

"כשאני קורא היום שראש הממשלה או לשכתו מכינים רשימות של אנשים כאלה או אחרים שיעבדו בשירות הציבורי או לא יעבדו בשירות הציבורי בגלל דעותיהם או בזכות דעותיהם – אני חושב שזה דבר פסול"

"הסגן שלי באותה תקופה היה חיים יבין, מגיש 'מבט'. הכתב המדיני היה יעקב אחימאיר. אני לא ידעתי מהי השקפת עולמם לא של יבין ולא של אחימאיר, למרות שהשם שלו מסגיר השקפת עולם. מעולם לא שוחחתי עמם על השקפת עולמם. כל מה שרציתי זה שיביאו את האינפורמציה הכי נקייה שהם יכולים להביא, ואת זה הם עשו.

"כשאני קורא היום שראש הממשלה או לשכתו מכינים רשימות של אנשים כאלה או אחרים שיעבדו בשירות הציבורי או לא יעבדו בשירות הציבורי בגלל דעותיהם או בזכות דעותיהם – אני חושב שזה דבר פסול".

אתה בזמנו הנחית את תוכנית "המעגל". גם שם היו קטעים יותר קלילים מדי פעם. זה חלק מתמהיל.

"זה נכון. כשזה חלק מתמהיל ואתה באותה הזדמנות מראיין גם אנשים באופן רציני, באותו מעגל, אז אתה עושה את העבודה באופן מאוזן מבחינה מקצועית. בראיון הזה היה רק פרגון לראש הממשלה, וזה דבר לא נכון.

דן שילון (צילום: יוסי זליגר)

"אני יכול לתת דוגמה מהתקופה שהנחיתי את תוכנית הבוקר של קשת עם טלי מורנו. אני לא הכרתי אותה לפני שהתחלנו להגיש, ואמרתי למפיקים 'תשמעו, אני לא מכיר את טלי. אני רוצה להיפגש איתה לפני התוכנית הראשונה". נפגשתי איתה ושאלתי אותה, 'טלי, איך את מגדירה את המקצוע שלך?'. היא יכולה היתה לענות לי מנחת טלוויזיה, מגישה, כוכבת. היא ענתה לי 'אני עיתונאית', וזה מאוד מצא חן בעיני.

"ואכן התחלנו להנחות את התוכנית, ואני וגם טלי ריאיינו כבר בתוכניות הראשונות באופן די חד בעניינים אקטואליים ופוליטיים, וגם הבענו את דעתנו על עניינים כאלה ואחרים. אחרי כמה תוכניות זומנו אל אבי ניר, מנכ"ל קשת, לשיחת דיון על התוכנית. הוא לא אמר מלה על הדבר הזה, אבל אני העליתי את הנושא, ואמרתי: 'אני רוצה לדעת, אבי, שאתה נותן לנו גיבוי מלא להשמיע את דעותינו בתכנית'. הוא אמר: 'יש לכם'. ואכן, במשך שנתיים לא שמענו את קולו בהערה או בנזיפה".

אילו תמריצים אתה חושב שיש לקשת ולאבי ניר להחליט על קיומו של ראיון כזה?

"היום, למרבה הצער, לא רק הערוץ הראשון סמוך על שולחנו של ראש הממשלה, אלא גם שני הזכיינים המסחריים. הם תלויים בו בהחלטה אם יהיה פיצול או מיזוג, הם תלויים בו לחלוטין, והוא מנצל את זה. אגב תשים לב – בהרכבת הממשלה הנוכחית לא תיק הביטחון, לא תיק החוץ ולא תיק החינוך היו יקרים ללבו של ראש הממשלה. תיק אחד הוא החזיק צמוד אליו, וזה נכון עד לרגע זה – זה תיק התקשורת. מעולם לא היה מצב כזה. הוא מחזיק אותו קרוב לחזה ומשתדל להביא את התקשורת להיות כנועה ולעשות את דברו".

דן שילון (במרכז) באולפן הערוץ הראשון עם שמעון פרס ויצחק שמיר, 1986 (צילום: משה שי)

יכול להיות שכבר אי-אפשר לברך במזל טוב את ראש הממשלה בלי שתהיה בגידה באתוס העיתונאי?

"לא. אפשר לעשות ראיון ולקראת הסיום להגיד 'היום יש לראש הממשלה יום הולדת. מזל טוב לך אדוני ראש הממשלה. איך אתה מבלה היום?'. אבל מעבר לזה יש הכרח, ויש חובה, לעשות את העבודה ולשאול גם את השאלות הפחות נעימות".

בוא נסתכל על התמונה הרחבה יותר: הראיון הזה הוא סימפטום למשהו, או שהוא קוריוז חסר חשיבות?

"אני חושש שיש כאן דבר סימפטומטי. נתניהו טוען שהתקשורת נגדו, ואני יכול להעיד ממרום נסיוני שמעולם לא היה ראש ממשלה כל-כך מפורגן בכל-כך הרבה מקומות בתקשורת. יש לו עיתון משלו, יש לו ערוצי טלוויזיה ורדיו שהם ברובם, בחלקם הגדול, סרים למרותו. יש גם עיתונאים שעושים את העבודה יוצא מן הכלל. אנשים כמו רביב דרוקר, ברוך קרא, בן כספית, אמנון אברמוביץ', עמית סגל. הם עושים עבודה נהדרת. אבל הם מיעוט למרבה הצער".

דן, יש לך זכרונות מהקדנציה הראשונה של נתניהו בתור ראש ממשלה. אפשר למתוח קווים מקבילים בין ההתנהלות של נתניהו אז וההתנהלות שלו היום?

"אני יכול לומר שבתקופה שלו כראש ממשלה בקדנציה הראשונה יצא לי להיפגש איתו פעם-פעמיים ולדבר איתו על התקשורת. והוא התחייב לאורך כל דרכו שיעשה הכל כדי שתהיה תקשורת חופשית, נשכנית, בדיוק כמו שצריכה להיות. אבל הוא עשה בדיוק את ההפך".

בהכנת הכתבה סייע איתמר מרגלית

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.