כתמים
במדור חדשות החוץ של "ישראל היום" מדווח אלי לאון על "פרשת הצעירה שמזעזעת את צרפת". לפי דיווחו, נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, "עורר עליו ביקורת רבה כאשר החליט לאפשר למהגרת צעירה שגורשה לשוב לצרפת – אך ללא משפחתה". הצעירה, ליאונרדה דיבראני, בת 15, היא בת למשפחה צוענית מקוסובו, שביקשה מקלט מדיני בצרפת בשל אפליה נגד צוענים באזור מגוריה.
עורך חדשות החוץ בעיתון, בועז ביסמוט (בעל הדרכון הצרפתי), מספק במדור הדעות של העיתון מעט רקע שעשוי להסביר את החלטת הנשיא הולנד. כותרת טורו של ביסמוט מוקדשת ל"סימני ימין מעוררי דאגה" בצרפת. הכותב מסב את תשומת לב הקוראים לנצחונו של לוראן לופז, מועמד מפלגת החזית-הלאומית, בבחירות הקנטונליות שנערכו בשבוע שעבר בעיר בריניול.
"לראשונה בהיסטוריה גבר מועמד של הימין [הקיצוני] על מועמד מטעם הימין הרפובליקאי בעימות חזיתי". ביסמוט כותב על השפל הגדול בפופולריות של הנשיא הולנד, כמו גם של מנהיג הימין המתון, פרנסואה פיון, לעומת עלייה בפופולריות של הימין הקיצוני. סקר שנערך לאחרונה בצרפת מצא כי מפלגתה של מארין לה-פאן זוכה ל-24% תמיכה מהציבור.
אחת הסיבות לעליית הפופולריות של הימין הקיצוני, כותב ביסמוט, היא "בעיית המהגרים", ש"ממשיכה להיות חריפה". "בבחירות לפרלמנט ב-2012", הוא כותב, "הצליח הימין הקיצוני להחזיר שני נציגים לפרלמנט כפי שהיו לו בשנים 1986–1988. מדובר רק בנצחונות בודדים, אולם עבור צרפת, מולדת זכויות האדם, כל מועמד שכזה הוא כתם לרפובליקה".
בישראל, יש לזכור, מוביל העיתון שבו עובד ביסמוט קו תקיף נגד מהגרים ומבקשי מקלט, ומתעלם דרך קבע בסקרי דעת הקהל שהוא עורך מחמישית מאזרחי המדינה רק בשל היותם לא-יהודים. הכתמים על דגלה של מולדת זכויות האדם הם חומר הניקוי של העיתון הנפוץ במולדת העם היהודי.
חוקים חדשים
"הנחיתי לקדם חקיקת חוק חדש שיאפשר החזקה במשמורת של מסתנני עבודה בלתי חוקיים", מצטט ב"הארץ" אילן ליאור את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שפירסם את הדברים בעמוד הפייסבוק שלו.
בית-המשפט העליון ממעוף הציפור, 1.3.13 (צילום: נתי שוחט)
לפי הדיווח של ליאור, ביום חמישי האחרון נועד נתניהו עם שר הפנים גדעון סער והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לדיון על הצעת חוק חדשה למניעת הסתננות, וזאת בעקבות פסילת בג"ץ את התיקון לחוק שאיפשר לכלוא מהגרים למשך שלוש שנים בשל כניסה בלא היתר למדינה.
נתניהו הבטיח להמשיך בשילוב בין "מכשול פיזי לצד כלים משפטיים וכלכליים יעילים" כדי לעצור את ההסתננות. סער הבטיח "חקיקה חדשה שתיתן מענים למצב שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ!". לדבריו, "כפי שהבינו (פעמים רבות באיחור) מדינות מערביות רבות – לא ניתן להתמודד עם תופעת ההסתננות רק בכלים שגרתיים המלווים בשיח זכויות מנותק". היועץ וינשטיין, כך מדווח, הצהיר כי הממשלה "תכבד את פסק הדין" של בג"ץ וכי החלופות לחוק שנפסל "יותאמו לפסיקת בג"ץ".
לפי הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", אפשר שבג"ץ יותאם לחלופות לחוק ולא להפך. "העליון על הכוונת", נכתב בשער עיתון זה, לצד החותמת "מתקפת חקיקה". איתמר אייכנר וטובה צימוקי מדווחים על שורה של הצעות חוק ש"מבקשות לשנות את דרכי בחירת השופטים בישראל ולפגוע בכוחה של הרשות השופטת".
בין היתר יוגשו בקרוב הצעות חוק שלפיהן הכנסת תבחר את נשיא בית-המשפט העליון, בוועדה לבחירת שופטים יכהן רק נציג אחד של בית-המשפט העליון וחברי-כנסת יוכלו לחוקק מחדש חוק שבוטל על-ידי בג"ץ ברוב של 61 חברים. מאחורי שורת החוקים עומדים חברי-כנסת מן הימין הלא-מתון, ובהם השר נפתלי בנט, ח"כ איילת שקד ויו"ר הקואליציה יריב לוין.
"ידיעות אחרונות", שבשנים האחרונות נתן פתחון פה נרחב למתנגדי האקטיביזם השיפוטי, מציג הבוקר את בית-המשפט העליון כקורבן של מתנגדיו. בשער העיתון מוצב בית-המשפט העליון "על הכוונת" ו"תחת מתקפה", שתי הגדרות המעודדות סימפטיה כלפיו. הכותרת בכפולה הפותחת היא "מערערים על העליון". הסבר אפשרי לכך טמון בהשלכות הפוליטיות, לא המשפטיות, של המהלך. "ההצעות שמאגפות את נתניהו מימין צפויות להביך את ראש הממשלה בנימין נתניהו", נכתב בידיעה (האזכור הכפול לשמו של נתניהו – במקור).
לבחור באופן מושכל
בעוד יומיים יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות, ובכל העיתונים מדווחים על כך בהרחבה יחסית. "בג"ץ ידון היום בעתירה נגד התמודדותו של לחיאני", מדווחת רויטל חובל ב"הארץ" על גורל ראש העירייה שמואשם בין היתר בשוחד. "בבת-ים הבג"ץ לא קובע", מצוטט חבר מועצת העיר בדיווח מאת מאיר תורג'מן, טובה צימוקי ותלם יהב, המתפרסם ב"ידיעות אחרונות". לפי דיווח זה, אפשר שבג"ץ ידיח היום את ראש העירייה לחיאני, אולם הוא צפוי להיבחר מחרתיים מחדש, מה שיאלץ את בית-המשפט העליון לקבוע הלכה עקרונית בעניין ראשי ערים המואשמים בפלילים.
"זכות הבכי-רע" היא הכותרת הטיפשית שניתנה במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" לכתבה מאת תלם יהב על האדישות שמפגין הציבור כלפי הבחירות. כותרות מטופשות לדיווחים על הנעשה ברשויות המקומיות הן דוגמה לתרומת התקשורת לאדישות שאוחזת בבוחרים.
כתבה דומה מתפרסמת ב"הארץ" תחת הכותרת "הרדמה מקומית". "אחד ההסברים לחוסר העניין בהליך הדמוקרטי הוא מגמה של דה-פוליטיזציה של הבחירות המקומיות", כותבת רויטל חובל. "[...] הרשימות כולן מבטיחות פחות או יותר אותו הדבר, מצעיהן לא חשופים לציבור ולתושב אין הידע או הכלים לבחור באופן מושכל".
קלמן ליבסקינד מדווח ב"מעריב" כי לספר הבוחרים של מצפה-רמון צורפו 100 בדואים שאינם חיים ביישוב. ליבסקינד מזכיר כי בבחירות הקודמות ניצחה פלורה שושן בהפרש של 37 קולות בלבד, כך שמדובר במהלך שעשוי להכריע את התוצאות. "עברנו במצפה-רמון מבית לבית, לפי ספר הבוחרים, על מנת לאתר אותם", כותב ליבסקינד. "כמה שעות של סיור כתובות כזה לא הניבו כמעט דבר. למעט בניין אחד ברחוב נחל-מישר, שבו העיד אחד השכנים כי למיטב זכרונו גרו בשכנות אליו בעבר בני זוג בדואים, לא איתרנו איש. חלק מהכתובות התגלו כפיקטיביות ממש".
"תמוך בש"ס, קבל אופניים", נכתב מעל ידיעה קצרצרה ב"ידיעות אחרונות". תלם יהב מדווח כי ראש עיריית בית-שמש, משה אבוטבול, פירסם מודעות שבהן הבטיח לילדי העיר להשתתף בהגרלה לשני זוגות אופני הרים משוכללים אם יתלו עבורו 20 שלטי בחירות. "יו"ר ועדת הבחירות המרכזית פסל את הקמפיין וחייב את ש"ס לשלם לבית-היהודי 5,000 שקל". ב"מעריב" מתפרסם דיווח נרחב יותר על הנעשה בבית-שמש. יעל פרידסון כותבת כי הבחירות הקרובות יכריעו אם בית-שמש "תהפוך לחרדית כמו אלעד ובית"ר-עילית או לא".
בידיעה נפרדת מדווחים ארי גלהר ופרידסון כי תנועת ש"ס מחלקת למצביעיה שני מיליון נרות נשמה. באופן רשמי, הנרות נועדו ל"עילוי נשמת הרב יוסף". באופן מעשי, הם משמשים כלי תעמולה לקראת הבחירות. "לנרות צורפה קריאה לתמוך במועמדי המפלגה לרשויות המקומיות", נכתב בכותרת המשנה לידיעה.
"בתוך כך", נכתב בהמשך הידיעה, "מצביעים סקרים חדשים על צמצום הפער בין ניר ברקת למשה ליאון בקרב על ראשות העיר ירושלים, וההערכה היא שזהות המנצח תקום ותיפול על אחוזי ההצבעה של תושבי הבירה". אין פירוט נוסף על הסקרים, מבצעיהם או תוצאותיהם.
בגנות השכחה
על ההבדל בין עיתון בעל עמדה לשופר תעמולה אפשר ללמוד מהשוואת סיקור המירוץ לראשות עיריית ירושלים ב"מעריב" וב"ישראל היום". ב"מעריב", שאינו חוסך ביקורת מליאון, מדווח על המאמצים של שני המחנות בירושלים לעורר את מצביעיהם. מחד, ארגונים מקומיים הקימו "קואליציה משותפת" שנועדה להוציא את הירושלמים החילונים מאדישות. מאידך, בשכונות החרדיות נתלו מודעות שבהן נכתב "צריכים אותך עשירי" – "משחק מלים על עשירי למניין תפילה והשאיפה שלהם לעלות משמונה לעשרה חברי מועצה חרדים".
ב"ישראל היום", לעומת זאת, מדווח יורי ילון כי במטה ברקת משתדלים "להביא את החילונים לקלפיות בשיעורים משמעותיים", ואילו ליאון "משתדל להשכיח את הראיון הכושל שלו ב'וואלה', שבו הפגין בורות מביכה בענייניה של ירושלים".
תורה ומצוות
"הולכת ומתרחבת התמיכה בציבור החרדי למועמדות משה ליאון לראשות העיר ירושלים", נכתב בשער העיתון החרדי "המבשר". כתב העיתון מדווח כי "בעקבות הוראות הניתנות על-ידי מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות שליט"א לשומעי לקחם ובני קהילותיהם, הולכת ותופסת תאוצה התמיכה הרחבה של הציבור החרדי בעיר ירושלים, לתמוך ולהצביע ביום שלישי הקרוב במועמד משה ליאון לראשות עיריית ירושלים, כדי לעמוד בפרץ מול הסכנה האיומה על קדושת וצביון העיר, וכדי להביא לסיום הזלזול בציבור החרדי בעיר וצרכיו".
משה ליאון, מועמד לעיריית ירושלים, מגיע ל"שבעה" בביתו של הרב המנוח עובדיה יוסף (צילום: פלאש 90)
לפי תוצאות סקר המתפרסמות בעיתון זה, הפער בין ברקת לליאון עומד על 3%–4% בלבד. בידיעה בלתי חתומה נכתב כי סקר שנערך על-ידי מכון יפעת-גת-מותגים מצא כי ברקת זוכה ל-42.6% תמיכה, ליאון ל-38.3% תמיכה ו-16.9% מהנשאלים טרם החליטו למי יצביעו.
בהמשך העיתון מדווח כך: "עתה, כפי שמסתמן, יש הזדמנות אמיתית להביא לשינוי, כשלפי כל מומחי הבחירות ולפי כל הסקרים המעודכנים שנערכו בסוף-השבוע האחרון, הציבור החרדי הוא זה שיקבע את זהותו של ראש העיר הבא בירושלים, ויהיה בידו להעמיד בראשות העיר מועמד שומר תורה ומצוות, שקדושת ירושלים נוגעת ללבו ומבין את צורכי הציבור החרדי. אולם כל זאת בתנאי שיצעד כולו כמקשה אחד, באחדות ובהתלכדות של כל החוגים והעדות, ויחד יביאו את השינוי המיוחל".
עוד ב"המבשר", מודעה מטעם חב"ד הקוראת להצביע עבור ליאון. "נתכבד לציין כי מר משה שיחי' ליאון הוא יהודי שומר תורה ומצוות ולוחם לענייני יהדות בכלל ומשימות חב"ד בפרט, ובוודאי יתקן, עם היבחרו, עיוותים שונים שנגרמו על-ידי קודמו", נכתב בה.
בעיתון "המודיע" מתפרסמת קריאה כללית להצביע לרשימת אגודת-ישראל, וקריאות נפרדות להצביע במבחר יישובים. ליאון וירושלים אינם מוזכרים.
עיתון "הפלס" מפרסם מודעה למען תנועת בני-תורה והמועמד לראשות עיריית ירושלים חיים אפשטיין.
עוד כותרות ראשיות
"בנק ישראל ממתין", נכתב בשער "ישראל היום", לקראת ההכרזה הצפויה היום על נגיד חדש. אל שלושת המועמדים שניגשו לוועדת טירקל (פרופ' צבי אקשטיין, ויקטור מדינה ופרופ' מריו בלכר) הצטרפה הנגידה בפועל קרנית פלוג. "נתניהו נפגש עימה ביום חמישי ואמר לה: 'את ראויה לתפקיד, כמו כולם'", נכתב בכותרת המשנה לראשית.
"ארה"ב לישראל: איראן מוכנה להגבלת ההעשרה", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". ברק רביד מדווח, על סמך "פקיד ישראלי בכיר שעודכן בפרטים", כי ההצעה האיראנית "היתה כללית והותירה סימני שאלה רבים, אך היתה בה נכונות להגביל את העשרת האורניום ולדון בסוגיות שעליהן סירבה איראן לדבר בעבר".
הכותרת הראשית של "מעריב" נועדה לפעול למען הגדלת תקציב הצבא הישראלי. נראה שההפחדות מפני מתקפה על ישראל לא השיגו את המטרה ועל כן עובר הצבא להפחדות מפני עלייה באבטלה. "מערכת הביטחון: תוכנית הקיצוצים תגרום לפיטורי 10,000 עובדים", נכתב בכותרת הראשית שמספק עמיר רפפורט.
נושא שמטריד את התושבים
"בגן השעשועים בלוד מתפללים להרחקת הערבים", היא הכותרת הדו-משמעית שניתנה ב"הארץ" לדיווח מאת רועי צ'יקי ארד. מקריאת הידיעה עולה כי אין הכוונה שבתפילה עצמה קוראים המתפללים לקדוש ברוך הוא להרחיק את הערבים מגן השעשועים, אלא כי עצם מעשה התפילה נועד להרחיק מהמקום מי שאינם יהודים.
ארד ביקר בעיר בעקבות אימייל שהתגאה בתפילות, ומצא ילדים ערבים ומהגרים אפריקאים, לצד נערים ערבים שפילרטטו עם אתיופיות. "הבחורות ממוצא אתיופי מדברות לעתים ערבית", הוא מציין. בבחירות הנוכחיות בלוד, כותב ארד, נוסף לתעמולה של מפלגת הבית-היהודי גם מסר על "מניעת התבוללות".
כתבה בכפולה הפותחת במוסף "המגזין" של "מעריב" מוקדשת לביטויי גזענות נגד ערבים ומוסלמים בתעמולת הבחירות לרשויות המקומיות. יעל פרידסון מדווחת כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט סלים ג'ובראן קבע ביום חמישי האחרון כי קמפיינים אנטי-מוסלמיים בכרמיאל וביפו הינם "גזעניים" ועל כן הורה לפסול אותם. "אני לא נגד הציבור הערבי ולא נגד חופש הדת", אומר ארנון גלעדי, מועמד מטעם הליכוד בתל-אביב–יפו, שקרא "להשתיק את המואזין ביפו". "זה נושא שמטריד את התושבים, גם היהודים וגם הערבים".
הכפולה המרכזית בקונטרס החדשות של "מעריב" מוקדשת לפרק השלישי בסדרת הכתבות על "ערביי ישראל 2013". הפעם כותבת רעות וילף על הקושי של הערבים בישראל להשתלב באקדמיה. ב"כלכליסט" מתפרסמים הבוקר נתונים המסייעים להבין מדוע מיעוט ערבים לומד לתואר אקדמי בישראל.
שאול אמסטרדמסקי בוחן את טבלת ההשקעה של הרשויות המקומיות בחינוך ומוצא כי כשהרשויות מוסיפות תקציבים, הישגי התלמידים גבוהים יותר. מרבית היישובים הערביים נמצאים בחצי התחתון של הטבלה. פחות או יותר כל 50 המקומות האחרונים בה תפוסים על-ידי יישובים ערביים.
תחבולה
במאי 2009, בשיא המאבק בין נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לבעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון, בעוד זו האחרונה מדברת על תחושה של מקרתיזם ועריפת ראשים, פורסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבה מאת ענת מידן על יו"ר הבנק דאז דני דנקנר. "למה דנקנר מרגיז את פישר", שאלו בעיתון, וכותרת המשנה לכתבה סיפקה הסבר אפשרי: "הוא מעדיף ג'ינסים על חליפות, אוהב להתבודד עם ילדיו והג'יפ במדבר, ובניגוד לבנקאים אחרים, לא מקפיד לשמור על דיסטנס מהעובדים".
בשבוע שעבר הורשע דנקנר בהפרת אמונים בתאגיד במסגרת עסקת טיעון. "אין זה דבר של מה בכך, שהאדם שעמד בראש דירקטוריון של אחד משני הבנקים הגדולים ביותר בישראל מודה שהסתיר מדירקטוריון הבנק – פעמיים! – את העובדה שפעל בשם הבנק תוך ניגוד עניינים חמור", כותב עידו באום בכפולה הפותחת של "דה-מרקר", העיתון שהוביל את הקו התקשורתי הביקורתי נגד דנקנר ואף חשף את אחת הפרשיות שבגינן הורשע. "[...] מי שקורא את כתב האישום שבו הודה דנקנר מבין מיד: אדם שמתנהל כך לא יכול להיות יו"ר בנק – וגם לא מנהל סניף בנק שכונתי".
שער מוסף "ממון", 20.10.11
"כלכליסט", העיתון מבית "ידיעות אחרונות", שבעבר הוביל את הקו התקשורתי התומך בדנקנר, מדווח הבוקר לראשונה על הסדר הטיעון שעליו פורסם ביום רביעי ואשר נחתם ביום חמישי (ביום שישי לא יוצא לאור גליון "כלכליסט"). הדיווח מתפרסם במדור המשפטי, בעמ' 20 של העיתון, בלא אזכור בשער.
זוהר שחר לוי מזכירה בדיווחה את הנאום התקיף שנשא התובע במשפט, עו"ד מאור אבן-חן, במרץ האחרון. "שבעה חודשים חלפו מאז אותו נאום פתיחה נוקב", היא כותבת, "ומה שנותר מ'הפרשה החמורה', שהעבירות בה טומנות בחובן שנות מאסר רבות, הוא כמה עבירות מינוריות של הפרת אמונים ותחבולה". כותרת הכתבה: "ההתנהלות החמורה של דנקנר הפכה ל'תחבולה'".
"ידיעות אחרונות" דווקא יוצא לאור בימי שישי, אולם בגליון סוף-השבוע האחרון לא דווח על הרשעתו של דנקנר במסגרת הסדר טיעון. יום לפני כן דווח בתחתית עמ' 10 על הסדר הטיעון. הבוקר מוקדש שער המוסף "ממון" ל"קרב על העונש" שייגזר על דנקנר (בשער הקונטרס הראשי ההפניה ל"ממון" ממליצה לקורא על "הצצה לתוך אחד מהמלונות היוקרתיים ביותר בארץ").
ליטל דוברוביצקי מדווחת ב"ממון" כי דנקנר יבקש שלא יוטל עליו מאסר, וכי העונש יסתכם בקנס של מיליון שקל שהסכים לשלם. "לאחר שהוברר ללא כל צל של ספק שבמעשי לא היתה מרמה, לא היתה הלבנת הון ולא היתה פגיעה כלשהי בבנק, החלטתי לקחת אחריות ולחתום על הסדר הטיעון", מצוטט דנקנר בידיעה, על אף שבמסגרת עסקת הטיעון הודה גם בעבירת מרמה. לא מצוין אם יו"ר בנק הפועלים לשעבר לבש ג'ינס בשעה שאמר את הדברים.
ענייני תקשורת
רז שכניק מדווח במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" כי רזי ברקאי יצטרף לצוות התוכנית "המקור" ויגיש אותה לצד רביב דרוקר.
ב"ישראל היום" מדווח ערן סויסה כי סרגיי חליופין, שהועסק כשומר בבית "מעריב" ב-17 השנים האחרונות, התאבד לפני שלושה ימים, עם עזיבת מערכת העיתון את הבניין. ב"מעריב" מתפרסמות שתי מודעות אבל על מותו, האחת מטעם העיתון והאחרת מטעם חברת האבטחה שבה הועסק.