זו כבר כנראה אקסיומה: ככל שגופים צוברים עוצמה, מתגלה פער בין מעשיהם לבין המטרות המוצהרות שעל בסיסן הוקמו. המקרה של ענקית החיפוש המקוון "גוגל", שסיסמתה המוצהרת היא "Do No Evil", נראה סולידי: החברה בסך־הכל עוסקת במיון ואחסון מידע. אלא שאחת המגמות הנמרצות שקידמה "גוגל" ככל שצברה כוח ואהדה היא הפרה הדרגתית ומודעת של זכויות יוצרים למיניהן: זה התחיל עם הפרויקט המגלומני "גוגל פרינט", ששם לו למטרה לסרוק את כל הספרים בעולם (החברה קראה לכל מי שחש שזכויות היוצרים שלו מופרות לבקש – רטרואקטיבית – לא להיכלל בפרויקט), והמשיך עם שירות "גוגל ניוז", המרכז כותרות, תמונות ותקצירים מאתרי חדשות בכל העולם. השירותים שמציעה "גוגל" לאחסנה ושיתוף של סרטונים ("גוגל וידיאו", וכעת גם "יו טיוב" הפופולרי) ומידע ("גוגל בייס") גם הם אינם כוללים מסנן עריכה כלשהו, ומאפשרים לגולשים מכל העולם להעלות לרשת סרטים, תמונות וטקסטים מוגנים בזכויות יוצרים.
על רקע זה ועל רקע צניחת מחירי המידע (בין אם בשל ירידת מוסר התשלום של קנייני התוכן המסורתיים ובין אם בשל זמינותם הגוברת של מידע ויצרני תוכן חינמיים), קל להבין מדוע כמה מהנפגעות העיקריות של עידן האינטרנט הן סוכנויות הידיעות הוותיקות. אין פלא אם כך שהסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין "גוגל" לסוכנות הידיעות איי.פי (Associated Press) הוגדר כניצחון למדיה המסורתית, "הישנה": בהודעה לעיתונות שהוציאו איי.פי ו"גוגל" נכתב בפירוש כי ההסכם כולל סכומי כסף שיעברו מענקית החיפוש לסוכנות הידיעות. אל שולי ההודעה נדחקה העובדה שטיב שיתוף הפעולה לא נחשף, והסכומים גם הם נותרו עלומים, הודות להסכם חיסיון שנחתם בין החברות.
ההישג מתעצם כשמבחינים שמדובר במהלך המנוגד לחלוטין לחזון העסקי המקורי של "גוגל", שמתבסס על מנגנונים אוטומטיים הממיינים ומאחסנים תוכן שנוצר על־ידי אתרים וגולשים. מה בער לה פתאום, לחפשנית הכי מבוקשת ברשת, לשלם עבור מידע שרובו זמין באינטרנט בחינם? המפתח עשוי להימצא בתביעות ענק מהסוג שהגישו נגד "גוגל" (בנפרד) סוכנות הידיעות הצרפתית (AFP) והאיגוד הבלגי לעורכי עיתונים (BANE), בטענה להפרת זכויות יוצרים. בתור מפירת זכויות יוצרים סדרתית, "גוגל" השכילה למתג את עצמה כגוף דמוקרטי שמטרתו ביזור מקסימלי של מידע לטובת העצמתם האישית של כלל הגולשים, אף שבפועל מעולם לא טרחה להכחיש שהיא עוסקת בזן חמקמק ולגיטימי למחצה של פעילות עבריינית לכאורה. באופן טבעי, עם התעצמותה של החפשנית החלו להיווצר סדקים בתדמיתה, וברור לכל שהיה זה רק עניין של זמן עד שתעמוד "גוגל" כנגד סנקציות וגזרי־דין מחמירים, בדומה לחברת "מיקרוסופט".
להסכם שיתוף הפעולה בין מנוע החיפוש לאיי.פי יש משמעות הרתעתית ברורה כלפי יצרניות תוכן המאיימות בתביעה: מיסוד היחסים עם מקורות מידע מהסוג של איי.פי מאפשר ל"גוגל" להסיר ממנועי החיפוש שלה כל גוף שיטען להפרת זכויות יוצרים, ועדיין לספק לגולשים מגוון רחב של מידע. במלים אחרות, במהלך זה הצליחה "גוגל" להכשיל מראש את רוב נסיונות העתירה שעשויים ליפול עליה בתחום זכויות היוצרים, ולהרתיע כל יצרנית תוכן שחלמה לרגע לזכות בפיצויים כלשהם מענקית החיפוש. דוגמאות מקומיות כבר יש לנו: "וואלה" ו־ynet, שחזרו בהם מאיומיהם לתבוע את "גוגל"־ישראל. יכול להיות שאיי.פי שברה את השביתה עוד לפני שנערמו הצמיגים על הכביש?
גיליון 65, נובמבר 2006