מתוך "מדד הדמוקרטיה 2012"
רמת האמון בתקשורת ירדה בשנה החולפת, וזאת בניגוד לרמת האמון במרבית מוסדות המדינה, כך עולה ממדד הדמוקרטיה הישראלית 2012, שפורסם היום על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה (מו"ל שותף של אתר זה).
למעשה, לפי מדגם היהודים שהשתתפו במדד, שיעור המשיבים כי יש להם אמון "במידה רבה" ו"במידה מסוימת" בתקשורת עמד על 43.5% בלבד, בפער ניכר מרמת האמון בצה"ל, נשיא המדינה, ראש הממשלה והמשטרה, וגבוה יותר רק מרמת האמון במפלגות. בקרב מדגם הערבים שהשתתף במדד מטפסת התקשורת עד למקום השלישי, עם רמת אמון של 59.7%, וזאת על רקע ירידה חדה ברמת האמון במרבית המוסדות האחרים.
בכלל המדגם הביעו 46.3% מהמשיבים אמון מסוים ואמון רב בתקשורת. יצוין כי הנתון השנה, של 46.3%, נמוך בהשוואה לשנה שעברה (51.8%), אך עדיין גבוה מאוד ביחס לשנים 2008-2010, אז נפל האמון בתקשורת לשפל שנע בין 33.8% ל-37%.
עוד עולה מן המדד, שנערך על-ידי תמר הרמן בשיתוף ניר אטמור, אלה הלא ויובל לבל, כי בקרב יהודים שהשתתפו במחאה החברתית של שנת 2011, רמת האמון בתקשורת גבוהה מעט (44.2%) לעומת יהודים שלא השתתפו במחאה (39.7%).
מתוך "מדד הדמוקרטיה 2012"
פער בולט יותר ניכר בפילוח לפי מחנה פוליטי-מדיני-בטחוני. 34.9% מהימנים הביעו אמון בתקשורת, לעומת 54.8% מאנשי המרכז ו-58.7% מהשמאלנים. באופן דומה, גם פילוח לפי מידת דתיות המשיבים היהודים מעלה פערים סקטוריאליים. בפילוח זה מקבילה מידת החילוניות של המשיב למידת האמון בתקשורת כמעט באופן מלא.
רמת האמון של החילונים בתקשורת עומדת על 52.3%, בקרב מסורתיים לא דתיים 45.1%, בקרב מסורתיים דתיים 34.6%, בקרב דתיים 27.3% ובקרב חרדים 17.6%. חריגה בהלימות בין מידת דתיות לרמת האמון בתקשורת ניכרת בקרב חרדים לאומיים, כאשר 42.1% מהם הביעו אמון בתקשורת. לדברי פרופ' תמר הרמן, קשה להסיק מכך מסקנות משום שזו השנה הראשונה שבה נבדקת קבוצת החרדים הלאומיים, ומשום שהיא ששיעורה באוכלוסייה שולי. "מבחינה סטטיסטית אנחנו עדיין תוהים על בוריה", היא אומרת.
פרק אחר של המדד בדק את מידת הצלחתה של המחאה החברתית ומצא כי 51.2% מהציבור העריך כי המחאה הגבירה את העניין של התקשורת בנושאים כלכליים-חברתיים, לעומת 14.9% בלבד שהעריכו כי המחאה נכשלה בתחום זה (היתר לא ידעו לענות, סירבו לענות, או שהערכתם היתה כי המחאה לא הצליחה ולא נכשלה בתחום זה). בקרב מי שהשתתפו במחאה היתה הערכת ההצלחה בהשפעה על התקשורת גבוהה יותר (63.5%), בהשוואה להערכתם של מי שלא השתתפו במחאה (47.3%).
"הירידה השנה באמון הציבור בתקשורת אינה גדולה מאוד", מדגישה פרופ' הרמן. "מדאיגה יותר, מבחינת התקשורת, היא לא ההשוואה לרמת האמון בשנה שעברה, אלא התוצאה הנמוכה של התקשורת באופן יחסי לכל מוסדות אחרים. כאן זה משמעותי.
"דבר נוסף שצריך לתת עליו את הדעת הוא החלוקה בין הציבורים", אומרת פרופ' הרמן, "בין ימין לבין השמאל ובין דתיים לחילונים. אנחנו רואים בתוצאות שיש שיטתיות. בקטיגוריות חברתיות מסוימות לתקשורת יש ממש מוניטין רעים. היא נתפסת כדברית של קבוצה מסוימת".
כלומר, למרות "ישראל היום", התקשורת עדיין נתפסת כשמאלנית.
"לחלוטין".