הדברים
שלמה צזנה, הכתב המדיני של "ישראל היום", מדווח הבוקר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף אתמול ב"טקס מזיגת תה רשמי" בבית הקיסר שבקיוטו, וכי היום הוא צפוי לשוב לישראל. לידיעה נלווה תצלום שצילם צזנה עצמו, ובו נראה ראש הממשלה נתניהו משתתף בטקס התה.
צזנה הוא אחד מארבעה עיתונאים ישראלים בלבד שהתלוו לנתניהו בביקורו ביפן. אחת הסיבות לכך היא כלכלית. טל שניידר דיווחה בבלוג שלה כי עלות הנסיעה לעיתונאים (טיסה ומלון) עמדה על 2,900 דולר, כ-10,000 שקל. לא כל כלי תקשורת יכול לעמוד בעלות כזו, לא כל כלי תקשורת רוצה. יחד עם צזנה טסו שני עיתונאים מרשות השידור (רדיו וטלוויזיה) ועיתונאית מערוץ 2.
האם ההשקעה של "ישראל היום" השתלמה? עד היום דיווח צזנה על הטיול ארבע פעמים: דיווח אחד על ההמראה, דיווח אחד על הנחיתה, הדיווח הבוקר על החזרה לישראל ועוד דיווח אחד, שלשום, הגדול והמפורט מכל הדיווחים – כ-200 מלה אורכו – על פגישת ראש הממשלה הישראלי עם ראש ממשלת יפן. אולם אין לבחון באופן כה צר את העלות/תועלת. גם אם אפשר היה לקוות לסיקור משמעותי יותר של המסע (ואולי יתפרסם כזה מחר, במוסף השבועי של העיתון), יחסים בין כתב מדיני לראש ממשלה אינם נמדדים לפי מספר ידיעות פר מסע. הם נבנים לאורך זמן, מתחזקים כתוצאה מבילויים משותפים כאלה, ואת הפירות קוטפים לעתים זמן ארוך אחרי שכל משתתפי המסע התאוששו מהיעפת.
מכל מקום, לפי הדיווח של צזנה הבוקר, צפויה לו בקרוב הזדמנות נוספת לבילוי של שעות ארוכות במטוס אחד עם ראש הממשלה. "נתניהו אמר כי הביקור היה מוצלח, וכי הוא נועד לפתוח את השווקים היפניים לישראל ולעודד את היפנים להשקיע בארץ", מדווח צזנה. "בשנה שעברה ביקר נתניהו בסין וביולי הקרוב הוא צפוי לצאת לביקור רשמי באוסטרליה".
גם בשער "ידיעות אחרונות" מתפרסם תצלום (קובי גדעון, לע"מ) של ראש ממשלת ישראל ביפן. ההקשר שונה. "הממשלה המעופפת" היא הכותרת הראשית של עיתון זה הבוקר, המתבססת על אחד הפרקים בדו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול לציבור. "למרות ההחלטה לצמצם את מספר הנסיעות לחו"ל על חשבון המדינה: שרי הממשלה הקודמת ציפצפו, ומספר הטיסות גדל, תוך חשד לקבלת טובות הנאה", נכתב בכותרת המשנה. "המבקר: על נסיעות נתניהו ורעייתו יפורסם דו"ח נפרד".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, במהלך ביקור ביפן, 14.5.14 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מדווח איתמר אייכנר על עיקר ממצאי המבקר בנוגע לטיסות השרים. "בעוד שבממשלת שרון השנייה ובממשלת אולמרט עמד מספר הנסיעות השנתי הממוצע על 122, הרי שבממשלת נתניהו התקיימו בממוצע 196 נסיעות בשנה", כותב אייכנר. "בתקופת ממשלת נתניהו גדל מאוד גם מספר הנסיעות במימון לא-ממשלתי. מדובר בנתון מקומם במיוחד שכן ב-2009 קבעה הממשלה שצריך לצמצם את הוצאות הנסיעה והשהייה בחו"ל של עובדי המגזר הציבורי ב-25%. כעת מתברר שהשרים בעצמם זילזלו בהחלטה".
גם ב"ישראל היום" מדווח על ממצאי דו"ח מבקר המדינה בנוגע לטיסות השרים. הכתב המדיני שלמה צזנה מסכם מיפן את הפרק הזה בדו"ח. הידיעה שפירסם אתמול באתר העיתון לא כללה את השם נתניהו. במקום זאת הוזכרה "הממשלה ה-32". על הדו"ח הנוסף שאמור לעסוק ב"ביביטורס" לא נכתב דבר. לידיעה שמתפרסמת הבוקר תחת שמו בעיתון הוכנס שמו של ראש הממשלה. המחמאות לעורכים (בלי ציניות).
בידיעה המעודכנת, לצד המינוח "הממשלה ה-32" נכתב גם "ממשלת נתניהו השנייה" (הראשונה היתה בשנות ה-90). כמו כן, בסיום הידיעה מצוין כי על נסיעותיו של נתניהו תפורסם ביקורת במועד אחר, "מכיוון שהדברים בבדיקת היועמ"ש". עם זאת, לא מוסבר מהם בדיוק "הדברים" ומדוע בודק אותם היועץ המשפטי לממשלה. כזכור, יום לאחר פרסום התחקיר של רביב דרוקר על אי-הסדרים בנסיעותיו של נתניהו לחו"ל, כשבכל העיתונים פורסמו ידיעות המשך, לא דווח ב"ישראל היום" דבר.
ב"מקור ראשון", שנמכר לאחרונה לשלדון אדלסון, הוחלט לצרף לידיעה על דו"ח המבקר בעניין נסיעות השרים לחו"ל תצלום של בני הזוג נתניהו יוצאים מדלת מטוס. כיתוב התצלום קורא: "לא מוזכרים בדו"ח".
בידיעה עצמה, מאת אריאל כהנא, ניכרת העצמאות שעיתונאי "מקור ראשון" זוכים לה יחסית לעמיתיהם ב"ישראל היום". "במקום להיות סופג האש העיקרי, רה"מ בנימין נתניהו הוא המרוויח העיקרי מדו"ח המבקר על נסיעות השרים וסגני השרים", נכתב בידיעה. "נתניהו ורעייתו שרה, שהדו"ח הזה נולד בגלל פרשת נסיעותיהם המרובות לחו"ל טרם בחירתם, לא מטופל במסגרתו" (כך במקור).
משפחת צה"ל
שתי ידיעות יחסי-ציבור לצבא מתפרסמות הבוקר בכפולה המרכזית של "ידיעות אחרונות". ראובן וייס מדווח, בעקבות העיתון הרשמי של הצבא הישראלי, "במחנה", על מדד שבחן את שיעור השתתפותם של סטודנטים בשירות מילואים. לפי מדד זה נמצא הטכניון במקום הראשון מבין האוניברסיטאות ומכללת אפקה במקום הראשון מבין המכללות.
ידיעה נפרדת, אף היא מאת וייס, מוקדשת ל"משפחת צנחני". לפי המידע שמביא וייס, במשפחת אבגיא יש שלושה צנחנים: האב, סא"ל (מיל') יאיר, הבן הבכור, סמל ראשון בן, ומאתמול גם טוראי מאור. האב סיפר לווייס כי לרגל הצניחה הראשונה של הבן הצעיר ביקש להצטרף אליה, יחד עם בנו הבכור, שהרי סוף-סוף גם הוא הצטרף ל"משפחה". "הבקשה אושרה", מדווח וייס, ובתצלום הנלווה (שאול גולן) אפשר לראות את שלושת הצנחנים.
ב"ישראל היום" מדווחת לילך שובל, כתבת העיתון לענייני צבא, על הקצין הראשון שסיים את הקורס "מגן בסייבר". מדובר בסג"מ ש' (בהמשך הידיעה מוזכר בטעות שמו המפורש, שבתאי), בן 21 מרמת-גן, שהעדיף לוותר על חזרה לשוק האזרחי ולצאת לקורס קצינים חרף ההפסד הכלכלי שכרוך בכך. "כשאתה קצין אתה מתחבר לאינטרס גדול ממך", הסביר ש'.
בהמשך העיתון מתפרסמות עוד שתי ידיעות יחסי-ציבור לצבא. שובל מדווחת כי תא"ל רחל טבת-ויזל, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, יצאה להשתתף בכנס בינלאומי של יועצים למגדר של הצבאות הראשיים במטה נאט"ו שבבריסל. דני ברנר מוסיף ידיעה פרי עטו שנפתחת במשפט המרגש: "זהו סיפורה המרגש של תינוקת, שהוריה הביולוגיים מסרו אותה לבית-יתומים בפרגוואי, שם אומצה בגיל שלושה חודשים על-ידי זוג בריטי, והיום היא מפקדת על מחלקת טירונים ביחידת החילוץ של פיקוד העורף".
"מתגבשת הצעה לחרם צרכנים מבוקר שיזעזע את הכלכלה הישראלית", מדווח מאיר ברגר בשער "המבשר". לפי דיווחו, ח"כ מאיר פרוש (מיהדות-התורה, אם כי ב"המבשר" פרט זה אינו מצוין. מדובר במובן מאליו עבור קוראי העיתון) איים מעל דוכן הכנסת לארגן חרם מחאה על רקע ההצעה להעניק הטבות בקניית דירה רק למי ששירתו בצבא או בשירות לאומי. "אני עדיין לא דיברתי עם הסקטור הערבי", מצוטט פרוש בידיעה, "אך תדעו לכם שהציבור החרדי והציבור הערבי יידעו איך לארגן חרם צרכנים מבוקר. לא ייתכן שיהיה מצב שבו ישתמשו בכספי הציבור החרדי ולא ייתנו לו באותו זמן לאכול וקורת גג, וכך גם לערבים".
בראש מדור הכלכלה של "ישראל היום" מתפרסמת הכותרת "0% מע"מ: זכאים גם מי שביקשו לשרת – ונדחו". "בירושלים היו מי שהעריכו אתמול כי בכך נסללת הדרך לציבור הערבי, שיכול לבקש לשרת בצה"ל, להידחות, ובכך לקבל למעשה את הפטור המוגדל", מדווח חזי שטרנליכט.
"האפליה הכלכלית נגד האזרחים הערבים גוררת את ישראל למטה" היא הכותרת הראשית של "דה-מרקר" הבוקר. הכותרת מובילה לרשימה מאת מירב ארלוזורוב, המתפרסמת בכפולה השנייה של העיתון ומוקדשת לבחינת יחסה של מדינת ישראל לערבים, על רקע ההצעה האחרונה של שר האוצר בסוגיית ההקלות במחירי הדיור ליוצאי צבא ושירות אזרחי.
"בפועל", כותבת ארלוזורוב, "אין כל צורך לתת לרוב היהודי, המשרת בצבא ותורם שלוש שנים מחייו למדינה, 'העדפה בולטת וברורה' – מכיוון שההעדפה הזאת כבר קיימת. על כל צעד ושעל היהודים מקבלים יותר מהערבים, ולכן הם נהנים כבר עתה מהעדפה בולטת וברורה. הצעד האחרון של לפיד רק מוסיף עוד העדפה קלה אחת על ההעדפה הענקית הקיימת בלאו הכי לרוב היהודי. ספק אם יש בכך כדי לשנות בהרבה את התמונה של האפליה החריפה והממוסדת הנהוגה במדינת ישראל נגד הערבים".
ארלוזורוב מציינת כמה עובדות פשוטות – לא נבנה יישוב לערבים מאז קום המדינה, לעומת יותר מ-700 יישובים ליהודים; האזרחים הערבים מקבלים תקציבי רווחה נמוכים ב-50% מאלה של היהודים, על אף שהם האוכלוסייה הענייה ביותר בישראל; תקציב החינוך שמקבל ילד ערבי נמוך בכ-35% מזה שמקבל יהודי; ויש גם אפליה בתחבורה ציבורית, תקציבי תרבות, תקציבי בתי-עלמין, נגישות לשירותי בריאות ותחומים נוספים.
עוד כותרת ראשית
"כוחות הביטחון הרסו שבעה בתים במאחז מעלה-רחבעם בגוש-עציון", נכתב בכותרת הראשית של "מקור ראשון" (יוחאי עופר).
ברמה הגבוהה ביותר שכסף יכול לקנות
גם הבוקר מוקדשת כפולת עמודים למלחמת "ישראל היום" בהצעת החוק שיחייב אותו לגבות כסף עבור גליונותיו. העיתונאית מירי עדן מוולווטת את גליון "ידיעות אחרונות" של אתמול, והכתבים גדעון אלון ומתי טוכפלד מדווחים כי שר הבינוי והשיכון אורי אריאל שלח השבוע מכתב ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, "שבו קרא לו להתחשב בחוות הדעת המשפטית של פרופ' ברק מדינה". בחוות הדעת הביע פרופ' מדינה התנגדות להצעת החוק וטען כי היא פוגעת בזכויות יסוד חוקתיות. כפי שדווח באתר זה, חוות הדעת נקנתה בכסף על-ידי מזמיניה – "ישראל היום" – בלי שמידע זה יפורסם בעיתון.
גם הבוקר לא יכולים קוראי "ישראל היום" לדעת כי חוות הדעת של פרופ' מדינה הוזמנה בתשלום על-ידי העיתון. אלון וטוכפלד מדווחים רק כי השר אריאל כתב לאלדשטיין כי "זו חוות דעת מקצועית ברמה הגבוהה ביותר, הראויה להתחשבות". שלדון אדלסון, מייסד "ישראל היום", בוודאי מרוצה. הוא נהנה לשמוע שהכסף שלו קנה את המוצר ברמה הגבוהה ביותר.
בכל זאת, חידוש: השאלון היומי ("מה דעתך על הצעת החוק שנועדה לפגוע ב'ישראל היום' ולהחזיר את המונופול ל'ידיעות אחרונות'?"), שבוצע על-ידי יהודה שלזינגר בירושלים, כלל גם משיבים שמשמם עולה כי הם אינם יהודים – אחמד עבדאללה וקותינה מוחמד. זו הזדמנות נדירה עבור אזרח פשוט, שאינו יהודי, להביע את דעתו על ענייני השעה מעל עמודי "ישראל היום", שכן עיתון זה מקפיד באופן קבוע שבסקרי דעת הקהל שהוא מזמין ומפרסם ישתתפו יהודים בלבד. עבדאללה ומוחמד, אגב, מתנגדים לחוק שיגביל את חלוקת העיתון שמפלה אותם לרעה דרך קבע.
תיאוריה קונספירטיבית
יו"ר הכנסת רובי ריבלין (צילום: פלאש 90)
"ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון לקדם חוק המפקיע מנשיא המדינה את האחריות לקבוע מי ירכיב את הממשלה, ומטיל אותה באופן אוטומטי על ראש הסיעה הגדולה בכנסת", מדווח יהונתן ליס בשער "הארץ".
אדם המכונה "פעיל המעורה ביוזמה" מצוטט כאומר: "העובדה שהנשיא הבא לא יוכל לבחור על מי יטיל את הרכבת הממשלה תעודד את נתניהו אם רובי ריבלין ייבחר, אבל לא זאת הסיבה לקידומו של החוק. לנתניהו יש הרבה סיבות נוספות ואישיות שבגללן הוא לא רוצה את ריבלין במשכן".
"בכירים בליכוד העריכו אמש שראש הממשלה יפעל בימים המעטים שנותרו עד הבחירות [לנשיאות] כדי להביא מועמד חיצוני", מדווח יובל קרני ב"ידיעות אחרונות". "מבחינתו 'רק לא רובי'", הוא מצטט אותם. "מאז שריבלין עקץ את ראש הממשלה ורעייתו, ואמר 'אצלי אשתי לא מחליטה', הוא נשרף אצל משפחת נתניהו".
יונתן וקסמן, הקריקטוריסט המוכשר של "כלכליסט", מתמצת יפה את המצב.
ב"ישראל היום" מדווחים גדעון אלון ומתי טוכפלד על הבחירות המתקרבות לנשיאות. כמו בעיתונים האחרים, גם הם מזכירים כי אמש הופץ סרטון שהכפיש את המועמד ריבלין, אולם לכתבי "ישראל היום" תובנה שאינה מופיעה בכלי תקשורת אחרים. "דרך אגב, היו גורמים בכנסת שהעלו תיאוריה קונספירטיבית", הם כותבים. "על-פי הגורמים, הסרטון לא ממש משמיץ את ריבלין מכיוון שהוא אינו מציג טענות אמיתיות כלפיו. בה בעת, הביעו הגורמים ספק אם הסרטון נועד לפגוע בריבלין וטענו כי דווקא אנשים התומכים בריבלין הפיצו את הסרטון כדי לזכות באהדת חברי-הכנסת, שהם הגוף הבוחר את נשיא המדינה".
עושים לביתם
ידיעת תצלום בלעדית של הרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן-לידידות, שרוכשת מנויים ל"ידיעות אחרונות" בכמיליון דולר בשנה, מודפסת הבוקר ב"ידיעות אחרונות". ראובן וייס מדווח כי אקשטיין צפוי לקבל את פרס ולנברג היוקרתי מטעם ארגון הג'וינט העולמי. לקראת קבלת הפרס נפגש אקשטיין עם הזוכה בשנה שעברה, אלי ויזל. שחר עזרן תיעד את המפגש בין השניים בתצלום, ולרווחת הקוראים מוסיף הכתב וייס כי אקשטיין "יעשה את השבת הקרובה בקהילת אודסה ויציין עימה את ל"ג בעומר באירוע גדול".
ב"ישראל היום" מתפרסמת ידיעת תצלום בלעדית של מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו. רונית זילברשטיין מדווחת כי אלפי שוטרים ואזרחים סיימו אתמול מסע לאורך שביל ישראל. "הצעדה נועדה לחזק את הקשר בין השוטרים למדינה", מדווח, "הן בדרך של אהבת הארץ והכרתה והן בהעמקת השותפות עם קבוצות האוכלוסייה". בתצלום הנלווה (יהודה בן-יתח) נראה המפכ"ל מביט מבעד למשקפת על רקע נוף מדברי.
ענייני תקשורת
גליון "טיים אאוט" שיצא אתמול לאור היה "גליון האלכוהול השנתי". הפעם הגיליון יצא תחת עננה בדמות חוק חדש שיגביל, החל מהשבוע הבא, את פרסום האלכוהול. "החוק אוסר על פרסום חוצות של משקאות אלכוהוליים, לרבות על אוטובוסים, ומגביל משמעותית את תוכן המודעות בשאר המדיות", מדווחת לי פלר בכתבת השער של המגזין. לפי החוק, יותר לפרסם רק את "שם המותג, את צורתו החיצונית ואת מקום הקנייה".
בגיליון הנוכחי יש חגיגה של מודעות למשקאות אלכוהוליים, אבל גם הרבה מאוד "תוכן" המוקדש למשקאות אלכוהוליים. החוק החדש יוכל אולי למתן את קידום המכירות מהסוג הראשון, אך אינו צפוי להשפיע על הסוג השני. ההפך הוא הנכון. עם הגבלת הפרסום הגלוי, צפויה עלייה בפרסום הסמוי.
אופיר דור מדווח ב"כלכליסט" כי הרשות השנייה עתידה להקטין את כוח האדם שלה ב-25%.
משה ליכטמן מדווח ב"גלובס" כי הפסל הנרי בצלאל צפיר הגיש תביעה בסך 100 אלף שקל נגד דוד עזריאלי בטענה כי לא ניתן לו קרדיט ראוי על הפסל שיצר ומוצב בחזית הקניון.
"מעריב", שיצא בימים האחרונים בשני קונטרסים, רואה אור הבוקר בקונטרס אחד בן 48 עמודים. בין היתר ניתן למצוא בו מדור תיירות מאת היועץ המשפטי של "מעריב" הקודם, מאיר בלייך, המוקדש הפעם לתיור באזור סן ז'רמן אן-ליי.
ערן סויסה, הכותב ב"ישראל היום", אינו מדווח על פרידתם של בני הזוג אסנת וישינסקי ומוטי גלעדי, חבריהם של בני הזוג נתניהו. דיווח על הפרידה מתפרסם בשער האחורי של "ידיעות אחרונות", והופיע אמש באתר "מעריב".