שרי רוט (רוטנברג), עיתונאית "בחדרי חרדים" שפוטרה והאשימה את מו"ל האתר בשחיתות, לא תחזור לעבוד באתר החרדי. כך קבע היום בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו. השופטת אופירה דגן-טוכמכר פסקה, יחד עם נציגת העובדים עדנה גרוס ונציג המעבידים עודי שינטל, כי פיטוריה של רוט לא נבעו מפעילותה בארגון העובדים וכי אין הצדקה לחייב את בעלי האתר להעסיקה מחדש. בפסק-הדין מוטחת ביקורת ברוט בשל התנהלותה מול בעלי האתר, והיא מואשמת כי גייסה את ארגון העיתונאים כדי לשוות למאבקה במו"ל האתר תחפושת של מאבק עובדים.
"לא הונח בפנינו כל בסיס עובדתי לקבוע כי מר גל התערב בעבודתם של מי מהכתבים באתר כמו גם בעבודתו של העורך הראשי באופן שמנוגד לדין או לאתיקה העיתונאית"
רוט, הכתבת הפוליטית באתר ובת-זוגו של מייסדו ועורכו לשעבר של "בחדרי חרדים", נקלעה לעימות עם הבעלים החדש של האתר, מאיר גל, ושותפו גיא כהן על רקע הבחירות לראשות מפלגת ש"ס בין אריה דרעי לאלי ישי.
בעוד שגל ביקש להשתמש באתר כדי לקדם את מועמדותו של ישי, רוט טענה כי הבעלים מתערב יתר על המידה בתכנים, וזאת במטרה לזכות בכספים מטעם המועמד ישי. בין היתר טענה רוט כי בידיה הקלטה של שיחה שבה נשמע גל אומר: "כשהעורך הראשי שלי לא זורם איתי, אני לא יכול לרשום צ'קים עם אלי ישי".
"על אף הדברים הקשים שהגב' רוט לא היססה להטיח במעבידיה, היא נמנעה מלהגיש את ההקלטה לבית-הדין", מצוין בפסק הדין, ועל כן נקבע כי "לא הונח בפנינו כל בסיס עובדתי לקבוע כי מר גל התערב בעבודתם של מי מהכתבים באתר, כמו גם בעבודתו של העורך הראשי, באופן שמנוגד לדין או לאתיקה העיתונאית".
בית-הדין קיבל את טענת רוט כי התארגנות העובדים באתר, שהיא היתה מיוזמיה, נבעה מנסיונות ההתערבות של הבעלים, אולם דחה את טענתה כי פוטרה בשל חלקה בהתארגנות. בית-הדין פסק כי הפיטורים נבעו מדברים שכתבה רוט בקבוצת ווטסאפ של עובדי האתר, והגיעו לידי הבעלים. בתכתובת זו ניסתה רוט לשכנע עובד אחר שלא למלא אחר הוראות ההנהלה בין היתר במלים הבאות: "גם הנאצים מילאו הוראות של המעביד". בהמשך הוסיפה: "מאחלת לך שבחיים איש לא ישלם למאיר כדי שיחסל אותך". בתכתובת אחרת כתבה על הבעלים: "שני נוכלים שמצעידים את האתר הזה לחדרי החקירות".
"הגב' רוט מציגה את עצמה כעיתונאית 'מקצועית ואובייקטיבית' ואת המו"ל כמי שמונע על-ידי אינטרסים כלכליים שהופכים את התנהלותו לפלילית. הבחנה דיכוטומית זו של הגב' רוט אין בידינו לקבל"
"אין בלבנו כל ספק כי ההחלטה לנקוט בעניינה של הגב' רוט הליך של פיטורים קשורה באופן ישיר לדברים שכתבה בגנותם של מר כהן ומר גל בתכתובת עם מר גרינצייג, ולמהלך שנקטה, על דעתו של מר רוטנברג, לשכנע את העובדים שלא לקיים הנחיות של המו"ל", נכתב בפסק-הדין.
עוד קבע בית-הדין כי הניסיון בתכתובת זו להניא עובדים נוספים מלמלא אחר הוראות ההנהלה לא בוצע על דעת ארגון העובדים או בהנחייתו, אלא כיוזמה פרטית של רוט ובן-זוגה, ובשל כך רוט אינה זכאית לחסינות הניתנת לחבר ועד בגין פעילותו.
לפי בית-הדין, פיטוריה של רוט לא ישפיעו לרעה על סיכויי ההתארגנות באתר במידה שמצריכה את ביטולם. "אפשר שחברים אחרים בוועד הפעולה חסרים אותה מידה של דעתנות בה ניחנה הגב' רוט, הם פחות 'לעומתיים' ופחות בוטים, ואולם איננו סבורים כי ניתן להתייחס אליהם בביטול ולקבוע כי לא יהיה בידיהם להיות שותפים למו"מ קיבוצי מול ההנהלה לשם קביעת תנאי עבודה, לאחר שהיציגות ממילא כבר הושגה, ההנהלה מוכנה לנהל מו"מ וארגון העובדים כבר בתמונה", נכתב.
על סמך פסיקת "פלסטיין פוסט" נגד ג'ואנה יחיאל קובע בית-הדין כי אין הצדקה למנוע את פיטורי העיתונאית רוט.
"הדברים שנרשמו בתכתובת הפנימית כשלעצמם, חמורים ככל שיהיו, היו ניתנים למחילה אילו חזרה בה גב' רוט מהאשמותיה הקשות, ואילו הביעה נכונות להשתלב בעבודת המערכת בהתאם לקו החדש שאימץ המו"ל", נכתב בפסק הדין. "[...] גב' רוט בחרה שלא לחזור בה מטענותיה העקרוניות, שלפיהן המו"ל מתנהל באופן פסול ואף פלילי, ואין כל מקום להידברות, וזאת בלי שטרחה להציג בפני בית-הדין שמץ של ראיה ביחס לטענותיה הקשות (הגם שלטענתה יש בידיה הקלטה של שיחה המתעדת את החשדות). נדמה כי עמדתה העקבית של גב' רוט היתה ועודנה כי 'אין שביל זהב, יש שני נוכלים שמצעידים את האתר לחדרי החקירות', אמירה המלווה בהזמנה של המו"ל להגיש נגדה תביעת דיבה (כך בראיון השימוע).
"אנו מתרשמים כי בנסיבות דנן ההסתדרות הפכה כלי שרת בידיה של גב' רוט לקידום מאבקו של העורך (בעלה) במו"ל. התרשמנו כי ההתארגנות היא אמצעי נוסף במאבק, ולא מטרה בפני עצמה, והגשת ההליך דנן היא בבחינת 'הזנב שמכשכש בכלב'"
"פשיטא שהגב' רוט רשאית להמשיך להחזיק בעמדתה. היא אינה מחויבת לכתוב בגנות אריה דרעי ואין לחייבה לתמוך באלי ישי. היא אף רשאית להביא את חשדותיה לבירור ולבדיקה במוסדות המתאימים, ואף לפרסם אותם בכל כלי תקשורת, לרבות בתוכנית 'המקור' שאותה הזכירו הצדדים בסיכומיהם. ואולם, לדידנו, אין היא יכולה באותה נשימה לצפות מהמו"ל כי ימשיך להעסיקה.
"בנסיבות העניין אנו סבורים כי אין הצדקה לכפות על המו"ל את המשך העסקתה של גב' רוט, אשר שמה לה למטרה להכפישו בכל הזדמנות אפשרית, בלי שהיא מוצאת לנכון להביא את טענותיה לבירור בפנינו.
"הגב' רוט מציגה את עצמה כעיתונאית 'מקצועית ואובייקטיבית' ואת המו"ל כמי שמונע על-ידי אינטרסים כלכליים שהופכים את התנהלותו לפלילית. הבחנה דיכוטומית זו של הגב' רוט אין בידינו לקבל. כנקודת מוצא אנו מניחים כי לעיתונאי, כמו לכל אדם, יש 'דעה' בעניינים שונים העולים בשיח הציבורי. הכתיבה העיתונאית אינה 'מדע מדויק' והיא מושפעת במידה רבה מהרקע הביוגרפי של העיתונאי, מההשכלה שרכש, מאירועים שגיבשו את השקפת עולמו ואת תפיסתו את עצמו ואת תפקידו.
"[...] שאלת יחסי הגומלין שבין עיתונאי לבין מושא הסיקור העיתונאי היא שאלה מרתקת, באשר היא משלבת שאלות כבדות משקל של משפט ושל אתיקה, של חופש הביטוי ושל זכות הציבור לדעת, ונדמה כי תפיסת עולמה של גב' רוט, המחלקת את עולם העיתונות בין 'עיתונאים מקצועיים ואובייקטיבים' לבין עיתונאים מושחתים ש'מקבלים מעטפות', רחוקה מלשקף את המציאות המורכבת, על גוני האפור שבה.
"התנהלותה של גב' רוט אינה יכולה להתיישב עם זו של עובד אשר מבקש לחזור ולקיים שגרת עבודה תקינה הכוללת יחסי אמון עם מעסיקו, והיא מעוררת ספק ביחס לתכלית העומדת מאחורי ההליך דנן"
"[...] בראיות שהובאו בפנינו אין כדי לסתור את טענת המשיבה, לפיה בנסיבות דנן עניין לנו במחלוקת לגיטימית בין המו"ל לבין העורך הראשי בדבר הקו האידיאולוגי של כלי התקשורת ובדבר זכותו של המו"ל לשלב בכלי התקשורת שבבעלותו כותבים שהשקפת עולמם תואמת את שלו.
"נדמה כי חרף קיום דיון משפטי/אתי במחלוקת שבין הצדדים, החליטה הגב' רוט לגייס את ארגון העובדים על מנת להלביש את המחלוקת, שעניינה בגבולות חופש העיתונות, בכסות של 'חופש ההתארגנות'. התחפושת אינה משכנעת, ואנו מתרשמים כי בנסיבות דנן ההסתדרות הפכה כלי שרת בידיה של גב' רוט לקידום מאבקו של העורך (בעלה) במו"ל. התרשמנו כי ההתארגנות היא אמצעי נוסף במאבק, ולא מטרה בפני עצמה, והגשת ההליך דנן היא בבחינת 'הזנב שמכשכש בכלב'.
"הגב' רוט הכריזה מלחמת חורמה על המו"ל והיא מנהלת אותה בכל זירה אפשרית (בבית-משפט, בכלי התקשורת, במשטרה). היא שבה ומצהירה שוב ושוב שאין בדעתה לקיים את ההנחיות של המו"ל ביחס לקו שינקוט האתר, וכי לטעמה המו"ל מבצע עבירות פליליות. אלא ששאיפתה של גב' רוט להכתיב את הקו האידיאולוגי של האתר אינה מתיישבת עם הכללים שנקבעו בפסיקה ביחס לגבולות חופש הביטוי של העיתונאי ושל המו"ל. התנהלותה של גב' רוט אינה יכולה להתיישב עם זו של עובד אשר מבקש לחזור ולקיים שגרת עבודה תקינה הכוללת יחסי אמון עם מעסיקו, והיא מעוררת ספק ביחס לתכלית העומדת מאחורי ההליך דנן".
בשל כך דחה בית-הדין את התביעה, בלי להשית הוצאות על הצדדים.
37143-12-13