בשבוע שעבר, שבו צוין יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שובצו מעט מאוד מרואיינים ערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה בחמשת ערוצי התקשורת המרכזיים בישראל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך של אתר "העין השביעית" בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את מספר ושיעור המרואיינים הערבים בכלי התקשורת המרכזיים בישראל וב-19 התוכניות המובילות.

בגלי-צה"ל, לדוגמה, שולבו רק חמישה מרואיינים ערבים בכל תוכניות החדשות והאקטואליה ששודרו בשבוע שעבר, 5 מתוך 698 מרואיינים בסך הכל, או 0.7% בלבד (מספר כלל המרואיינים מתבסס על בדיקה חד-פעמית שנעשתה בחודש ינואר). גם יתר ערוצי התקשורת המרכזיים הציגו בשבוע שעבר נתונים נמוכים במיוחד. רק 7 מתוך 610 מרואיינים בתוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ 2 היו ערבים (1.1%), רק 15 מ-747 ברשת ב' (2.0%), רק 9 מ-400 בערוץ 1 (2.3%) ורק 17 מ-720 בערוץ 10 (2.4%).

מספר ושיעור המרואיינים הערבים בכלי התקשורת המרכזיים, 1.5–7.5. מספר כלל המרואיינים מתבסס על בדיקה חד-פעמית שנעשתה בחודש ינואר

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו השבוע לקראת יום העצמאות, האוכלוסייה הערבית בישראל מונה כ-1.711 מיליון תושבים, שהם 20.8% מכלל תושבי המדינה. על פניו, אפשר היה לצפות מכלי תקשורת מהזרם המרכזי לשבץ בשידוריו שיעור דומה או לפחות קרוב של מרואיינים ערביים. אולם לחברה הערבית בישראל מאפיינים ייחודיים. ההפרדה מהחברה היהודית, בפן הפיזי, הלשוני והתודעתי, מורידה את שיעור המרואיינים הערבים בכלי התקשורת המרכזיים הרחק מתחת ל-20%.

בנוסף, נתוני רייטינג מעידים כי קיים חוסר רצון של מרבית הקהל הפוטנציאלי (יהודים) לקבל מידע על הנעשה בחברה הערבית. כלי התקשורת, בעיקר המסחריים, מתחשבים גם בשיקול הזה. על כל זאת יש להוסיף את העובדה, כאמור, שבשבוע שעבר תוכניות רבות הוקדשו לנושא השואה.

ועדיין, למרות ההפרדה וחרף הרצון לקלוע לטעם הרוב, שיעור שבועי ממוצע של 1.7% מרואיינים ערבים אינו יכול להתקבל על הדעת, בוודאי שלא שיעור של 0.7% כפי שהוצג בגלי-צה"ל. לשיעור שילוב כל-כך נמוך של מרואיינים ערבים משמעות מעבר לסך הנסיבות המחוללות אותו (בעיות זמינות, קושי בהתבטאות בעברית, חוסר היכרות אישית, עוינות או אפילו גזענות). שיעור שילוב כל-כך נמוך מגביה את החומות בין יהודים לערבים ומגדיל את ההפרדה בין שתי הקבוצות. כל כתב וכל עורך, כל מפיק ותחקירן, כל מי שיש לו איזושהי השפעה על זהות המרואיינים בערוצי התקשורת ורוצה לראות שילוב גדול יותר בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל, חייב לפעול לשינוי המצב.

אגב, גם הרצון להקדיש תוכניות לשואה אינו מצדיק התעלמות מוחלטת מ-20% מאוכלוסיית המדינה. כמה תוכניות בשבוע שעבר שיבצו ראיונות עם מרואיינים ערבים דווקא כשעסקו בנושא השואה.

התוכנית "מרחהבית" ברשת ב' שידרה ראיון עם עותמאן חטיב, מנהל בית-ספר מקלנסואה, על העיסוק בשואה במגזר הערבי. "סדר יום", המשודרת אף היא ברשת ב', שידרה ראיון עם שארף חסן, מנהל מחלקת חינוך באגודה לזכויות האזרח ומורה לאזרחות, על הוראת השואה לתלמידים ערבים. חאלד מחמיד, מייסד המכון הערבי לחקר השואה בנצרת, התראיין ל"המוסף" בערוץ 1, ואילו יסמין בכאריה, תושבת רמלה, שוחחה ב"עושים סדר חדש" של הטלוויזיה החינוכית על יחס המיעוט הערבי לשואה וההצטרפות למסעות למחנות השמדה.

עיניכם הרואות, כל התוכניות שמוזכרות לעיל, שהעזו לדבר עם ערבי או ערבייה על הנושא הטעון של שואת היהודים, שודרו בשידור הציבורי. דומה כי אין זה מקרה.

מספר ושיעור המרואיינים הערבים בכלי התקשורת המרכזיים, 3.1‒7.5. מספר כלל המרואיינים מתבסס על בדיקה חד-פעמית שנעשתה בחודש ינואר

מבט אל טבלת כלי התקשורת המשוקללת מאז תחילת הבדיקה מעלה כי השידור הציבורי עדיין תופס את שני המקומות הראשונים. מנגד, הנתון הנמוך של גלי-צה"ל מהשבוע שעבר מחזיר את התחנה אל המקום האחרון, שאותו היא חולקת עם ערוץ 2.

טבלת התוכניות השבועית, שבמסגרתה אנו בודקים את מספר ושיעור המרואיינים ב-19 תוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, מעלה גם כן תמונה עגומה. רק תוכנית אחת השיגה בשבוע שעבר שיעור מרואיינים ערבים גבוה מ-10% ("לונדון את קירשנבאום" של ערוץ 10), וזאת לעומת חמש תוכניות בשבוע שלפני כן.

נתון נוסף העולה מטבלת התוכניות השבועית, ולא בפעם הראשונה, הוא המיקום הגבוה יחסית של תוכניות הרדיו. "מה בוער", המשודרת בגלי-צה"ל, ותוכניות רשת ב' "הכל דיבורים" ו"סדר יום", תופסות את המקומות 2–4. ייתכן שהקלות הטכנית שמציע הרדיו תורמת לנתון הגבוה יחסית של תוכניות אלו. שהרי ברדיו, בניגוד לטלוויזיה, די בשיחת טלפון ואין צורך להגיע לאולפן, המרוחק בדרך כלל ממרכזי האוכלוסייה הערבית בישראל. מנגד, לאור העובדה שהתוכנית התופסת את המקום הראשון בטבלה באופן כמעט קבוע היא תוכנית טלוויזיה, ברור שמי שמעוניין בכך יכול להתגבר גם על המכשול הטכני.

מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, 1.5–7.5. מספר כלל המרואיינים מתבסס על בדיקה חד-פעמית שנעשתה בחודש ינואר

נתונים נוספים בטבלת התוכניות שכדאי לשים לב אליהם: לשתי התוכניות שבמקומות הראשונים בטבלה, "לונדון את קירשנבאום" (עורך: דרור זרסקי) ו"מה בוער" (עורכת: נורית קנטי), כמעט ולא היו שבועות מאז תחילת השנה שבהם לא רואיין אפילו ערבי אחד. זאת ועוד, מאז חודש מרץ, אז הושק פומבית מדד הייצוג ב"העין השביעית", לא נרשם אפילו שבוע אחד נטול מרואיינים ערבים, והמגמה הכללית היא של עלייה ניכרת לעומת השבועות הראשונים של השנה.

שיעור המרואיינים הערבים ב"לונדון את קירשנבאום" ו"מה בוער", לפי שבועות, ינואר–מאי 2016

עוד בשבוע שעבר, ארבע תוכניות טלוויזיה שבו לשדר לאחר חופשה של שבועיים בשל חג הפסח: שלושת יומני החדשות של סוף השבוע בטלוויזיה ("יומן", "אולפן שישי" ו"שישי") והתוכנית הפוליטית של ערוץ 2 המשודרת בשבת אחר-הצהריים ("פגוש את העיתונות"). מבין ארבע התוכניות הללו רק אחת, "יומן", שבה עם מרואיין ערבי. כל היתר חזרו עם מהדורות על טהרת היהודים בלבד.

התוכנית "המוסף" (עורך: ישי צ'רניאק), המשודרת מדי ערב בערוץ 1, משבצת לפחות מרואיין ערבי אחד כבר שבוע שלישי ברציפות. זהו הרצף הארוך ביותר של שבועות עם מרואיינים ערבים מאז החלה הבדיקה בתחילת השנה, ושינוי במגמה שאיפיינה את התוכנית במשך החודשים ינואר, פברואר ומרץ.

שיעור המרואיינים הערבים ב"המוסף", לפי שבועות, ינואר–מאי 2016

בטבלת התוכניות המשוקללת שומרת "לונדון את קירשנבאום" על המקום הראשון, ואף מגדילה את הפער מ"יומן", שכאמור לא כללה בשבוע האחרון ולו מרואיין ערבי אחד. "מה בוער" עולה למקום הרביעי, על חשבון "אולפן שישי".

בתחתית הטבלה נחלצת מהמקום האחרון "החדשות הלילה", שמשודרת מדי לילה בערוץ 2 בסביבות השעה חצות, וזאת בזכות מרואיין ערבי אחד ששולב במהדורותיה בשבוע שעבר. כעת תופסת את המקום האחרון "המטה המרכזי" לבדה, שלא שודרה זה שלושה שבועות.

מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, 3.1‒7.5. מספר כלל המרואיינים מתבסס על בדיקה חד-פעמית שנעשתה בחודש ינואר

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון ויחד עם יפעת מחקרי מדיה