שער "ידיעות אחרונות" מיום רביעי שעבר כלל הפניה בולטת לדיווח מאת משה שיינמן, כתב ספורט בעיתון, על יחס אנטישמי שכביכול נתקל בו בשבדיה. תחת הכותרת "כך העיפו אותנו מבית-קפה בשבדיה" ועל רקע הסטמפה "נלחמים בחרם", תיאר שיינמן כיצד רק מפני ששוחח עם חבריו לשולחן בשפה העברית, התבקש לעזוב את הקפה יחד עימם.

"נכנסנו בצהרי היום לבית-קפה בשטוקהולם, חבורה של ארבעה זוגות ישראלים בני 60–70, וביקשנו להזמין משהו לשתות, כמו יתר הלקוחות שישבו שם", כתב שיינמן בשער העיתון. "אך לאחר שאחד המלצרים שמע אותנו דוברים עברית הוא ניגש למנהל, וזה פנה אלינו והודיע שהוא מצטער, אבל אינו יכול להעניק לנו שירות".

הטקסט שפורסם בשער העיתון היה חד-משמעי; הטקסט המלא בפנים העיתון היה מסויג מעט יותר. בגרסה המלאה נכללה הסיבה שסיפק בית-הקפה לסילוק החבורה הישראלית – בשעות הצהריים אין אפשרות לשבת ולשתות בלי להזמין גם אוכל. אלא שב"ידיעות אחרונות" לא התרשמו מההסבר. "התחושה הקשה היתה", כתב שיינמן, "שלו היינו מדברים כל שפה אחרת, איש לא היה מעז להוציא אותנו".

הידיעה התפרסמה בעיתון במסגרת הקמפיין המערכתי "נלחמים בחרם", העוסק בגילויי חרם נגד ישראל. כבר באותו היום כתב על כך מתי גולן בטורו שב"גלובס": "התחושה! לא ידיעה, לא הוכחה, לא ראיה, לא עובדה – כלום. תחושה. אולי במדורי ספורט זה מספיק?", וקבע כי "זהו סיפור שעורך צריך לזרוק לפח. למעשה מדובר בהסתה נגד השבדים".

משה שיינמן מאשים צוות בית-קפה שבדי באנטישמיות, שער "ידיעות אחרונות", 12.8.15

עומר רוזנבאום, ישראלי המתגורר בשטוקהולם, קרא את הידיעה ואומר: "מנסיוני ומנסיונם של אחרים, מקרה כזה לא סביר". לדבריו, הוא וחבריו מעולם לא נתקלו בבית-קפה שסירב לשרת אותם משום שהם ישראלים.

פנייה מטעם "העין השביעית" לשיינמן בבקשה לקבל פרטים נוספים על האירוע נתקלה במחסום מפתיע. לדברי כתב "ידיעות אחרונות", הוא אינו זוכר את שם בית-הקפה שממנו גורש וגם לא את כתובתו. עם זאת, שיינמן עמד על גרסתו. כשנשאל אם ייתכן שהוא וחבריו לשולחן התבקשו לפנות את המקום לא משום שדיברו בשפה העברית, אלא מסיבה אחרת, השיב בשלילה.