המקומון האילתי "ערב ערב באילת" יפצה את מנהלת האגף לחינוך יסודי בעירייה בגין הוצאת דיבה, כך פסקה בשבוע שעבר השופטת שוש שטרית מבית משפט השלום בעיר.

בשלהי שנת 2011 פורסמה במקומון כתבה מאת מירב לוי-דיאמנט תחת הכותרת "הורים זועמים: מנהלת אגף החינוך בעירייה פעלה על מה להוציא את בנה ל'מסע ישראלי'". לפי הכתבה, המנהלת מירי קופיטו עקפה סמכות ושינתה את החלטת בית-הספר שבו לומד בנה כדי לאפשר לו לצאת לטיול שנתי בן ימים אחדים המכונה "מסע ישראלי". הכתבה פורסמה גם באתר האינטרנט של "ערב ערב", ושם הופיעה, לצד תגובות אחרות, גם תגובה מאת מנכ"ל העיתון, עו"ד רותם נועם, שכתב: "באילתיות קוראים לזה שכונה".

קופיטו טענה כי הכתבה מהווה פרסום לשון הרע, כי המידע בה אינו אמת וכי הפרסום פגע בשמה הטוב ובתדמיתה הציבורית. באמצעות עורכי הדין צבי גלמן ודפנה אזולאי-רגב הגישה קופיטו תביעה נגד העיתון, העורך ראובן זלץ, המנכ"ל נועם והכתבת לוי-דיאמנט ודרשה פיצוי בסך 200 אלף שקל.

במערכת העיתון טענו להגנתם, באמצעות עו"ד דוד זיסו, כי "ערב ערב" הוא הגורם היחיד בעיר המהווה מקור אמין למתרחש באילת, וכי במקרה זה הכתבה פירטה את השתלשלות האירועים תוך מתן במה פומבית למעורבים להביע את דעתם על האירוע החריג. לטענת העיתון ועובדיו, אין בכתבה כל לשון הרע, ופרסומה נעשה בתום לב ומתוך חובה חברתית ומוסרית של העיתון כלפי קוראיו.

כתבה במקומון "ערב ערב באילת", 1.12.2011

השופטת שטרית קיבלה את התביעה ומצאה כי הכתבה אכן עולה לכדי לשון הרע. "הכתבה בכללותה, מציגה את התובעת כבעלת נורמות פסולות", פסקה השופטת. "למעשה הדברים נכתבו באופן מפורש, כי התובעת פעלה בניגוד לכללי מנהל תקינים של עובדי ציבור וניצלה מעמדה ותפקידה להשגת רווח אישי. פועל יוצא, הוא השפלתה וביזויה בעיני הקורא, פגיעה בשמה הטוב, באמינותה, מקצועיותה, וטוהר המידות שלה כעובדת בכירה באגף החינוך של עיריית אילת". גם התגובה של המנכ"ל בדבר התנהלות של "שכונה" היא דיבתית, הוסיפה השופטת.

לפי פסק הדין של השופטת שטרית, הגנת אמת בפרסום לא יכולה לעמוד לזכות "ערב ערב באילת", שכן השופטת העדיפה את גרסת התובעת. "לא רק שהנתבעים לא הוכיחו שהתובעת ניצלה את תפקידה ומעמדה ועקפה סמכויות", נכתב בפסק הדין, "אלא שהתובעת למעלה מהנטל המוטל עליה, הוכיחה כי מה שיוחס לה בכתבה אינו אמת".

"הנתבעים לא ביצעו תחקיר מעמיק ומקיף טרם פרסום הכתבה, אלא 'קנו' את דברי המקורות ללא שטרחו לתהות על קנקנם ועל דרך התנהלותם. המדובר בעיתונאות לא אחראית"

השופטת שטרית דחתה גם טענות נוספות שהעלתה מערכת "ערב ערב באילת" ובהן טענה להגנת תום הלב. "מצאתי כי התחקיר אותו ביצעו הנתבעים טרם פורסמה הכתבה אינו מספק שכן רובו ככולו התבסס על מספר מצומצם של מקורות ורק על מי שהיה לו עניין בכתבה", נכתב בפסק הדין. "[...] הנתבעים הסתמכו בעיקר על דבריה של המנהלת ומספר מורים עלומים בביה"ס אשר מסרו, בין היתר, (כך עלה באופן ברור וחד משמעי במהלך שמיעת ההוכחות) מידע אישי ופרטי על בנה של התובעת שהיה תלמיד בבית הספר. נראה כי המידע האישי שנחשף בפני הכתבת על ידי גורמים בכירים בבית הספר, תוך פגיעה מהותית בזכותו של הקטין לפרטיות ובניגוד לחובתם להגן על פרטיות הקטין, 'הקהה' את זהירותם של הנתבעים כך שלא מצאו לנכון לתור אחר מידע אודות התנהלותו של ביה"ס, הצד השני של הסיפור".

לפי השופטת שטרית, "הנתבעים לא ביצעו תחקיר מעמיק ומקיף טרם פרסום הכתבה, אלא 'קנו' את דברי המקורות ללא שטרחו לתהות על קנקנם ועל דרך התנהלותם. המדובר בעיתונאות לא אחראית".

לאחר שקילת נסיבות המקרה הטילה השופטת שטרית על הנתבעים לפצות את קופיטו ב-50 אלף שקל כפיצוי בבגין הוצאת דיבה בלא הוכחת נזק, פיצוי בגין נזק לא ממוני בסכום של 30 אלף שקל ועוד 30 אלף שקל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי-דין, ובסך הכל 110 אלף שקל. בנוסף חייבה השופטת את מערכת "ערב ערב באילת" לפרסם את עיקרי פסק הדין בעיתון "בגודל ובמקום הזהים לפרסום הכתבה" ובמקביל לפרסם עיקרי פסק-הדין באתר האינטרנט של העיתון.

12318-02-12

להורדת הקובץ (PDF, 3.06MB)