ללא דגימות

אחת החולשות המובְנות של עיתונות הדפוס היא הצורך לחתוך: ברגע מסוים בתהליך עיבוד המידע נאלצים העמלים לחדול באחת מעבודתם ולשלוח את התוצרת לדפוס. כפועל יוצא, תוכנו של עיתון הנייר מורכב מתצלומים סטטיים של הרגע שבו הפסיקו לעבוד על כל אחת ואחת מהכתבות הנדפסות בו.

היות שהתוצרת מגיעה לבתי הקוראים כמה שעות לאחר ירידתה לדפוס, המשמעות היא שסיפורים מתפתחים – שלפעמים גם מתהפכים – זוכים לעתים קרובות בעיתוני הדפוס למסגור מטעה ולא מעודכן. כזהו מקרה החשיפה שפירסמה אתמול סוכנות הידיעות הבינלאומית AP, התופסת הבוקר את הכותרת הראשית של "ישראל היום" וכותרות בולטות בשערי "ידיעות אחרונות", "הארץ" והעיתונים החרדיים (ב"מעריב", כנראה, חמק הפרסום מתחת לרדאר).

"האבסורד: פיקוח איראני", רועמת הכותרת הראשית של "ישראל היום". "על-פי הסכם חשאי בין טהרן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – האיראנים יפקחו בעצמם על מתקן הגרעין בפרצ'ין", מפרטת כותרת המשנה. "איי.פי חשפה: זה לא סתם הסכם רע, זה הסכם הזוי", מתסיסה כותרת הגג.

"איראן מסתירה, איראן תפקח", מחדדת כותרתו של הדיווח, שעליו חתומים אלי לאון, מתי טוכפלד ודוד ברון. לטענתם, המסמך מעלה כי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) "מוותרת" על "הסמכות הפיקוחית באיראן".

"החתול (הפרסי) ישמור על השמנת (הגרעינית)", גורסת כותרתו המסורבלת של מאמר פרשנות מאת בועז ביסמוט, שנדפס בכפולת העמודים הפותחת. "לא, אין מדובר במתיחת האחד באפריל", משתעשע עורך חדשות החוץ של החינמון. "על-פי אותו היגיון 'בריא' של המעצמות, נשקלת גם האפשרות שישראל תאפשר לפעילי חמאס להפעיל את מערכת כיפת-ברזל בעימות הבא, ובמשרד הפנים שוקלים להעביר את מחלקת האשרות לאחריות המסתננים. יש להתאים את עצמנו לעולם".

ב"ידיעות אחרונות" הולכים בעקבות ביסמוט ומזכים את הידיעה בעניין בכותרת "החתול ישמור על השמנת" ("הפארסה", חוגגים עורכי עמוד השער). "'הסכם סודי' שנכלל בהסכם הגרעין שנחתם עם איראן קובע כי את הפיקוח על המתקן הצבאי בפרצ'ין לא יבצעו פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – אלא האיראנים", גורסת כותרת המשנה לידיעה מאת איתמר אייכנר ודניאל בטיני.

"איראן תבדוק בעצמה את אתר הגרעין החשוד בפרצ'ין", מדווחת כותרת הנדפסת בחלק העליון של שער "הארץ". הכתב, ברק רביד, מקפיד להבהיר שוב ושוב כי הדיווח של AP מבוסס על טיוטה של ההסכם, ולא על ההסכם עצמו – עובדה המוצנעת במעמקי הדיווחים של "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות".

רצה הגורל וזמן לא רב לאחר פרסום הידיעה הודיעה סבא"א כי הדיווח של AP אינו מדויק, וכי נציגים מטעם הסוכנות דווקא יפקחו על הבדיקות בשטח "בכל שלב ושלב". קצת לפני כן הוחלט גם ב-AP לעדכן את הדיווח, באמצעות מחיקה של כמה פסקאות שכפי הנראה כללו מידע לא מדויק (כאן ניתן לעיין באותן פסקאות). לרוע מזלם של עיתוני הנייר הישראליים (לפחות אלה שלעורכיהם חשובה אמיתות הדיווחים הנדפסים בהם), שני העדכונים החשובים הללו אירעו לאחר רדת הגליונות לדפוס.

"כמה שעות אחרי הדיווח הראשוני שעורר הדים, פורסם בסוכנות הידיעות איי.פי דיווח מתוקן שממנו הושמטו כמה מהפרטים המטרידים יותר לגבי אופן הפיקוח על האתר בפרצ'ין", מפרט רביד בידיעת עדכון שהתפרסמה היום באתר "הארץ". "כך למשל הוסרו מהכתבה המתוקנת הטענות כי מדענים איראנים הם אלה שיאספו את דגימות האוויר והקרקע מהאתר בפרצ'ין ולא פקחי האו"ם.

הכותרת הראשית של "ישראל היום", 24.7.15 (לחצו להגדלה)

"כמו כן הוסרה הטענה כי מספר דגימות הקרקע והאוויר שיבוצעו בתוך המבנים החשודים בפרצ'ין יוגבל לשבע דגימות בלבד. הסיבה לתיקון הדיווח המקורי ולהשמטת הפרטים בדיווח החדש אינה ברורה. סוכנות הידיעות איי.פי לא פירסמה כל הודעת הבהרה או הסבר על תיקון הדיווח, שאותו הציגה במקור כפרסום בלעדי של טיוטת ההסכם בין איראן לבין סבא"א".

אל מול ה"יפקחו בעצמם" של "ישראל היום" (המציב פריט מידע זה בכותרתו הראשית בפעם השנייה בתוך חודש) ומשל החתול והשמנת של ביסמוט ו"ידיעות אחרונות" ("האקדח המעשן שיפיל את הסכם הגרעין"), מומלץ לעיין בנוסח העכשווי של הידיעה שעליה התבססו הכתבים והעורכים: נכון לעכשיו, הידיעה אינה כוללת את הטענה כי האיראנים "יפקחו בעצמם" על המתקן שבמרכז המחלוקת, וכפי שציין רביד – אין בה כלל אזכור לדגימות כלשהן שיילקחו או לא יילקחו מהקרקע או מהאוויר על-ידי פקחים איראנים או אחרים.

כותרתה העכשווית של הידיעה, שעליה חתום העיתונאי ג'ורג' ג'אן, נושאת את הקביעה העמומה שלפיה "האו"ם יאפשר לאיראן לבדוק אתר שבו לכאורה פותח נשק גרעיני" – לא במקום בדיקה של פקחים חיצוניים, ובטח שלא תוך ויתור על "סמכות פיקוחית".

מה הסיכוי שמישהו ב"ידיעות אחרונות" או "ישראל היום" יעשה מה שעשה ברק רביד ויתקן את הדיווחים ההיסטריים שנחתו הבוקר על מפתני הבתים? התשובה מחר, כי ככה זה בפרינט.

מה שלא נכתב

באף אחד מהדיווחים על איראן לא מוזכרת מדיניותה הגרעינית של מדינה מזרח-תיכונית אחרת, הנוהגת לפקח בעצמה על מתקניה הצבאיים תוך הימנעות עקרונית ממתן "סמכות פיקוחית" לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

טרור

הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" מוקדשת למקבץ של כמה מעשי תקיפה פלסטיניים שאירעו אתמול, או כפי שזה מנוסח בשער – "טרור ללא הפסקה". "בתוך ארבע שעות נפצעו תינוקת, חייל ושוטר בשלושה פיגועים באזור ירושלים", נכתב בכותרת המשנה של הידיעה המרכזית הקצרה, שנושאת את הכותרת "ליל הפיגועים". "הטרור מתגבר", רושפת סטמפה צהובה. כותרת הגג מבהירה גם היא כי אין מדובר בתופעה זמנית: "שלושה פיגועים ביום אחד, שישה בתוך שבועיים".

על טור הרגשנות המצורף לדיווח החדשותי חתום חנוך דאום, שכנראה לא עודכן בנוגע לתקרית השלישית, שאירעה בשעת לילה מאוחרת. "הנחמה היחידה בשני הפיגועים שאירעו אמש – וכמוהם התרחשו לא מעט לאחרונה – היא שאלה המעדיפים להתעלם מהאלימות המופנית כלפי מתיישבים יצטרכו כעת להתמודד עם המציאות המרה ולהכיר בהעדר הביטחון האישי של כולנו, שמאלנים וימנים, מתנחלים ותושבי המרכז", הוא כותב, על אף שכל התקריות המוזכרות בסיקור העכשווי אירעו בגדה המערבית ובירושלים, בשטחים הנמצאים מעבר לקו הירוק.

חיילים בזירת התקרית שאירעה סמוך לכביש המנהרות, אמש (צילום: הדס פרוש)

כמו ב"ידיעות אחרונות", גם הכותרת הראשית של "הארץ" עוסקת בתקריות האלימות שאירעו אתמול (הכותרת מדגישה כי החמורה מביניהן, שהתרחשה סמוך לכביש המנהרות, אירעה "בגדה"). ב"מעריב" מקדישים לתקיפות הלאומניות כותרת בולטת באדום ובשחור, הנדפסת מעל הכותרת הראשית: "גל הטרור נמשך".

ב"ישראל היום", העיתון המשרת את האיש שתדמיתו עשויה להיפגע אם יתברר שמדינת ישראל אינה מצליחה להשתלט על הטרור הפלסטיני, מצניעים את התקריות הבטחוניות בהפניית שער בינונית המובילה לידיעה בינונית בעמ' 7. בניגוד למסגור החדשותי של "ידיעות אחרונות" ולפרשנות של חנוך דאום (ולכותרת בשער "מעריב"), שבהם מודגש כי מדובר בתופעה מתמשכת, בחינמון מגמדים את אירועי האתמול באמצעות ההגדרה "יום של טרור", המשובצת בכותרת הידיעה.

מול ההחלטה העריכתית של "ידיעות אחרונות" להדגיש כי התקריות אירעו "באזור ירושלים", ב"ישראל היום" מציבים החלטה הפוכה – המזכירה דווקא את זו של "הארץ" – שמבליטה את שמותיהם הערביים של היישובים הסמוכים לזירות התקיפה: בית-ג'אלה ובית-חנינא. שמה של השכונה הירושלמית גילה, המופיע בתרשים גדול שנדפס ב"ידיעות אחרונות", נעדר כליל מהדיווח של "ישראל היום". בחינמון גם נמנעים מלספק לקוראים טור פרשנות כלשהו.

במעבה הידיעה, לקראת הסוף, צצות לבסוף הטענות בנוגע לקיומו של גל פיגועים. "נדמה שלא ניתן עוד להתעלם מהפיגועים היומיומיים בשטחים", כותבות לילך שובל ואפרת פורשר, המציינות כי "במערכת הביטחון ממשיכים לדבוק בעמדה שלפיה לא מדובר ב'אינתיפאדה', אלא ב'פיגועי אווירה' חולפים, שהטריגר שלהם הוא רצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא".

הנימה הביקורתית של שובל ופורשר לא הגיעה לכותרת. הטענה הלא מנומקת של הגורם הצה"לי האנונימי ששוחח איתן דווקא כן. "צה"ל: מדובר בפיגועי אווירה חולפים", מבהירים עורכי "ישראל היום" לקוראיהם.

הרצוג

במאמר המתפרסם במדור הדעות של "הארץ" נדרש גדעון לוי להצהרה שהשמיע שלשום יצחק הרצוג עם חזרתו מפגישה עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. "עלינו למנוע אינתיפאדה שלישית", הודיע הרצוג. "משמעות הדבר היא מלחמה חסרת פשרות בטרור, ובנושא הזה אני קיצוני אף יותר מנתניהו".

"הרצוג חייב בדין-וחשבון על קלישאותיו", כותב לוי. "למה התכוון כשאמר שהוא יהיה קיצוני עוד יותר מבנימין נתניהו? עוד יותר אלים? נתניהו אחראי להרג אלפי פלסטינים בעזה, והוא יהרוג רבבות? בעת כהונת נתניהו יש 400 עצירים מינהליים, ואצל הרצוג יהיו אלף? נתניהו מגרש אלפי בני-אדם מבתיהם בשמש היוקדת, והרצוג יגרש רבבות?", הוא מפרט, ומוסיף: "האינתיפאדה הבאה לא תימנע באמצעות איומים של מישהו, גם לא של הרצוג, אלא אך ורק באמצעות שינוי כיוון קיצוני, שלא יתרחש כאן לעולם מעצמו".

כלכלה

כל עיתוני הכלכלה מדווחים ומנתחים הסדר שקיבלה אתמול ועדה ממשלתית, ולפיו המלצת הוועדה המכונה "ששינסקי 2" – "הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא מיסוי משאבי טבע", כלומר ובעיקר מיסוי הכנסותיה של חברת כיל (כימיקלים-לישראל שבבעלות עידן עופר) – ייכללו בחוק ההסדרים, אך יפוצלו ממנו לאחר שיעבור החוק בכנסת בקריאה ראשונה, ואז יעברו עיבוד נוסף. "מעריב" ו"ישראל היום", המחזיקים מחלקות כלכלה מצומצמות ודלות תושייה, נמנעים מלפרש את ההתפתחויות ומסתפקים בידיעות קצרות בלשון טכנית.

"הדיל המפותל שנרקם אתמול בהשראתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לעקר את מסקנות ועדת ששינסקי 2 הוא לא פחות מיצירת אמנות פוליטית", כותבת נעמה סיקולר במאמר פרשנות המתפרסם ב"כלכליסט", ובו היא קובעת כי החלטת השרים מסמנת ניצחון עבור חברת כיל.

"המלצות הוועדה למיסוי משאבי טבע עוברות כפי שהן – בלי שינויים, בלי נספחים נסתרים, בלי אותיות קטנות, אבל באופן שמבטיח שהן ייקברו לעד, לצד המלצות ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון למשל – למגירת הוועדות שרה"מ מעולם לא התכוון ליישם.

"אם קורעים את המסכה מעל ההצגה הפוליטית, אנחנו נשארים עם דיל שמבטיח מסמוס אינסופי של ההמלצות הללו. הן יעברו קריאה ראשונה, שלב שאין לו שום משמעות פרלמנטרית, ולאחר מכן יפוצלו לדיון בוועדה נוספת. הוועדה הזו תדון ביישום המסקנות של ועדת המומחים הקודמת, שסיימה את דיוניה כבר לפני שנה. עצם העובדה שצריך להקים ועדה שתיישם מסקנות של ועדה אחרת, שכבר אושרו בממשלה, הוא דבר מוזר, אבל ניחא", כותבת סיקולר, ומפרטת מדוע בדיוק, להערכתה, הוועדה שתוקם לא תצליח להגיע להסכמות ותחזיר את הסוגיה לממשלה.

"מהרגע שבו ביקש נתניהו דיון חוזר בממשלה בהחלטה לחייב את כיל במיסוי על רווחי היתר שלה, היה ברור שהדרך לאישור תהיה מפותלת. הטוויסט היותר מאכזב בעלילה הוא העובדה ששר האוצר משה כחלון, שועל פוליטי ותיק, עושה יד אחת עם הספין של נתניהו, שותק ומטעה את הציבור.

"לכחלון, שהבטיח לטפל במונופולים הגדולים וכבר הספיק לאכזב בנושא הגז, ברור שהפשרה שאליה הגיעו אתמול סוללת את הדרך להריגת מיסוי היתר של כיל, אבל גם ברור לו שהוא לא יכול להתייצב פעם נוספת מול הציבור ולהסביר לו שנכנע למונופול. התרגיל הפוליטי מאפשר לו להציג מצג שווא של הצלחה, הרי 'ששינסקי 2' יעלה לקריאה ראשונה בלי שינויים, בשעה שבפועל הוא נתן את ידו למסמוס בלתי מוגבל בזמן של מימוש ההמלצות".

בשולי החדשות

ירושלים. "ברקת חתם על איחוד עם יריבו משה ליאון", מדווח ניר חסון ב"הארץ". ליאון, מועמד בובה מגבעתיים שהריצו אביגדור ליברמן ואריה דרעי לראשות עיריית ירושלים, הפסיד לניר ברקת בבחירות שנערכו לפני שנתיים. "רוב הגורמים הפוליטיים בעיריית ירושלים משוכנעים שזה עוד צעד בדרך למימוש כוונתו של ברקת להיכנס לפוליטיקה הארצית", מציין חסון.

משה ליאון צופה במשחק של קבוצת בית"ר ירושלים, 22.10.13 (צילום: יונתן זינדל)

יוקר הדיור. "הממונה על הנדל"ן במשרד האוצר: 'אני לא יודע מתי מחירי הדירות יירדו", קוראת כותרת המתפרסמת ב"דה-מרקר" (נמרוד בוסו וענת ג'ורג'י). "האם הוא היה ממליץ לקנות כיום דירה? 'אני לא מוכן לקחת אחריות על פעולות של אנשים'", נכתב בכותרת המשנה של הידיעה, שהיא תקציר של ראיון עם איש משרד האוצר ערן ניצן, שיתפרסם בגליון סוף-השבוע של היומון הכלכלי.

כסף. כל העיתונים מדווחים על רווחי ענק של בנקים ישראליים, בעקבות פרסום הדו"חות הרבעוניים של כמה מהם. "רווחי הבנקים זינקו במחצית 2015 ל-4.74 מיליארד שקל", קוראת כותרתו של דיווח מאת יהודה שרוני, המתפרסם ב"מעריב". לפי דיווחו, מדובר בזינוק של 37% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. "שפע ההוראות הרגולטוריות שהיו אמורות להשפיע לרעה על הרווח כמעט לא הותירו רושם בדו"חות", מציין שרוני.

ללא סכין

ליאור שליין (צילום: משה שי)

"החרדים נגד שליין", מדווח רז שכניק בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות". "'הכנה למלחמת אזרחים', 'רמיסת קדושי ישראל' ו'הסתה תקשורתית פרועה' – אלה רק כמה מהטענות שמפנים בכירים במגזר החרדי נגד ליאור שליין ותוכנית הסאטירה שלו, 'גב האומה', המשודרת בערוץ 10'", כותב שכניק, ומביא מדבריהם של חברי-הכנסת מיהדות-התורה מאיר פרוש וישראל אייכלר, שמורת רוחם צוטטה שלשום באתר "בחדרי חרדים".

אייכלר, שהידיעה על דבריו ב"בחדרי חרדים" נושאת את הכותרת המתבקשת "סכין בגב האומה", טען כי התבטאויותיו של שליין הן "חלק מהכנת דעת קהל למלחמה פיזית נגד החרדים והמתנחלים". שליין מסר לשכניק בתגובה את הדברים הבאים: "הופתעתי מהאמירות של הח"כים פרוש ואייכלר על המלחמה הפיזית האלימה שמתכננת 'גב האומה'. לא ידעתי שהם צופים בטלוויזיה".

שרה בדרכים

"ישראל היום", היום

ענייני תקשורת

צנזורה. בידיעת תצלום הנדפסת בעמודי החדשות של "מעריב" מעדכן יוסי מלמן את הקוראים בדבר מועד פרישתה של הצנזורית הצבאית הראשית, תא"ל סימה וואקנין-גיל, שתפנה את כסאה בסוף חודש זה. "וואקנין-גיל נחשבה לצנזורית ליברלית שידעה לאזן בין צורכי הביטחון לבין הערך של חופש העיתונות במדינה דמוקרטית", כותב מלמן.

שקיפות. "הוועדה לאיתור ממונה על הגבלים עסקיים תיחשף", מדווחים הדס גליקו ומשה גורלי ב"כלכליסט". "בתחילת השבוע התעקשה הנציבות על חסיון שמות חברי הוועדה לאחר שתוקם. המשנה ליועמ"ש [אבי ליכט] מצא לנכון להסיר את החיסיון הארכאי, הסותר את עקרונות חוק חופש המידע".

לא בדיוק. עורך הפינה "היו זמנים", המתפרסמת במדור הדעות של "ישראל היום", סבור שעד שהגיע יוסיין בולט, שיא העולם בריצה למרחק 200 מ' היה יותר מ-30 שניות.

"11 שניות". "ישראל היום", 20.8.15

פרסום סמוי. אופיר דור, כתב התקשורת של "כלכליסט", משוחח עם יריב פאר, מנכ"ל חברת אינטרנט-רימון, לרגל השקתו של קמפיין לשיווק אינטרנט מסונן לשוק החילוני.

דור מציין כי בעלת השליטה באינטרנט-רימון היא חברת סלקום, וכי ספקית האינטרנט גם עומדת מאחורי המותג Tom, שמימן "סרט תיעודי" בכיכובו של אביב גפן, שנפסל לשידור בערוץ 2 בשל תוכנו הפרסומי. "בדיעבד ברור שזאת היתה טעות להפיק את הסרט", אומר המנכ"ל לכתב, "אבל ראינו אחריות ציבורית במימון הסרט, ואנחנו מקבלים הרבה מאוד בקשות להקרינו בבתי-ספר".