מונופול הגז
בכפולה הפותחת של "כלכליסט" כותב אורי תובל על ההצבעה אתמול בממשלה על מתווה הגז: "'אנחנו נעביר היום החלטה היסטורית, לא פחות מכך. החלטה שתכניס לקופת המדינה מאות מיליארדי שקלים'. כשזו הצהרת הפתיחה של ראש הממשלה לפני דיון מכריע בנושא שמעסיק את דעת הקהל, הממשלה, הכנסת וצמרת פקידות המדינה לאורך חודשים, אפשר היה לצפות שממשלת ישראל תתייחס לסוגיה בכובד ראש ותקיים דיון מעמיק. אפשר היה גם לצפות שכל השרים ירצו לשמוע את פרטי המתווה ולוודא שהוא הטוב ביותר עבור אזרחי ישראל לפני שיאשרו אותו. אולם המציאות אתמול בישיבה הממשלה היתה שונה.
"שלושה שרים לא השתתפו בדיון בשל ניגוד עניינים. שישה נוספים כלל לא הגיעו לישיבה. אחרים באו והלכו. בזמן ההצבעה נכחו רק ראש הממשלה בנימין נתניהו ושבעה שרים, פחות ממחצית הממשלה, כשעשרה שרים אחרים השאירו פתק 'בעד' בזמן שעסקו במשהו אחר, כנראה דחוף וחשוב יותר. 17 שרים תמכו, שלושה לא הצביעו ואחד – השר להגנת הסביבה אבי גבאי – התנגד. כך התקבלה ההחלטה ההיסטורית ששווה מאות מיליארדי שקלים".
"המרוויח הגדול ממתווה הגז: עידן עופר", נכתב בכותרת על שער העיתון. "ארבע תחנות הכוח החדשות, שתיים מהן בבעלות עופר, ירכשו גז במחיר בסיס של 4.7 דולר ליחידת אנרגיה – לעומת כ-5.8 דולר שמשלמת חברת החשמל", נכתב בהפניה לכתבה של ליאור גוטמן. "מתווה הגז היה יכול להיות הזדמנות לשיפור תנאי החוזה של חברת החשמל, אבל הממשלה התחייבה שלא לשנות חוזים קיימים", נכתב על תצלום של אסדת תמר. "הצרכן לא ירגיש שינוי כיוון שחברת החשמל תמשיך לשלם מחיר גבוה, שרק יעלה", ותחנות הכוח הפרטיות אינן מורשות למכור חשמל לאזרחים.
גוטמן היה יכול לצרף לידיעה רווחי עתק נוספים של עופר כתוצאה מהמתווה: לפי הפרסומים אתמול, דרעי הסכים לתמוך במתווה הגז בתנאי שנתניהו יתמוך בוויתורים על ממון עתק שכימיקלים-לישראל, החברה של עופר, אמורה להעביר למדינה.
"אני חולק לגמרי על עמדת הצוות הבינמשרדי כאילו לא מדובר במונופול ולא במחירים של מונופול", מצטטים על שער "המבשר" את השר להגנת הסביבה אבי גבאי. "בעיני זה מונופול חזק וקשה, שגם יודע לעבוד מבחינה ציבורית ותקשורתית כדי לקבל אהדה. המחירים מאוד גבוהים, וההוכחה הכי פשוטה היא שכשהיתה תחרות מצד הגז המצרי, חברת החשמל שילמה 4 דולר ליחידת אנרגיה, ועכשיו זה יותר מ-6 דולר".
בנימין נתניהו לא נכנע לפופוליזם
על שער "הפלס" נכתב: "נתניהו: ההחלטה תכניס מיליונים לכיסם של אזרחי ישראל. הרצוג: זו חתימה על הקרח – הממשלה בראשותי תבטל את ההחלטה". בידיעה עצמה נכתב כי נתניהו חזר על הסיסמה שהוא נוהג להשתמש בה כשהוא מתבטא בעניין הגז ואמר כי הוא אינו מתרשם מה"פופוליזם". "זה רק פופוליזם בעיני", אמר, כנראה על ההתנגדות למתווה הגז (נראה שנתניהו נזהר מלהזכיר את הביקורת, ולו כדי להפריכה). בהמשך להאשמתו הערטילאית בפופוליזם חזר נתניהו על סיסמה נוספת מדף המסרים של לשכת ראש הממשלה ביחס לנושא מונופול הגז: רק שהגז לא יישאר באדמה. "לא יעצרו את התהליך הזה. הגז יצא מקרקעית הים ויגיע לאזרחי ישראל, לתעשייה בישראל ולכלכלת ישראל – לטובת אזרחי ישראל".
בידיעה האינפורמטיבית לא נמצא מקום לכתוב בקשר לציטוט של נתניהו כי הגז כבר יצא מהים (מתמר) וזורם בצינור (שהממשלה לא התעקשה לבנות לצדו צינור חלופי למקרה של תקלה), וכי הוא יספיק לעוד שנים רבות שבמהלכן היה אפשר לקיים משא-ומתן או דיון משפטי מול חברות הגז כדי להשיג הסכם טוב יותר למדינת ישראל. או כי מתווה הגז מאפשר למונופול הגז להזרים הרבה פחות מהגז לאזרחי ישראל ולתעשייה בישראל – ובמקום זאת הגדיל את מכסות היצוא, על חשבון הביטחון האנרגטי של ישראל. הידיעה ב"הפלס" מצטטת גם את מטה פעילי המאבק במתווה הגז. ההחלטה הוכיחה כי בישראל קיים "מונופול שיש לו מדינה", נכתב.
"מי בכלל צריך את מתווה הגז?", שואלת כותרת על שער "דה-מרקר" המפנה לטור של אבי בר-אלי. "ישראל רצתה לפתור כשל שבו מונופול לא מפוקח מוכר גז ביוקר ומעכב את פיתוח מאגר לווייתן והנחת צינורות נוספים לחוף. לאחר שמונה חודשים של משא-ומתן אישרה אתמול הממשלה מתווה שלפיו המונופול יונצח, לא יפוקח, ימשיך למכור גז ביוקר ועדיין יעכב פיתוח מאגרים וצינורות. במקום לצ'פר את חברות הגז בחבילת הטבות במיליארדים ובחסינות רגולטורית תקדימית – מוטב היה כבר לא לעשות דבר", נכתב בכותרת המשנה. כאן ניתן לקרוא את הטור המלא.
חמאס
"בכיר טורקי: יש התקדמות במגעים להסכם ארוך טווח בין ישראל וחמאס", נכתב בכותרת בולטת על שער "הארץ". "מקורות טורקיים ל'הארץ': נבדקת הקמת נמל בעזה – עם בידוק בקפריסין", נכתב בכותרת המשנה. "יועצו של ראש ממשלת טורקיה, יאסין אקטאי, צופה 'הסכם כולל בין חמאס לישראל שיפתור את נושא הסגר, פתיחת המעברים ואת הפסקת האש בין ישראל לחמאס'", נפתחת הידיעה מאת צבי בראל.
ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום" לא נכתב על כך דבר. ב"הפלס" החרדי מדווח ש' בלוי: "משלחת של בכירים בחמאס ובג'יהאד-האסלאמי תגיע היום לקהיר לפגישה עם ראש המודיעין המצרי חאלד פאוזי כדי לאשר את הסכם הפסקת האש עם ישראל – כך דיווחה סוכנות הידיעות הפלשתינית 'א-סאחה', המקורבת לחמאס".
יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו קורא למוטט את שלטון חמאס בעזה, בביקור באשקלון לאחר נפילת טיל גראד, 3.2.09 (צילום מסך)
"הצלב-האדום מנסה ללמד את חמאס מהם פשעי מלחמה", נכתב בכותרת כתבה מתורגמת מה"ניו-יורק טיימס" בעמ' 3 של "הארץ". "סדנאות שמעביר הארגון לאנשי חמאס מנסות לקשור בין החוק הבינלאומי לעקרונות האסלאם, אך לרוב מסיטים המשתתפים את הדיון ל'פשעי המלחמה של ישראל'. הלוחמים התווכחו אם מותר להרוג ילדים, ומה המחיר בדעת הקהל הבינלאומית", נכתב בכותרת המשנה. באותו עמוד מתפרסם טור של כתב הרדיו הציבורי הפולני ווייצך צגיילסקי, ששהה בעזה בזמן מבצע "צוק איתן". "הטקטיקה של חמאס הזמינה פגיעה בבני עמו", קובעת הכותרת. צגיילסקי מתאר מקרים של ירי טילים לעבר ישראל מתוך ריכוזי אוכלוסייה ערביים.
גם יהודים
ב"ידיעות אחרונות" מתפרסמת הכותרת "סערת אשקלון" ומתחת לה נכתב: "הפגנה של יהודים וערבים בעד ונגד הזנתו בכפייה של העציר מוחמד עלאן גלשה ליידויי אבנים, התזת גז, עימותים אלימים ומעצרים".
"בשלהוב ברוך מרזל מצד אחד וחנין זועבי מצד שני, זה הידרדר לעימות אלים וסוער בצומת הכניסה לאשקלון שנחסם לתנועה – בהשתתפות יהודים, ערבים והמשטרה שבתווך", נכתב בכותרת המשנה לדיווח של מתן צורי בכפולה הפותחת. בכותרת הגג נכתב כי "מפגינים ערבים ריססו שוטרים בגז פלפל, מפגינים יהודים ניפצו שמשות של מכוניות פלסטיניות".
"הפגנות של יהודים וערבים [...] התפתחו אתמול לעימות אלים", נכתב לצד התמונה הראשית על שער "הארץ" (מאמר המערכת קורא לשחרורו המיידי של עלאן). הנה כך מתואר האירוע על שער "יתד נאמן": "מפגינים ערבים הגיעו להביע הזדהות עם העציר שובת הרעב מוחמד עלאן. מולם התייצבו פעילי ימין שקראו להניח לעציר הפלשתיני למות. במהלך העימותים נעצרו 8 מפגינים ערבים ו-5 יהודים". על שער "הפלס" הכותרת מתומצתת יותר: "עימותים אלימים בין יהודים וערבים באשקלון".
לעומת זאת, כך מתואר אותו אירוע עצמו ב"ישראל היום", שמעניק לו את הכותרת הראשית. "אשקלון: הפגנה לא-חוקית למען העציר שובת הערב הפכה לעימות", נכתב מעל הכותרת המגושמת והאנמית הטיפוסית "המהומות – והדאגה". אם היתה רק הפגנה אחת – שהיא כמובן לא חוקית – איך נוצר עימות? והאם המתעמתים האלמונים היו מפגינים חוקיים? כותרת המשנה מספרת על "כ-250 מפגינים ערבים" ש"תקפו שוטרים" – וגם על "פעילי ימין שהגיעו למקום קראו 'מוות למחבלים'". ודוק: הם לא באו להפגין הפגנה לא-חוקית, וכמובן לא קראו "מוות לערבים", אלא דייקו וקראו רק ל"מוות למחבלים".
הכפולה הפותחת מוקדשת גם היא לאירועים באשקלון. "כ-250 ערבים התפרעו בהפגנת תמיכה בעציר המינהלי מוחמד עלאן השובת רעב. ההפגנה הוכרזה 'בלתי חוקית' ונעצרו 14 מפגינים", נכתב בכותרת המשנה. ויש גם המשך: "גם יהודים הפגינו במקום".
צמיחה
עיתוני הכלכלה עוסקים היום בשני מדדים הנעים, להוותם של קברניטי המדינה ורובו של הציבור, בכיוונים מנוגדים: הצמיחה הופכת שלילית, ומחירי הדירות מגיעים לשיא. "ידיעות אחרונות" מתמצת את המידע, הלא נוח לממשלה, בהבלטה בעמוד השער: "משק בהאטה", מכריזה הכותרת הראשית. "נתוני הלשכה לסטטיסטיקה חושפים: ירידה חדה ביצוא, הצריכה מדשדשת, הצמיחה נבלמה", נכתב בכותרת המשנה. כותרת צמודה מבשרת: "ומחירי הדירות לא עוצרים: עלו ב-2.7% ב-3 חודשים".
העלייה במחירי הדיור מגיעה גם לכותרת הראשית של "דה-מרקר". עורך הנדל"ן, אריק מירובסקי, תולה את האשם בשרי האוצר כחלון ולפיד. לפיד הביא לעליות בביקושים אחרי שהתנפצו הבטחותיו לירידה במחירים בעקבות תוכנית מע"מ אפס, ואילו כחלון ואנשיו יצאו בהתבטאויות פומביות ש"לא ריסנו את השוק, בלשון המעטה". הציבור, קובע מירובסקי, איבד את האמון בהבטחות של שרי האוצר והשיכון המתחלפים, שמי שהאמין להם והמתין עם רכישת דירה ניזוק בשל העלייה המתמדת במחיר.
"קצב הצמיחה במשק ברבעון השני של 2015 לא מדביק את קצב הגידול באוכלוסייה, והצמיחה לנפש עומדת על שיעור שלילי של 1.5%. אם המגמה הזו תימשך בחודשים הקרובים, לא ברור כיצד המדינה תוכל לעמוד בהחלטה לא להטיל מסים נוספים", נכתב בכותרת המשנה לדיווח של אמנון אטד ב"כלכליסט".
ב"ישראל היום", העיתון המשרת את בנימין נתניהו ויקיריו, לא נכתב בשער על ההאטה במשק או על השיא בעליית מחירי הדיור, למרות שנמצא שם מקום להפניה לידיעה על כנס המדע בירושלים או על ההמלצה החלבית של ועדת הבדיקה בעניין רצח שירה בנקי במצעד הגאווה ("הערה למפקד המחוז").
עמ' 11 ב"ישראל היום", היום
ידיעה על ההתפתחות המקרו-כלכלית האחרונה במשק הישראלי מופיעה רק בעמ' 11, בטור צד, ונפתחת במשפט החד-משמעי הבא: "שר האוצר משה כחלון ספג היום מכה עם פרסום נתוני הצמיחה לרבעון השני ל-2015". שמו של בעל משרה רלבנטי אחר לביצועי המשק הישראלי, שמינה את שר האוצר לתפקידו, נעדר כליל מהרשימה. הנתון השני, בדבר עליית מחירי הדיור, זוכה לבולטות גדולה יותר – נראה משום שקל יותר להדביק אותו לכחלון, שהגיע לתפקידו על הטיקט הזה בדיוק.
מדוע לחשוד ב"ישראל היום" שהם מצניעים את הנתונים השליליים כדי לא להביך את נתניהו? אולי עמוס רגב סבור שנתונים מקרו-כלכליים אינם מעניינים את הציבור (אגב, גם זו אינה סיבה טובה)? אולי במערכת "ישראל היום" פשוט לא מאמינים לנתונים מקרו-כלכליים (שאכן מתגלים לפעמים כבעייתיים או שגויים ממש)? אולי כל הדיון הזה על "צמיחה" או "האטה" כלל אינו חשוב?
חגיגה של צמיחה", כותרת, שער "ישראל היום", 17.2.11
מתכוננים להמלצות ועדת שטרום
ב"ממון" מקדיש סבר פלוצקר את טורו להאטה במשק, ויש לו הסבר מקורי לירידה ביצוא (אחרי פיחות היורו): ייתכן שמדובר בהשפעות החרם על ישראל. "חומרת ההתכווצות ביצוא מעוררת תהיות ומחייבת לבחון מחדש את השפעת החרם הגלוי ובמיוחד הסמוי על תוצרת ישראל. האומנם היא כה שולית כפי שנהוג להניח?". פלוצקר ממשיך וכותב על הסיבות לירידה בהשקעות, שיחד עם היצוא, הם "שני הקטרים של כלכלה צומחת". לפי פלוצקר, הסיבה העיקרית היא "האווירה האנטי-עסקית הכללית".
הדברים מצטרפים למגמה ב"ידיעות אחרונות", שמכל העניינים והסוגיות בעולם, בחר דווקא בחרם על ישראל כנושא לקמפיין עיתונאי (קמפיין שהניב לאחרונה ידיעת פח מגוחכת במיוחד, שמזכה היום את אחת מפוליטיקאיות הבית של העיתון, ציפי לבני, בידיעה נרגשת של איתמר אייכנר). בזמנו היה נראה שמדובר בחלק ממהלך המיתוג מחדש הפטריוטי של העיתון (ומחווה לחיים סבן, איל ההון המקורב לעיתון ונחשב כרוכש פוטנציאלי שלו, שהחליט – מסיבותיו שלו – לפתוח בקמפיין בנושא). כעת נראה שיש גורמים נוספים שחשוב להם לחלחל לתודעת הציבור את התובנה שלחרם משמעות כלכלית כבדה. כזכור, בשבוע שעבר היו אלה הבנקים, שהשתמשו בבן כספית.
הבנקים חוזרים ומגיחים גם בסוף טורו של פלוצקר. "אלה הסיכונים הממשיים לבריאותה של הכלכלה והחברה כפי שנחשפים מאומדנים אחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", הוא מסכם. "בהם צריך לטפל מיד, הרבה לפני שמטפלים בעניינים אחרים הכלולים בחוק ההסדרים, כמו הפרדת חברות אשראי מהבנקים".
אשראי
"הציבור ממשיך להגדיל את האשראי הצרכני שלו באמצעות כרטיס האשראי", כותבת נווית זומר ב"ממון" על סמך נתוני חברת כאל.
עוד כותרת ראשית
"המרד ברבנות: דיינים בבית-הדין החדש יגיירו גם מסורתים", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ", המפנה לכתבה של יאיר אטינגר.
שנאת האחר
"חשוב עבורנו כקהילה לשמוע את שר החינוך, יו"ר מפלגת הבית-היהודי, מדבר נגד הלהט"בופוביה ונגד השנאה והאלימות הרבה יותר מלשמוע אנשים, עם כל הכבוד ויש כבוד, שבאים ממפלגות שבהן זה מובן מאליו", אומר אמיר אוחנה, חבר ברשימת הליכוד והומו מוצהר, לנעם ברקן ב"24 שעות" של "ידיעות אחרונות". "אני חושב שמי שאמר שנפתלי בנט וינון מגל ואולי גם יובל שטייניץ באו לעשות עלינו 'סיבוב' לא מבינים פוליטיקה – כי מי שהיה עולה על הבמה הזו, ואני מדבר באופן ספציפי על נפתלי בנט ועל ינון מגל, היה חוטף המון אש דווקא מהקהל שלו.
"הם היו יורדים עליהם, 'מה הלכתם להפגנה הזו, להזדהות עם זה?'. הם לא באו לעשות עלינו סיבוב. הם היו מפסידים מהדבר הזה, אבל אנחנו היינו מרוויחים את דרכנו אל יותר ויותר חלקים בציבור הישראלי. לצערי, הדבר הזה לא קרה. חשוב שהעניין הלהט"בי לא יישאר נחלתה של מפלגה אופוזיציונית קטנה כמו מרצ. לדעתי זה אינטרס של כולנו".
החברה החרדית
"שום ערך אחר בעולם לא שווה לערכו של בחור במיטב שנותיו המתייגע בתורה", נכתב במאמר המערכת של "המודיע", בטאון אגודת-ישראל החרדית. "שום גבורה אחרת שבעולם אינה משתווה לגבורתו של אברך צעיר, שזה עתה הוטלו ריחיים על צווארו – והוא, יחד עם בני ביתו, מקבלים עליהם באהבה וברצון סדר הסתפקות במועט כדי לשמור ולקיים ולעשות את כל דברי התורה הזאת. אשריכם, תלמידי חכמים, יישר כוחכם. אתם תקוות הדור".
ב"הפלס", שנוסד בשל פילוג בעדה החרדית-אשכנזית-ליטאית סביב סוגיית הגיוס לצה"ל, מקדישים לה היום את מאמר המערכת. בסופו, הכותב האנונימי מצטט את "מה שהביא הגה"צ רבי יוסף ליס זצ"ל בשמו של מרן הגאון רבי אהרון קוטלר זצוק"ל": "צבא הוא סיר שמתבשלות בו חתיכות שומן, שלאחר הבישול הכל נעשה שווה, דהיינו הכל נמס ונהיה חומר אחיד, הכל נעשה מעור אחד. הצבא עושה את כל המדינה כאיש אחד בלב אחד, כמו בית-חרושת לפריצות, משם טומאה לכל המדינה, בית-חרושת למדינה, שם לומדים תורת ג"ע ושפ"ד [גילוי עריות ושפיכות דמים]".
מינוף, דיבידנד, נפילה
"אלשטיין מגלה את נפלאות הלוליינות הפיננסית", נכתב בכותרת הראשית של "כלכליסט". "הפירמידה חוזרת לשרת את אי.די.בי, המשוועת למזומנים", נכתב בכותרת הגג. "לצד הרעה בעסקים הריאליים, אי.די.בי מוצאת דרכים יצירתיות להזרים אליה כסף מהחברות-הבנות. נכסים-ובניין תעמיד ערבות של 50 מיליון דולר כדי לאפשר את פיתוח שאריות הפרויקט התקוע בווגאס. במקביל אדמה תחלק דיבידנד ענק של מאות מיליוני דולרים, שישמש את אי.די.בי לפרעון חובותיה לשותפתה הסינית", נכתב בכותרת המשנה.
ענייני תקשורת
רשות השידור. "ההסתדרות נזכרה להתגייס לצדם של עובדי רשות השידור", נכתב בכותרת ידיעה של אופיר דור ב"כלכליסט". "יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הכריז על סכסוך עבודה במגזר הציבורי בתוך שבועיים, במחאה על רצון הממשלה לפטר את כל 1,500 עובדי רשות השידור לאור כשלון תהליך הפרישה מרצון: 'מדובר בצעדים ברוטליים שנועדו לרמוס זכויות של עובדים'".
לוביסטים. "ועדת השקיפות של הכנסת: נפעל להרחבת 'חוק הלוביסטים'", מדווחים ב"הפלס". "הוועדה המיוחדת להנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור קיימה אתמול דיון בנושא שקיפות בפעילות שתדלנים בכנסת", כותב א' בן-מנחם, המצטט את ח"כ סתיו שפיר: "שאלו את עצמכם, האם אתם מפתים חברי-כנסת? האם אתם מעבירים להם מחקרים? האם הצעתם לעוזרים פרלמנטריים או מנהלים בוועדות תעסוקה עתידית? אני מכירה פרטים על הצעות שניתנו לעוזרים, אני רואה את הלחישות על האוזניים של חברי-הכנסת. כולנו רואים את הדברים האלה קורים כל הזמן, כך שאין טעם להכחשות והיתממות והתבכיינות. הפעילו על עצמכם את התנאים המחמירים ביותר של שקיפות כדי למנוע את זה!".
עיתונות חוקרת. בידיעה של "ישראל היום" על הסכם הגרעין נכתב ששר האנרגיה האמריקאי ארנסט מוניז הכיר את ראש תוכנית הגרעין האיראנית עלי אכבר סאלחי משום ששניהם למדו ב-MIT. על בסיס זה מפרסמים בעיתון תיאוריית קונספירציה, המיוחסת למכון ממר"י הימני, ולפיה "איראן הכתיבה את התנאים" למשא-ומתן. בראיון שהעניק השר לאורלי אזולאי בשישי האחרון ב"ידיעות אחרונות" נכתב שהם לא הכירו זה את זה בזמן לימודיהם, ומוניז עצמו אומר שהקשר ביניהם הוא שהמנחה של סאלחי בדוקטורט הוא חבר שלו (של מוניז).
ימין. "מתקפת מסרונים מאנשי ימין למפקד גל"צ נגד מינוי אבי ברזילי למחלקת החדשות", נכתב בכותרת דיווח של איתי שטרן ב"גלריה". "בסוף-השבוע פורסמה מודעה על-ידי ארגון ישראל-שלי, בעלון השבת 'ישע שלנו', ובה הובאה תמונתו של ברזילי ומספר הטלפון של דקל ונכתב: 'סמסו עכשיו למפקד גלי-צה"ל ירון דקל, ודרשו ממנו – אל תמנה את אבי ברזילי לראש מחלקת החדשות של גל"צ".
בית-המשפט העליון. ב"ידיעות אחרונות" מקדישים כמעט עמוד שלם, פלוס תמונה, לשופט העליון נועם סולברג, שהשתתף במירוץ התרמה למלחמה במחלה קשה.
אינפנטיליות. כאמור, כתבת השער של המוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" (עורך: מאיר אברג'יל) היא ראיון עם הליכודניק אמיר אוחנה, הומו שהביא לעולם זוג תאומים באמצעות פונדקאית. "עבור רבים חיבור בין הליכוד לקהילה הלהט"בית לא נראה טבעי" היא אחת השאלות של המראיינת, נעם ברקן, שהנחת היסוד הניגודית הטמונה בה היא כמובן העילה לכתבה. אלא שעורכי המוסף בחרו לתת ביטוי אחר, אומלל, לתחושה ב"ידיעות אחרונות" כי מדובר בחיבור לא טבעי: עקיצות מיניות תפלות בכותרת הראיון. "הוא כבר כופף את הסטיגמה", נכתב בכותרת המשנה. כותרת הראיון היא "סמוטריץ', מאחוריך".
הנחת יסוד. הפניה אחרת על שער אותו מוסף היא "האם ההורות באמת מאמללת אותנו וגורמת לדיכאון?". נראה שמישהו במערכת "24 שעות" זקוק לייעוץ, או לפחות לחופשה.
אורי משגב. נמשכים החיפושים במפקדת הכוחות המאוחדים במטה משגב אחרי בטחוניסט שמאלני. אחרי שניסה להריץ את ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין כמנהיג מחנה השמאל, מפרסם היום הפובליציסט הפורה של "הארץ" טור במדור הדעות תחת הכותרת "המועמד המושלם", בכיכובו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שגיא פלג מערוץ 2 דיווח לאחרונה כי בפרקליטות החליטו שלא להעמידו לדין.
נחום ברנע. הפרשן הבכיר של "ידיעות אחרונות" ממשיך במסורת פליטות המקלדת הסקסיסטיות שלו: היום בטורו במדור הדעות של העיתון, המוקדש לרשמיו מקריאת ספר ("כניעה" של מישל וולבק, שלדעת ברנע "לא מצטיין באיכויותיו הספרותיות"), כותב חתן פרס ישראל לעיתונות על אחת הדמויות ברומן, האומרת לדמות אחרת כי "לכם, היהודים, יש ארץ מקלט, יש לאן לברוח". "המשפט הזה מילא את לבי בגאווה: אכן, בשביל זה קמה מדינת ישראל. מרים ומשפחתה יתקבלו כאן בזרועות פתוחות", ממשיך וכותב ברנע, ומוסיף בסוגריים: "בעיקר מרים, שסגולותיה הגופניות מתוארות בספר בפירוט טרחני". שמישהו ייתן לו לנסח את הכותרות בעיתון.