יעקב בורובסקי (צילום: ליאור מזרחי)
"אחד הדברים שאני לוקח אותו לאורך כל הדרך זה עניין לויאליות", כך אמר מיכאל (מיקי) מירו, מנהל קול-ישראל, לחברי ועדת המכרזים שבחרה בו לתפקיד. "[...] בתוך הדיונים תגיד מה שאתה רוצה, תביע את דעתך [...] אבל כשהתקבלה החלטה, אין יותר מצב כזה שבאים ואומרים למישהו מהעובדים או למישהו, זה לא אני קיבלתי את ההחלטה, זה ההוא קיבל, וזאת אומרת, האשם הוא שם. אין כזה דבר, לא קיים כזה דבר. אם אתה חבר הנהלה, הלויאליות להחלטות חייבת להיות מוחלטת, זה דבר שעל-פיו קם ונופל ארגון".
דברים אלו כלולים בפרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים שהוגש שלשום לבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים, במסגרת עתירה של אגודות העיתונאים נגד מינויו של מירו בשל טענות לאי-סדרים והשפעה פוליטית בהליך הבחירה.
על-פי החלטת השופט אייל אברהמי, רשות השידור חויבה להציג את הפרוטוקול שחושף את דיון הוועדה מה-10 ביולי האחרון, שבו נבחר מירו לתפקיד מנהל קול-ישראל, תוך מחיקת קטעים שנוגעים לשני המועמדים האחרים לתפקיד, אריה שקד ואליהוא בן-און. על-פי פרוטוקול הישיבה, שקד היה הראשון להופיע בפני הוועדה, ואחריו בן-און ומירו.
לאחר שמירו הציג את עצמו בפני חברי ועדת המכרזים, הוא אמר: "אני רואה את עצמי כעיתונאי בראש ובראשונה, אזרח שצריך לשרת את המדינה, ואני רואה את השירות שלי, חשוב לי מאוד לתת למדינה, אני רואה את השירות שלי בשירות הציבורי, בשידור הציבורי, בקול-ישראל.
"[...] הרדיו הציבורי הוא רדיו שעומד מעל כל האינטרסים שיש בשידור הפרטי, שם יש בעלי הון, אנחנו מייצגים את האינטרס, את הממלכתיות, את הציבוריות, אני לא מתבייש במלה ממלכתיות, אני נהנה מזה, זה טוב לי, לא הייתי נמצא שם, אני חושב שאני נמצא פה במדינה שהיא מדינת ישראל, אני צריך למלא את מטרות החוק ולתת את כל שנדרש, חינוך, יהדות, ידע".
בהמשך דבריו הדגיש מירו: "ממלכתיות זה לא מלה גסה, זאת מלה חשובה, אנחנו רדיו ציבורי, בשביל זה הציבור משלם, הציבור משלם אגרה כדי לקבל את התמורה הזאת, מחייבים אותו בחוק לשלם עבור מה? עבור משהו שהוא אחר-כך יפגע בו? זה הרי דבר שסותר".
עוד התייחס מירו לאופן הניהול של קול-ישראל בשנים האחרונות ואמר שיש צורך לשנות את "התרבות הניהולית שנכנסה". לדבריו, "אחד הדברים שמטרידים אותי זה הרוח הרעה שנושבת כמה שנים [...] נוצר פה איזה בלבול בתוך רשות השידור שוועדי העובדים מנהלים את ההנהלה, ההנהלה מנסה לרצות את העובדים, זאת גישה שבאה מתוך הזירה הזאת, וזה לא עובד ככה. [...] צריך להיות דיאלוג נכון, אבל שכל אחד יודע את הגבולות שלו".
לדברי מירו, התרבות הניהולית הקיימת היא "תרבות ניהולית רעה מאוד שיוצרת יחסי אנוש לא טובים". מירו הדגיש כי חשובה לו אווירה טובה במקום העבודה. "ברגע שאנשים עם אווירה טובה והם מרגישים שהם באים לעבודה מחייכים, רוצים ואפילו כועסים, נניח כועסים על משהו שלא קורה טוב, נהדר, זה יופי, אני מחפש אנשים שיעשו יצירה, הרדיו זאת יצירה, זאת אמנות, אני קורא לה אמנות הרדיו".
כשנשאל מהם שלושת הדברים הראשונים שיעשה אם ימונה למנהל הרדיו, השיב כי ראשית כל ישנה את התרבות הניהולית, ואחר-כך ישפר את המקצועיות של העובדים ("לצערי נקלטו הרבה כתבים שאין להם מושג, ושדרים", אמר והדגיש כי הוא מתכוון לכל תחנות קול-ישראל ולא רק לרשת ב'). עוד הוסיף כי הוא מאמין בעיתונאים שחפצים ללמוד וזאת במטרה להפוך את קול-ישראל ל"ארגון לומד".
עם צאתו של מירו התפנו חברי ועדת המכרזים לדיון בטרם בחירה במועמד המועדף. חבר הוועד המנהל יעקב בורובסקי היה הראשון לדבר. "אתה מצפה מכל מנהל מדיה שנבחר שהוא יהיה לויאלי למדיניות באופן קיצון", אמר בורובסקי. "פעם שהוא מחליט שהוא הגיע ועכשיו הוא מחליט לכתוב את התורה מחדש, אז אנחנו בבעיה. אם אני צריך להחליט מהשלושה מי יהיה היותר לויאלי, למדיניות, אני חושב שזה יותר XXXXXXX ומיקי מירו ופחות XXXXXX".
כאשר חברת הוועד המנהל גאולה אבידן תהתה כיצד יתמודד מירו עם הרפורמה הצפויה לאור אי-היכרותו עם פרטיה, השקיט בורובסקי את חששותיה והצביע על היתרון בכך שמירו מגיע "דווקא מתוך הגישה שדף חלק". בהמשך הכריז בורובסקי כי מועמדו המועדף הוא מירו.
המשנה ליו"ר הוועד, אסתי אפלבאום, דיברה בשבחו של מירו והסבירה שהיא מעדיפה אותו משום שהדגיש בדבריו את החשיבות של "שיתוף במידע" והיות קול-ישראל "ארגון לומד". "זה מלים שהן מאוד חשובות היום, בטח בעידן של היום, וזה דברים שהלוואי שנוכל להשית אותם פה על האנשים שנמצאים פה", אמרה.
צבי צימרמן, שצורף לוועדה כנציג ההנהלה משום שמנכ"ל רשות השידור היוצא מרדכי שקלאר לא כיהן עוד בתפקיד במועד כינוס הוועדה, הצטרף גם הוא לממליצים על מירו. "[מירו] לא רק נאה דורש", אמר. "[...] הוא גירד תקציבים כדי לקיים תוכניות וכו' כמנהל רשת ב'. אני מסכים לרעיון שצריך התחדשות ברשות".
חברי הוועד המנהל יעקב נווה ולנה קריינדלין התלבטו. "לא השתכנעתי במאה אחוז משלושת האנשים האלה שהם באמת יודעים לאן צריך להוביל את הרדיו", אמרה קריינדלין. "מבחינת התוכן שכל אחד יביא איתו, משלושתם לא התרשמתי", הסכימה עימה חברת הוועד המנהל גאולה אבידן, אך הוסיפה שמבחינה ניהולית היא מעדיפה את מירו ועל כן בוחרת בו.
היו"ר גילת אמר: "אני מעדיף את ההתחדשות ואת השינוי, אנחנו ועד מנהל חדש, אנחנו מביאים מדיניות חדשה, אנחנו מביאים בשורה חדשה, אנחנו מביאים עידן חדש יחד עם מנכ"ל חדש, ואני חושב שהדברים האלה מביאים, מבחינתי אני בוחר במיקי מירו".
לאחר שגם נווה החליט כי הוא תומך במירו פנה היו"ר גילת לקריינדלין ואמר לה: "לנה, זהו, אין ברירה". "אני לא רוצה להיות רצינית, אני לא רוצה ללכת עם העדר, אני אמרתי לך, הוא לא עשה עלי רושם שהוא מוכן לנהל את הרדיו, לא עשה עלי רושם", השיבה קריינדלין. "את צריכה להחליט, אז לא יהיה פה אחד", אמר לה גילת ושיכנע אותה לבחור במירו.
"אם כן", הכריז גילת, "ועדת המכרזים בחרה פה אחד במיכאל מירו לתפקיד מנהל קול-ישראל".
ענייניים, מקצועיים ורלבנטיים
פרוטוקול הישיבה צורף לתגובת רשות השידור לבקשה של אגודות העיתונאים להשעיית מינויו של מירו למנהל הרדיו. באי-כוחה של רשות השידור דחו את הטענות של אגודות העיתונאים לגבי אי-סדרים בהליך הבחירה. "בניגוד לנטען בבקשה", נכתב, "לא הופעלו לחצים פוליטיים או אחרים על חברי הוועדה ולא נשקלו שיקולים זרים, כי אם שיקולים ענייניים, מקצועיים ורלבנטיים בלבד".
בתגובת רשות השידור הופנתה אצבע מאשימה לנסיונות השפעה ממניעים זרים דווקא מטעם אגודות העיתונאים. "פרסום הכתבה בערוץ 2, אשר עסקה רובה ככולה במכרז נשוא ההליך שבכותרת, מרים את המסך בין אגודת העיתונאים לבין מר אריה שקד", נטען.
"הכתבה כולה בוצעה 'בחסות' אגודת העיתונאים בתל-אביב – במרחב בית סוקולוב – כאשר מרבית המרואיינים (למשל, מנכ"ל האגודה בתל-אביב מר בר-מוחא) מעידים על הקשר שבין האגודה בתל-אביב לבין מר אריה שקד. בנוסף, כפי שכבר פורסם באינטרנט, קיים חשד לכאורה כי המרואיין שבחר להתראיין בעילום שם, תוך חבישת פאה ועיוות קולו, הינו מר אריה שקד עצמו. משכך, ברי כי האגודה בתל-אביב מבקשת כי מר אריה שקד יישאר בתפקיד מנהל רדיו קול-ישראל, ומובן מדוע האגודה עושה כל אשר לאל ידה כדי לעצור בכל דרך את הליך המכרז. יצוין כי הוועד המנהל של רשות השידור פנה ליועץ המשפטי לממשלה וביקש כי האירועים והחשדות ייבחנו וייבדקו".
לתגובת רשות השידור צורף תצהיר מאת חבר ההנהלה בורובסקי, שהכריז: "איש מלשכת ראש הממשלה לא פנה אלי ולא דיבר איתי מעולם באשר למינויו של מר מיקי מירו. מיום היבחרי לוועד המנהל לא שוחח איתי איש מלשכת ראש הממשלה בנושא רשות השידור, מטוב ועד רע". בורובסקי כינה את טענותיו של מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל-אביב, יוסי בר-מוחא, כאילו ההפך הוא הנכון – "דבר שקר וכזב".
בורובסקי הוסיף כי לא ניסה לשנות את אופן הצבעתם של החברים בוועדת המכרזים "ובוודאי שלא לפני כינוס הוועדה, מהסיבה הפשוטה שאני בעצמי לא ידעתי במי אבחר אלא לאחר שאשמע את כל המועמדים ובתום דיון בוועדת המכרזים".
בתצהיר נוסף שצורף לתגובת רשות השידור הכריז יו"ר הרשות אמיר גילת כך: "באתי לוועדת המכרזים בנפש חפצה ובחרתי, לאחר הראיונות עם כל המועמדים, במועמד שנראה לי המתאים ביותר לתפקיד. הניסיון לייחס לי שיקולים פוליטיים ולא ענייניים הוא ניסיון פסול שאין בו אמת".