לא היה שום דבר יוצא דופן במכתב הקצר שהפנה בסוף השבוע שעבר רותם לב נועם, מנכ"ל המקומון "ערב ערב באילת", לדוברת העירייה. בקשה שגרתית למידע לצורך הכנת כתבה על חשבונות מים של העירייה. לכאורה, שום דבר מסעיר. "אבקש לדעת באיזו כמות (קוב) שנתית מדובר", כתב נועם, "ומהו חלקה של השקיית גינות ציבוריות מתוך הסך הכללי". הוא ציין כי שאלותיו מוגשות "בהתאם לחוק חופש המידע", והוסיף כי "היה ותבחרו שלא להשיב על שאלות אלו, תוגש בנושא עתירה לבית-המשפט".
דוברת העירייה, דנה זנטי, בחרה שלא להשיב לשאלות. תחת זאת נתפסה לניסוח הבקשה, וכתבה למנכ"ל העיתון כי מאחר שפנה מתוקף "חוק חופש המידע", הועבר אליו טופס בקשה סטנדרטי שהוא נדרש למלא, ו"כמו כל אדם" יהיה עליו "לשלם את האגרה ולקבל כחוק את המידע המתבקש".
נועם לא נשאר חייב. "קראתי את מכתבך והזדעזעתי", כתב. "עד כמה נמוך, מכוער ובלתי מקצועי יכולה עיריית אילת, ואת כדוברת העירייה, לרדת במלחמתה עם גוף תקשורת. ניחא חרם המודעות האווילי שלכם עלינו, ניחא השימוש הלא תקין בכספי ציבור כשוט להשתיק בו באלימות אמצעי תקשורת מקומי שמבקר את דרכי העירייה, אבל כעת ירידתך לפסים של דרישה ממני למלא טופס פרטים במסגרת חוק חופש המידע. נו, באמת. ממתי עיתונאים נדרשים למלא טפסים לפי חוק חופש המידע על מנת לקבל תגובה מהעירייה לקראת פרסום כתבה? [...] הסיבה היחידה היא נסיונכם להצר את רגלי ערב-ערב ולהקשות על עבודתנו תוך הסתרת מידע מהציבור [...] ברור לי כי את ממלאת את פקודות אדונייך. אני גם מכיר אותך אישית ויודע שהדרך הזו הוכתבה לך והיא לא בהכרח על דעתך. יחד עם זאת, ברור כי לא נוכל להמשיך לשתוק אל מול פעולות הבריונות של הנהלת העירייה מול אמצעי תקשורת". בסיום תגובתו פנה אליה שוב וביקש שתעביר את התשובות לשאלות שנשאלה.
שער אתר האינטרנט של עיריית אילת
חלופת המכתבים היתה יכולה להישלח אחר חוסר כבוד לגן העדן האבוד של התנצחויות עיתונאים-דוברים, אלא שזו לבשה אופי פומבי וכך נפתחה תיבת פנדורה של יחסים עכורים בין העיתון לעירייה והציפה את הטענות החמורות על חרם מודעות וסתימת פיות.
מכתבו של נועם לדוברת נשלח - לטענת מנכ"ל העיתון בגלל טעות מחשב - לעשרות עיתונאים מכלי תקשורת אילתיים מתחרים, ואף לעיתונים ארציים. "היתה תקלה במערכת האינטרנט שלנו", הוא מסביר.
אלא שלא רק נועם העלה את הוויכוח לדרגת פומביות חדשה. "אם בכוונתך לנהוג בהתחכמות מיותרת, אל ייפלא בעיניך כי תגובתי אליך תהיה תגובה שגרתית ועניינית לאזרח הפונה במסגרת החוק, כפי שדרשת", כתבה הדוברת, ושלחה את המכתב לעשרות העיתונאים שקיבלו את מכתבו של נועם. היא גם דאגה לצרף את מכתב הפנייה הראשוני של מנכ"ל העיתון, ובו השאלות בנוגע לתחקיר שהוא מתכוון לפרסם. כך לא רק השיבה על העלבונות בפני כל העיתונאים המכותבים, אלא גם חשפה את התחקיר העיתונאי של "ערב ערב ישראל" ו"שרפה" את הסיפור.
על העובדה שתשובת הדוברת הועברה לעיתונאים אחרים יחד עם מכתבו המקורי למד נועם רק משיחה עם "העין השביעית". "מה שאתה כרגע אומר לי חמור מאוד", אמר, והוסיף כי גורמי תקשורת אילתיים אכן ביקשו לדעת ביממה האחרונה מה היו השאלות המקוריות שהעביר לעירייה, אך הוא סירב משום שהדבר "יחשוף את הנושא שנמצא בטיפול עיתונאי".
"היא חשפה את הנושא בפני עיתונאים אחרים", אומר נועם. "זו הפרה שתוגש נגדה תלונה. היא עובדת ציבור, היא אחראית על-פי תקשי"ר, היא מחויבת לנהוג בצורה חוקית והוגנת, והיא מעלה בתפקידה. אפנה למרכז השלטון המקומי, וגם למועצת העיתונות, כי יחסי דוברים ורשויות עיתונאים הם נושא שבהחלט ראוי לקבוע בו מסמרות".
ולגופו של עניין, הדוברת טוענת שפנית כאזרח ולא כעיתונאי, ולכן היחס שקיבלת.
"נו, באמת. אני, רותם לב נועם, מנכ"ל 'ערב ערב אילת', שמעביר לה כל שבוע 80 אלף שאלות, פונה אליה כאזרח? אני כבר למעלה מעשרים שנה כתב פה באילת, למעלה מעשרים שנה מעביר פניות לכל ראשי העירייה והדוברים, אז פתאום השבוע פניתי אליה כאדם פרטי? זו התחכמות לשמה. אני אמרתי לה שאלה השאלות שלי לכתבה, וכיוון שידעתי שמערכת היחסים עם העירייה היא כזו שהיא תבחר לא לענות לי, אמרתי שאם כך יהיה, שתיקח בחשבון שאני אפעל על-פי חוק חופש המידע".
מעצמה מקומונית
אולי בשל הריחוק מ"מדינת גוש דן", אולי זה משהו במים - אילת היא מעצמה מקומונית. לא פחות מחמישה מקומונים פועלים בעיר, כמה מהם עצמאיים ואחרים שייכים לרשתות ארציות. המקומון העצמאי "ערב ערב באילת" הוא לא רק הוותיק מביניהם, הוא גם המקומון הוותיק בארץ, שנוסד בשנת 1962 על-ידי פועה ויצחק נועם. בנם, רותם לב נועם, הוא המנכ"ל הנוכחי.
ערב באילת (צילום: פלאש 90)
לדברי שחר אלקיים, עורך האתר "אילתי", בשנה האחרונה נעשה העיתון "ערב ערב באילת" ביקורתי מאוד כלפי העירייה, ובתוך כך "הפך לעיתון הכי רציני בעיר מבחינת האומץ העיתונאי שלו. הוא מפרסם חומרים שספק אם מקומונים אחרים, גם אם היו מקבלים את המידעים האלה, היו מתעסקים איתם".
בין היתר מדובר בתחקירים על התנהלויות קלוקלות בעירייה וחשיפת בעיות סמים, אלכוהול ואלימות בבתי-הספר. תופעה אחרונה זו כואבת במיוחד לעירייה, שבראשה עומד מאיר יצחק-הלוי, הידוע במדיניות אכיפה קשוחה תחת הסיסמה "עיר ללא אלימות". לאחרונה התפרסמה כתבת שער במוסף "הארץ", שתחת הכותרת "השריף" הציגה את ראש העיר כג'וליאני של הדרום. "הם מקעקעים את כל העקרונות שראש העיר משבח במהלך הקדנציה", אומר אלקיים, “וזה, בלשון המעטה, לא מוצא חן בעיני העירייה".
ואכן, זה כמה חודשים שעיריית אילת אינה מפרסמת מודעות בעיתון הביקורתי. נועם, המנכ"ל, טוען כי מדובר בחרם. "פרט לראש עירייה אחד, כולם ניסו להחרים בשלב כזה או אחר את העיתון", הוא אומר.
על ראש העירייה הנוכחי אומר נועם ש"הוא מאמין גדול מאוד בחרמות על עיתונים". הוא מספר כי בעבר גם העיתון "ידיעות אילת", השייך לרשת ידיעות-תקשורת, סבל מחרם דומה. לדברי נועם, באחרונה, וכחלק מההכנות לבחירות המוניציפליות הקרבות, הגדיל ראש העירייה את תקציב הפרסום באופן משמעותי, ומדי שבוע הוא מפרסם בין שניים לארבעה עמודים של "פרסום עצמי" בארבעה מקומונים אילתיים, אבל לא ב"ערב ערב אילת".
היחסים בין ראש העירייה ל"ערב ערב באילת" החלו דווקא ברגל ימין. העיתון התנגד נחרצות לראש העירייה הקודם, גבי קדוש, ועשה ככל שביכולתו כדי לעזור ליצחק-הלוי להיבחר. "ראש העירייה הנוכחי נהנה בתחילת דרכו ממאה ימי חסד ויותר מכך", אומר נועם. "נתנו לו קארט בלאנש לתקן את העיר, חיכינו עם הביקורת. שמרנו עליו במובן מסוים כמו ששמרו על שרון בתקופת ההתנתקות".
אך לאחר שתמו מאה ימי החסד, ובחלוף כמה מאות ימים נוספים, החל העיתון למתוח על העירייה ביקורת. ראש העירייה זימן את המנכ"ל למשרדו, ולדברי נועם "נזף" בו על הביקורת. "אמרתי לו שיכול להיות שנתנו לו יותר מדי הגנה, ועכשיו הוא לא מבין שהמצב הנורמלי הוא כשהעיתון מבקר אותו", הוא מוסיף.
לפי גרסת העיתון, משראה ראש העירייה כי העיתון ממשיך בקו הביקורתי, הוא החליט ללמד אותו לקח באמצעים כלכליים ונמנע מלפרסם בו מודעות. לתקופה קצרה, אומר נועם, גם ההודעות לעיתונות ששולחת העירייה לא הגיעו לכתבי העיתון.
כעבור זמן מה חודשו פרסומי העירייה בעיתון, אך לפני כחצי שנה נוצר מה שנועם מכנה "קו פרשת המים". על שער "ערב ערב באילת" נחשפה "השערורייה הגדולה של מכרז הגינון", שלדברי נועם הוא "אחד הנושאים הבוערים על הפרק באילת, שיכריע כנראה את הבחירות הקרובות". העיתון חשף פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר תקף בחריפות את התנהלות העירייה במכרז הגינון שהוציאה, וכמו כן חשף העיתון עתירה שהגישה מנהלת מחקלת הגינון בעירייה לבית הדין לעבודה בבאר שבע, ובה טענה כי הוזזה מתפקידה מטעמים לא ענייניים.
"ברגע שהשער הזה פורסם, היה הפיצוץ הגדול וחרם המודעות התחיל מיד אחריו", אומר נועם, ומוסיף: "לשמחתי ולמזלי הרב אני לא תלוי כלכלית בעיריית אילת. אני מוותר על תקציב הפרסום של עיריית אילת. בגלל הקו העצמאי של העיתון אני יכול להרשות לעצמי את הפריבילגיה שמתחרי לא ממש יכולים להרשות לעצמם, ואני גם מאמין שזה עובד לטובתי בטווח הרחוק. אני לא מתקפל".
תגובת דוברת עיריית אילת דנה זנטי
על הטענות לחרם על העיתון מצד העירייה אומרת הדוברת כי "אנחנו פועלים לפי שיקולים כלכליים ומקצועיים. 'ערב ערב' לא יכול להגיד שאנחנו לא מפרסמים אצלו. כל שבוע יש לפחות שני מכרזים אצלו בעיתון".
מכרזים?
"כן. כשמדובר בעמודי צבע, יש שיקולים כלכליים ומקצועיים שאנחנו מפעילים, וזו זכותנו. העירייה לא יכולה לפרסם בכל העיתונים".
אין קשר בין הטון הביקורתי שהעיתון נוקט לבין ההחלטה שלא לפרסם אצלו?
"ממש לא. שיקולים כלכליים אינם מונעים משיקולים זרים, הם שיקולים כלכליים גרידא. יש, לדוגמה, עיתון אחר שמדוור לכל בתי-האב, מגזין חינמון צבעוני, שעמוד אצלו עולה מחצית מעלות העמוד ב'ערב ערב'. זה השיקול שאני מפעילה כדוברת, זה גם תפקידי”.
על הטענה כי בעבר מנעו מכתבי העיתון לקבל הודעות מטעם העירייה אומרת זנטי כי מדובר בטעות שנמשכה זמן מועט. לגבי העדר תגובה, היא מודה כי "באמת היתה תקופה שהעברנו תגובות לקוניות של 'אין תגובה', בעקבות תגובות שהעברנו לעיתון ושלא פורסמו במלואן".
לגבי חשיפת התחקיר העיתונאי במכתב ששלחה בתפוצה רחבה אומרת הדוברת: "אני יכולה רק להצטער על זה, אבל ברגע שהוא בוחר לתת פומביות לעניין, אני מבחינתי צריכה לחשוף את כל התמונה. כיוון שהוא בחר בתפוצת נאט"ו, הרגשתי שאני מחויבת לענות לכולם".
ידעת שאת שורפת את הסיפור?
"לא. אפילו לא חשבתי על זה עד לרגע זה. אני יכולה רק להצטער על זה, כי אם יש משהו שאני דבקה בו זה אתיקה ואמינות, אלה שני כללי הברזל שלי. אבל, לצערי, הוא אילץ אותי לעשות את זה. בדיעבד, אולי הייתי מוחקת את נושא הפנייה שלו, אבל את הפנייה שלו עצמה הייתי חייבת להשאיר, כדי להראות את התמונה במלואה".