טהרנות

"טענות תומכי נתניהו [על הניסיון לקניית הבחירות בכסף זר באמצעות ארגון V15] הן בבחינת הפוסל במומו פוסל, בשל העיוורון כלפי מה שנחזה להיות תעמולה בוטה למענו בכל יום מימות השנה", נכתב הבוקר במאמר המערכת של "הארץ". "העיתון 'ישראל היום' פועל מרגע הופעתו למען הנצחת שלטונו של נתניהו, ומתיישר תדיר עם האינטרסים הפוליטיים המיידיים שלו. 'ישראל היום' מחולק חינם, תפוצתו נרחבת, הוא ממומן בכסף זר ותמיכתו בראש הממשלה בלתי מסויגת, בימי שגרה ובחירות כאחד. קביעותיו הרפות של מבקר המדינה בעבר, כי מדובר בעיתון לגיטימי שיש לו אג'נדה, אינן משכנעות. הקפדה על הגבלות המימון והתעמולה ראוי שתחול באופן שוויוני, על המחנות הפוליטיים משני צדי המתרס".

שלוש הערות מקדמיות מתבקשות. ראשית, הערה קטנונית: "ישראל היום" לא פעל מרגע הופעתו למען הנצחת שלטון נתניהו. כשהופיע לראשונה, בקיץ 2007, אולמרט היה עדיין ראש הממשלה, והעיתון החדש פעל קודם כל כדי להביא לתפקיד את נתניהו. רק אחר-כך החל לפעול כדי להנציח את שלטונו. שנית, הערה עקרונית: מבקר המדינה מעולם לא קבע שמדובר בעיתון לגיטימי שיש לו אג'נדה, גם לא באופן רפה. זו גרסה מטעה שמפיץ העיתון על סמך תגובה כללית שמסר המבקר לעיתונאי, בלא בדיקה.

שלישית, וכתשובה מראש למי שיטען כי העיתון שכותב שהפוסל במומו פוסל, במומו פוסל, כיוון שבשנים האחרונות הונשם "הארץ" באמצעות הזרמת כספים ממשפחה בעלת קשרי עבר למפלגה הנאצית ואוליגרך רוסי המבוקש בארצו בעקבות הרשעה בפלילים, כדאי להבהיר: "הארץ" ו"ישראל היום" נמצאים היום בשני הקצוות של מנעד העבודה העיתונאית בישראל. זו לא שאלה של ימין ושמאל, זו שאלה של מקצוענות (חלקים מ"מקור ראשון" דומים באיכותם ל"הארץ"; "ידיעות אחרונות" סובל מבעיות שונות, אולם חמורות לא פחות מאלו שמאפיינות את "ישראל היום"). אם מבקר המדינה יפתח אי-פעם בבדיקה רצינית של שני העיתונים הללו, בניסיון לקבוע בקרב מי מהם מתבצעת "פעילות עיתונאית אמיתית" ומי מתפקד קודם כל כשופר תעמולה ורק אחר-כך ככלי תקשורת, הכף תיטה לחובת "ישראל היום".

אשר למהות הטיעון במאמר המערכת של "הארץ", יש בו מידה של צדק. בימים האחרונים חלה החמרה במידת ההתגייסות של "ישראל היום" לטובת מסע התעמולה של מפלגת הליכוד בראשות נתניהו. מתנגדי נתניהו, ובהם עיתונאים בולטים מכלי תקשורת שאינם "ישראל היום", יכולים בצדק לראות בכך סימן למצוקה. הבוקר מתפרסמת הכותרת הראשית השלישית ברציפות המוקדשת למה שמכונה בעיתון "פרשת העמותות 2", וזאת חרף העובדה שמאז הכותרת הראשית הראשונה, ביום שישי האחרון, לא חלה התפתחות משמעותית בפרשה. כמו אז, גם היום, טרם הוצגה ראיה ממשית לתיאום פסול בין המחנה-הציוני לעמותת V15.

הכותרת הראשית של "ישראל היום" הבוקר מבקשת להשיב על טענה זו. נכתב בה, בנוסח מסורבל כרגיל: "'אין קשר?' שדולה של ח"כים מהמחנה-הציוני וקול-אחד". מתי טוכפלד ושלמה צזנה מדווחים בכפולה הפותחת על מסיבת עיתונאים שערכו אתמול כמה מבכירי הליכוד ובה, כך לפי הדיווח, "הוצגו גם הראיות לכאורה". אולם כל מה שנמסר במסיבת העיתונאים, כך לפי הדיווח של "ישראל היום" עצמו, הוא שבין חברי הוועד המנהל של עמותת קול-אחד, ארגון-הגג של V15, גם שני מועמדים של המחנה-הציוני לכנסת, דני עטר ויואל חסון; ראיות לכאורה שהופצו על-ידי "ישראל היום" עצמו עוד לפני מסיבת העיתונאים.

משתתפי מסיבת עיתונאים של הליכוד שבה פורסמו ראיות לכאורה ב"פרשת העמותות 2", 2.2.15 (צילום: תומר נויברג)

בכפולה השנייה של "ישראל היום" מדווחים מתי טוכפלד וחזי שטרנליכט על העילה לכותרת הראשית היומית – "קשר השדולה בכנסת". לפי הדיווח, חברי-הכנסת עמיר פרץ, חיליק בר והח"כ לשעבר יואל חסון, המועמדים כיום לכנסת מטעם המחנה-הציוני, עמדו בעבר בראש שדולה פרלמנטרית בכנסת שהקים הארגון קול-אחד. אפילו טוכפלד ושטרנליכט כותבים כי "אין כל בעיה חוקית עם הקמת שדולה בכנסת, אך יש בכך כדי לרמוז על הקשר לכאורה בין העמותה לח"כים מהמחנה-הציוני".

לזכות "ישראל היום" יצוין כי בניגוד למקובל בעיתון, טוכפלד ושטרנליכט מציגים בדיווחם גם תוצאה של מה שניתן להגדיר כ"פעילות עיתונאית אמיתית". הם קיבלו וסקרו את דו"ח הפעילות של הארגון קול-אחד, ומצאו כי כל הפוליטיקאים המופיעים בו הם מגוש המרכז-שמאל. שני העיתונאים שואלים, "האם זו מקריות לשמה?", אבל אינם משיבים.

יש מקום לדיווח על רמז על קשר לכאורה בין עמותה לחברי-כנסת, יש מקום להעלאת שאלות בדבר מידת המקריות באזכור שמותיהם של פוליטיקאים מסוימים בדו"ח פעילות של קול-אחד. השאלה הרלבנטית לענייננו היא האם המקום הזה הוא בכותרת הראשית השלישית ברציפות של כלי תקשורת.

שאלה זו מקבלת משנה תוקף לנוכח התפתחויות ממשיות בפרשות אחרות, המטילות צל על ראש הממשלה המכהן: בקשתו אתמול של היועץ המשפטי לממשלה ממבקר המדינה לקבל את החומרים שנאספו בפרשת הבקבוקים של שרה נתניהו ופרסום חלקים מטיוטת דו"ח מבקר המדינה בפרשה המכונה "ביביטורס". שער "ישראל היום" מקדיש רצועה צרה בתחתיתו לכותרת קצרה על פניית היועץ המשפטי למבקר המדינה. תוכן טיוטת דו"ח המבקר בפרשת "ביביטורס" אינו מוזכר בשער העיתון.

למעשה, גם בעמ' 8 של "ישראל היום", שבו מדווחים כתביו על חשיפת דרוקר, אין כל פרט מידע ממה שנחשף. הידיעה כולה, מאת עדנה אדטו, מתי טוכפלד וערן סויסה, עוסקת בביקורת על עצם פרסום מידע מטיוטת דו"ח של המבקר, פעולה העומדת בניגוד לחוק. "המבקר נגד הדלפת טיוטת דו"ח על-ידי דרוקר: 'תופעה פסולה'", נכתב בכותרת. בכותרת המשנה נכתב: "לדבריו, הפרסום העוסק בנסיעות נתניהו לחו"ל כששימש שר אוצר 'מהווה עבירה על החוק'. הליכוד: 'דרוקר ומי שמצטט את דבריו שותף לעבירה פלילית'. דרוקר: 'סעיף חוק שהפך מזמן לאות מתה'".

בעבר, יש לציין, פירסם "ישראל היום" לא פעם מידע מתוך טיוטות דו"ח של מבקר המדינה. הנה כך נראה שער "ישראל היום" ב-5.3.12, יום לאחר הפצת טיוטת דו"ח מבקר המדינה בפרשת הרפז.

שער "ישראל היום", 5.3.2012

עיניכם הרואות, כותרת מרכזית בשער העיתון מסרה מידע מתוך טיוטת הדו"ח. עמודים שלמים בפנים העיתון הוקדשו לה.

הכתבת המשפטית עדנה אדטו חתומה הבוקר על ידיעה הכוללת את הפסקה:

יש לציין כי פרסום דו"חות של מבקר המדינה, חלק מהם או קטעים מתוכנם, לפני המועד שנקבע לגבי כל דו"ח על-ידי מבקר המדינה עצמו, מהווה עבירה לפי סעיף 28 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב), וכי דינה של עבירה זו לפי החוק הוא שנת מאסר אחת או קנס".

אולם למחרת פרסום טיוטת דו"ח המבקר בעניין הרפז היתה אדטו חתומה, יחד עם לילך שובל, על ידיעה שהביאה את תמצית תוכנו של הדו"ח. "ככל הידוע, הדו"ח קובע כי בלשכת אשכנזי עסקו באיסוף חומר נגד הדרג המדיני, כלומר נגד שר הביטחון אהוד ברק", נכתב בידיעה, ובהמשך נוספו שלל פרטים מפי "גורמים" שנחשפו לתוכן הטיוטה. הפרשן הצבאי יואב לימור תרם גם הוא באותו יום מידע על תוכן טיוטת הדו"ח. למחרת כתב דן מרגלית טור פרשנות ובו פרטים נוספים מתוך טיוטת הדו"ח.

נכון, "ישראל היום" לא ציטט פסקאות שלמות מטיוטת הדו"ח כמו דרוקר. נכון גם שהיו מקרים אחרים שבהם העיתון נמנע במפורש מלדווח על תוכן טיוטת דו"ח המבקר בפרשת הרפז, אולם מכאן ועד לטהרנות שבה מתהדר הבוקר "ישראל היום" המרחק רב.

צמצום נזקים, גרסת מתנגדי נתניהו

"פרשת העמותות 2 נראית בינתיים כמו גרסה חיוורת מאוד של אחותה הבכורה", כותב עידו באום בטור פרשנות משפטי הרואה אור ב"הארץ". "פרשת עמותות ברק נסגרה מחוסר ראיות, ואילו בפרשת העמותות 2 טרם הוצגו די ראיות להצדקת חקירה. כדי להצדיק חקירה פלילית צריך להראות, למשל, שהעמותות הוקמו בסמיכות זמנים חשודה למועד הבחירות, דבר שיכול להעיד שהן 'עמותות קש'. צריך להראות שהמימון לעמותות הגיע במעורבות של בכירי המפלגה – היבט שבו התמקדה חקירת פרשת עמותות ברק. זו ראיה לכאורה לכך שהעמותות הן מקור מימון חלופי ואסור עבור המפלגה. אגב, קיים ספק אם עמותה שמנהלת קמפיין נגטיבי – למשל קמפיין נגד בחירת נתניהו, להבדיל מקמפיין בעד המחנה הציוני – עוברת על החוק".

בהמשך כותב באום: "אין חוק האוסר על עמותות בישראל לקבל מימון מתאגידים או מגורמים זרים. אין חוק האוסר על עמותות לקיים פעילות פוליטית. לכן, העובדה שעמותות מקבלות מימון זר ומקיימות פעילות פוליטית התומכת ברשימה מסוימת אין בה כשלעצמה עבירה על החוק. הצדקה לחקירה קיימת רק אם יוכח מנגנון תיאום בין העמותה למפלגה או מנגנון שבו המפלגה מסיעת בהזרמת כספים לעמותה".

הפרשן הפוליטי של "הארץ", יוסי ורטר, עומד על הצביעות במתקפות הליכוד. "קמפיין נגטיבי היה והינו הלחם והחמאה של תנועת הליכוד, שמתמחה בהכפשות", הוא כותב, "אבל אם בחמאה עסקינן, הרי שכמות מוצר החלב השמנוני הזה שהיה מרוח על ראשם של הח"כים, השרים והפרקליט המשפחתי, שנראה מכווץ וסובל כאילו חגורת נפץ המופעלת מרחוק מחוברת למותניו, היתה יכולה לפרנס מסעדת יוקרה צרפתית שנה ארוכה".

ב"מעריב" מקדישים כותרת קטנה בשער וכפולת עמודים לטענות של הליכוד בדבר "פרשת העמותות 2". אחד הדיווחים בכפולה, מאת אריק בנדר, מערער את אמינות טענות הליכוד. בנדר מדווח כי גם נציגי ליכוד מובהקים, כמו השר יובל שטייניץ וח"כ גילה גמליאל, השתתפו בעבר בעצמם בכינוסים מטעם ארגון קול-אחד. בנדר מצטט מעמוד הפייסבוק של הארגון, שהעלה את תמונתו של שטייניץ יחד עם המסר: "אנו רוצים להודות לך שוב על שבמרץ האחרון הרצית בפני משלחת תורמים שלנו". בהמשך מקדיש בנדר כמה מלים לציון העובדה כי מידע שמסר ניר חפץ (כיום ראש מטה ההסברה של הליכוד ודובר של משפחת נתניהו ובעבר מי שכיהן כעורכו של בנדר, באחד מגלגולי "מעריב") התברר כלא אמת.

בראש עמ' 4 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעה מאת איתמר אייכנר, התוהה כיצד ומדוע שינה הנהג לשעבר של שרה נתניהו את דרכו, ואחרי שבעבר איים בתביעה ותקף את התנהגות רעיית ראש הממשלה, יצא אתמול להגנתה (הגנה שקיבלה ביטוי בולט בשער "ישראל היום").

כתבת השער במוסף "24 שעות" נועדה לתת מענה לטענות אחרות של מחנה נתניהו, בדבר המזימה להחליף את שלטון נתניהו באמצעות ארגון V15. יהודה שוחט נפגש עם איתמר ויצמן ונמרוד דוויק, מקימי הארגון. המוסף מציג אותם לקוראים תחת הכותרת "צעיר בן 22 וחנון בן 33: ככה נראית מזימה?".

אלה שמנהלים כאן את העניינים

"המבקר סבר שמימון נסיעות נתניהו הוא טובת הנאה אסורה", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ" הבוקר (השוו נא ל"'אין קשר?' שדולה של ח"כים מהמחנה-הציוני וקול-אחד", ותבינו מי עוסק במידע ומי ברמיזות ותעמולה). רויטל חובל מסכמת את עיקרי המידע שחשף אתמול עיתונאי חדשות ערוץ 10 רביב דרוקר בבלוג שלו.

לדיווחה נלווים שלושה מאמרי דעה. "לא ברור להם מדוע וינשטיין ושפירא מתקוטטים, כשלנגד עיניהם נחלשת והולכת היכולת לגבות עדויות נקיות ומלאות", היא השורה התחתונה במאמר מאת אמיר אורן. יוסי ורטר טוען כי "הפרסום (בבלוג של חושף הפרשה, העיתונאי רביב דרוקר) הוא אכן עבירה על החוק, אלא שהחוק הזה הוא אות מתה ועבשה ונרמס כבר עשרות פעמים". גידי וייץ מוסיף על מבקר המדינה, יוסף שפירא: "כבר שנים שלא היה כאן מבקר חלש ונוח כל-כך לחזקים ולמקושרים [...] כבר שלוש שנים שהוא יושב בתפקידו וקשה להיזכר בתרומה שלו למאבק בשחיתות של אלה שמנהלים כאן את העניינים".

"המבקר התריע: חשש לפלילים", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". טובה צימוקי מדווחת בכפולה הפותחת של העיתון כי בחודש שעבר זומנו ראש הממשלה ופרקליטיו לשימוע בפני המבקר בעניין ניהול הוצאות בתיו של נתניהו. עוד מדווחת צימוקי כי לפני כשמונה חודשים, ב-10 ביוני 2014, שיגר משרד המבקר מכתב ליועץ וינשטיין בעניין עדותו של אב הבית במעון ראש הממשלה, מני נפתלי. במכתב התייחס שפירא לטענות בדבר נטילת כסף מהחזר בקבוקים, החלפת רהיטי הגן בין הבתים של נתניהו ושימוש בעובדי המעון למשימות פרטיות. שפירא, כך כותבת צימוקי, כתב על הטענות הללו כי "כל אחת יכולה לעורר חשש לפלילים".

"היועמ"ש: תשתית לבדיקה פלילית בפרשת הבקבוקים", נכתב בכותרת "מעריב". אבירם זינו מדווח כי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כינס אתמול דיון בפרשת הבקבוקים ומוסיף: "כבר כעת מסתמן: קיימת תשתית מספיקה לבדיקה פלילית". הפרשן הבכיר בן כספית מוסיף בטור משלו קריאה ל"חקירה פלילית, עכשיו".

ובינתיים, בעיתונות החרדית

"יתד נאמן" הוא נכון לעכשיו העיתון היחיד, למעט "ישראל היום", שמעניק כותרת ראשית ל"פרשת העמותות 2". "עמותות מחו"ל לטובת השמאל", נכתב הבוקר בכותרת הראשית של העיתון. בכותרת הגג נכתב: "הליכוד חושף: עבירות פליליות לכאורה, בניגוד לחוק הבחירות". עם זאת, מתחת לכותרת הראשית מופיעות שתי כותרות בולטות המוקדשות לפרשת הבקבוקים ופרשת "ביביטורס".

"המבשר" מקדיש את כותרתו הראשית לדיווחים מצדו האחר של המתרס: "נחשפה טיוטה מדו"ח המבקר בפרשת 'ביביטורס'; וינשטיין דורש מהמבקר את חומרי 'תיק הבקבוקים'".

בשער "המודיע" אין זכר לפרשת הבקבוקים, לפרשת "ביביטורס" או לפרשת העמותות 2. טור בחתימת מ' שלום, המתפרסם בפנים העיתון, מבקר את העיסוק העיתונאי והציבורי בפרשות שכאלה ומוסיף: "אין לנו אלא להודות לחברינו המכובדים שהם רחוקים ת"ק פרסה מהשוק הפוליטי. הודו לה', שמכבסת הלכלוכים של הפוליטיקה הישראלית היא רחוק-רחוק מעבר לרחוב שלנו".

הזכות להיבחר

ביום שישי האחרון הצטרף דיוקנו של אלי ישי לרצף הדיוקנאות שמתנוססים בראש עמודי "ידיעות אחרונות" המוקדשים לסיקור הבחירות לכנסת. עד אז לא נתן העיתון ייצוג גרפי קבוע לפרישת ח"כ ישי מש"ס והקמת המפלגה חדשה, שמתחרה באריה דרעי (מחביבי "ידיעות אחרונות").

הבוקר מצטרף ראש מפלגה חדש גם לרצף הדיוקנאות שמתנוסס בראש עמודי "ישראל היום" המוקדשים לסיקור הבחירות לכנסת – איימן עודה, יו"ר הרשימה הערבית המשותפת. זו הפעם הראשונה מאז שהוכרז על הבחירות לכנסת שב"ישראל היום" ניתן מקום לראש מפלגה שאינו יהודי. במצב הנוכחי, עד כמה שמצער להודות בכך, לא מובן מאליו שהעיתון הנפוץ בישראל יאפשר לכחמישית מאזרחי המדינה, בעלי זכות בחירה לכנסת, לקבל בעמודיו ייצוג גרפי כמו ארבע החמישיות האחרות. על כן יש לברך את "ישראל היום" על השינוי שביצע.

המועמדים לכנסת, לפי "ישראל היום", 2.2.2015

בשולי החדשות

תצלום של העיתונאי לשעבר והמועמד לכנסת שרון גל התפרסם אמש במוסף "נדל"ן" שצורף ל"גלובס". העילה: קריירת הביניים של גל, בין ערוץ אחד למשנהו, כיזם נדל"ן. שלומית צור דיווחה בפנים המוסף על עיכובים בקידום מיזם נדל"ן שעליו הכריז גל לפני קרוב לשנה. "לפרויקט טרם הונפק היתר בנייה", היא כותבת. גל הסביר לה כי זה זמן רב שהוא אינו מעורב במיזם.

"נס באוטובוס הבוער", נכתב בכותרת ידיעה המופיעה בתחתית עמ' 17 של "ישראל היום", אף כי מגוף הדיווח, מאת יורי ילון, עולה כי לא היתה כל התערבות אלוהית באירוע. נהג אוטובוס שהסיע עשרות תלמידים ולפתע עלה באש נקט פעולה מהירה ויעילה, שבזכותה לא נפגע אף אחד מהנוסעים. מעשי הנהג מתוארים בגוף הידיעה כך: "הנהג פתח את דלתות האוטובוס והורה לתלמידים לברוח ממנו". הדלתות נפתחו בלא תקלה (נס!) והתלמידים פעלו לפי הנחיות הנהג (נס כפול ומכופל!). מנגד, העובדה שתקלה טכנית גרמה לדליקה ספונטנית באוטובוס המסיע עשרות תלמידים אינה מתוארת בידיעה כ"מעשה שטן".

עושים לביתם

במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת הבוקר ידיעה המלווה בגילוי לא לגמרי נאות: "מתפרסם כחלק מפרויקט 'שולחן משפחתי' של 'ידיעות אחרונות', ynet ואוסם". מה ניתן להבין מהגילוי הזה? האם חברת אוסם מימנה את הידיעה המערכתית, כמו שמשרד החינוך מימן תוכן מערכתי ששירת אותו? הקורא מוזמן לנחש, אגב קריאה בטקסט שמעל הגילוי הבלתי נאות (איריס ליפשיץ-קליגר מראיינת את סמנכ"לית משאבי אנוש של חברת כצט על חשיבות הארוחה המשפחתית בעיניה).

מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", 2.2.2015

ענייני תקשורת

מתי טוכפלד מדווח ב"ישראל היום" על הפגנה שקיימו אתמול פעילי ליכוד מול מערכת "ידיעות אחרונות". "הפעילים חסמו את הכניסה לבניין וקראו קריאות נגד המו"ל נוני מוזס", מדווח טוכפלד. "המפגינים מחו נגד ההתקפות על הליכוד, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו". באתר זה פורסמה רשימה מאת ניר גונטז', שהיה במקום בעת ההפגנה.

אריק בנדר מדווח ב"מעריב" כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלים ג'ובראן, הוציא אתמול צו מניעה האוסר על הרב אביחי רונצקי מהבית-היהודי לפרסם תעמולת בחירות תוך שימוש בצה"ל.

ב"ידיעות אחרונות", ובעיתונים אחרים, מדווח כי אחד מכתבי "אל-ג'זירה", שנידון במצרים למאסר, שוחרר אתמול.

רז שכניק מדווח במדור הרכילות של "ממון" כי מודי בר-און וישראל קטורזה לא ישתתפו עוד בפרסומות המקדמות את בנק דיסקונט.

במדור התרבות שבמוסף "מעריב" מתפרסם, תחת הכותרת "התנצלות", הטקסט הבא: "ב-29.1.2015 פורסמה במדור זה כתבה על אודות הזמרת עדנה לב. בין היתר נכתב בטעות כי הסתבכה בעבר בעבירות הונאה. 'מעריב' מתנצל בפני גברת לב על הפרסום הכוזב ועוגמת הנפש שנגרמה לה, ומכחיש כי שמה של לב נקשר אי-פעם לעבירות הונאה".